פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות טו ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק טו · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

בית שמאי אומרים, תנשא ותיטול כתובתה.

בית הלל אומרים, תנשא ולא תיטול כתובתה.

אמרו להן בית שמאי: התרתם ערוה חמורה, לא תתירו את הממון הקל?

אמרו להן בית הלל: מצינו שאין האחים נכנסים לנחלה על פיה.

אמרו להם בית שמאי: והלא מספר כתובתה נלמוד, שהוא כותב לה, שאם תנשאי לאחר, תיטלי מה שכתוב ליכי.

וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

משנה מנוקדת

נוסח הרמב"ם

בית שמאי אומרין תינשא ותיטול כתובה בית הלל אומרין תינשא ולא תיטול כתובה אמרו להם בית שמאי התרתם את הערווה החמורה ולא תתירו את הממון הקל אמרו להם בית הלל מצינו שאין האחים נכנסין לנחלה על פיה אמרו להם בית שמאי והלוא מספר כתובתה נלמוד שהוא כותב לה שאם תינשאי לאחר תיטלי מה שכתוב ליך חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.


פירוש הרמב"ם

ב"ש אומרים תנשא ותטול כתובתה כו': זה מבואר לפי שהוא נתן לה רשות כשתנשא תטול כתובתה לפי שמתנאי הכתובה כשתנשא לאחר תטלי מה שכתוב ליכי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שאין האחים נכנסים - לנחלת בעלה, דרחמנא אמר (דברים יז) על פי שנים עדים. וגבי נשואין דידה הוא דאקילו רבנן משום עגונה:

מספר כתובתה - מנוסח הכתוב בשטר כתובה, כשתנשאי לאחר, והרי היא נישאת, ואם כן תטול כתובתה:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בש"א תנשא. כו':    תוס' פ' נערה דף נ"ג:

שאין האחים וכו':    שם בתוס' דפ' נערה ודפ' שני דייני דף ק"ז ודפ' המפקיד (בבא מציעא דף ל"ח:)

והלא מספר כתובתה נלמוד:    כתב הריטב"א בשם רבו ז"ל שאין מדרש זה אלא לענין מנה ומאתים שהוא בכל הנשים מתקנת חכמים אבל לא לגבי תוספת וכ"ש לגבי נכסי צ"ב ואע"פ שאמרנו בפ' אע"פ תנאי כתובה ככתובה דמיא אין זה אלא לענין דברים הנפרטים שם מדפריש להו התם וכמו שפי' ר"י ז"ל נמוקי יוסף. ובפ' האשה שנפלו (כתובות דף פ"א) דייקי' ממתני' דקתני בלשון הכתובה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים דהא אינה יכולה להנשא לאחר. וכתוב בשו"ע ובספר הלבוש אה"ע סי' י"ז סל"ה וז"ל ספר הלבוש יש מי שאומר שאם נפל למים שאין להם סוף אע"פ שהיא אסורה להנשא היינו משום חומרא דאשת איש אבל לענין ממון מחזקינן ליה למת וגובה כתובתה ואע"פ שאין היורשים יורדין לנחלה אלא על פי שני עדים לענין כתובה ילפי' לה מספר כתובתה דכתבי' לכשתנשאי לאחר תטלי כתובתיך והכא כיון דקיי"ל אם נשאת לא תצא קרינן ביה לכשתנשאי לאחר ע"כ והוא מהרשב"א ז"ל. וכתב הר"ן ז"ל בר"פ נערה שנתפתתה דלא ממעטינן מהאי לישנא דלכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי אלא כל היכא דאגידא ביה ומיעכבא משום לתא דידיה אי נמי מתה שאי אפשר לה להנשא כלל אבל כל היכא דלא מיעכבא מחמתיה כגון באשה שהוחזקה קטלנית אם נשאת לשלישי כיון דתפסי בה קדושין ונשואין לכשתנשאי לאחר קרינן בה ויש לה כתובה משני ואפי' משלישי אית לה אם הכיר בה שהיא קטלנית אבל אם לא הכיר בה היא הטעתו ולית לה כתובה ע"כ בקיצור:

חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש:    כתבו תוס' ז"ל שם בפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף נ"ג) לאו משום דאית להו מדרש כתובה הדרי בהו אלא מק"ו שאמרו להם ב"ש התרתם הערוה החמורה וכו' דהא אמרינן בפ' האשה שנפלו מאן שמעת להו מדרש כתובה ב"ש משמע דלא חזרו ב"ה משום מדרש כתובה אלא משום הק"ו ואעפ"כ בהא הלכה כב"ש דדרשי לשון שטר דהא אשכחן כמה אמוראי בפירקין דדרשי לשון שטר ואשכחנא נמי כמה תנאי קיימי כותייהו דב"ש בריש המקבל דדרשי לשון הדיוט ר' מאיר ור' יהודה והלל הזקן ור' יהושע בן קרתא ור' יוסי ומיהו קשה מב"ה אהלל הזקן ושמא אע"ג דב"ה הם תלמידי הלל הזקן פליגי עליה א"נ כי לית להו לב"ה מדרש כתובה היינו לגרע כחה אבל ליפות כחה אית להו ולהכי חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש ביבמות דהתם הוי ליפות כחה ולאו משום ק"ו וההיא דהמקבל נמי הוי ליפות כחה ובתר חזרה אמרה הלל הזקן ומיהו ב"ש אית להו מדרש כתובה אפי' לגרע וקיימא לן כותייהו דהא הכא בשמעתין לגרע כחה הוא ע"כ בקיצור מופלג. וביד רפ"ז דהל' נחלות ובטור א"ה סי' ק' ובח"מ סי' רפ"ד:


פירושים נוספים