משנה כתובות א ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק א · משנה ד | >>

בתולה אלמנה, גרושה, וחלוצה, מן הנישואין^יא, כתובתן מנה, ואין להן טענת בתולים.

הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו, יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד, כתובתן מנה, ואין ^יב להן טענת בתולין.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בְּתוּלָה אַלְמָנָה, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הַנִּשּׂוּאִין,

כְּתֻבָּתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.

הַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְׁבוּיָה, וְהַשִּׁפְחָה,

שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד,

כְּתֻבָּתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִין:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בתולה, אלמנה, גרושה, וחלוצה - מן הנישואין,

כתובתן - מנה,

ואין להן - טענת בתולים.

הגיורת, והשבויה, והשפחה - שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו,

יתרות על בנות שלש שנים ויום אחד -

כתובתן - מנה,

ואין להן - טענת בתולים.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן הנשואים - אם חזרה ונישאת סתם, כתובתה מנה, דבחזקת בעולה קיימא משנכנסה לחופה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

בתולה כו' מן הנשואין. שנכנסה לחופה ויש לה עדים שלא נסתרה א"נ נסתרה ולא שהתה כדי ביאה. ברייתא. ועיין מ"ש [פ"ג] מ"ג:

וחלוצה. איידי דמתני' קמא נקט הכא נמי חלוצה דכיון דאשמועינן הכא דאלמנה מן הנשואין אין לה אלא מנה פשיטא דמשום דהויא חלוצה בתר הכי לא יפה כחה. הר"ן:

והשבויה. עיין מ"ש בפ"ג מ"ב:

ואין להן טענת בתולים. אין יכול להפסידה אותה מנה ולומר בחזקת בתונה נשאתיך והרי מקחי מקח טעות. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יא) (על המשנה) הנישואין. שנכנסה לחופה ויש לה עדים שלא נסתרה. אי נמי, נסתרה ולא שהתה כדי ביאה. גמרא:

(יב) (על המשנה) ואין כו'. אין יכול להפסידה אותה מנה ולומר בחזקת בתולה נשאתיך יהרי מקחי קמח טעות. רש"י:

יתרות על בנות שלש שנים ויום אחד: לאו דוקא יתרות דהוא הדין בתחלת היותן בת שלש שנים ויום אחד אלא אגב דתני ברישא פחותות קתני בסיפא יתרות כנלע"ד: ור' יהודה סבירה ליה בפרק אלו נערות (כתובות דף ל"ו) דשבויה שושבית אפי' בת עשר שנים כתובתה מאתים וכמו שכתבתי שם גם כן ופלוגתא היא בירוש' כמו שכתבתי שם סי' ב'. וכתב הר"ן ז"ל והא דנקט הכא חלוצה לאו דוקא כו'. אלא איידי דנקט ברישא חלוצה לאשמועי' רבותא דאע"ג דנתאלמנה ונחלצה כתובתה מאתים כיון דמן האירוסין הוא נקט נמי הכא חלוצה ולאשמועי' דאע"ג דנתאלמנה ונחלצה מנה מיהא אית לה וכללה בהדייהו ע"כ:

ואין להם טענת בתולים: גמ' בלשון שני אמ' רבה זאת אומרת פי' מדקתני אין להם טענת בתולים שמעי' שאם כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעילה כתובתה מנה רב אשי אמ' לעולם אומר לך לית לה ושאני הכא שהרי נכנסה לחופה ופרכי' וליחוש שמא זנתה תחתיו פי' רש"י ז"ל ואמאי תני אין להם טענת בתולים ומשני אמ' רב שרביה כגון שקדש ובעל לאלתר שלא פירש ממנה בין קדושין לבעילה דודאי לא תחתיו זנתה. ונלע"ד דכולה האי סיפא בין בבא דבתולה מן הנשואין בין בבא דגיורת וכו' אתא לאשמועי' דלא תימא לבתולה תקנו מאתים ולאלמנה כל דהו ואפי' פחות ממנה קמ"ל דמנה מיהא בעינן ואפי' לגיורת או שבויה או שפחה א"נ אתא לאשמועי' דלא תימא נהי דכתובתה מנה מ"מ יש לה טענת בתולים להפסידה אותו מנה ולומר לה בחזקת בתולה נשאתיך להכי הדר תנא סיפא כנלע"ד א"נ דהאי סיפא דבתולה מן הנשואין איצטריך לדיוקא דדוקא מן הנשואין כתובתם מנה אבל בתולה שהיא בוגרת או סומא או אילוני' כתובתם מאתים. וגיורת ושבויה ושפחה מן הנשואין נמי איצטרי' לדיוקא דדוקא הני כתובתם מנה אבל חרשת ושוטה לא תקנו להן כתובה כלל א"נ הדר תנא האי סיפא לאידך גיסא דלא תימא גיורת ושבויה ושפחה אין להן כתובה כלל מידי דהוה אחרשת ושוטה קמ"ל: ביד פ"א דהלכות נערה בתולה סי' ט' י' ובטור א"ה סי' ס"ז: