פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות ב ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ב · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

שנים שקידשו שתי אחיות, זה אינו יודע איזו קידש, וזה אינו יודע איזו קידש, זה נותן שני גיטין, וזה נותן שני גיטין.

מתו, לזה אח, ולזה אח, זה חולץ לשתיהן, וזה חולץ לשתיהן.

לזה אחד ולזה שנים, היחיד חולץ לשתיהן, והשנים, אחד חולץ ואחד מייבםל.

קדמו וכנסו, אין מוציאין לא מידם.

לזה שנים לב ולזה שנים, אחיו של זה חולץ לאחת, ואחיו של זה חולץ לאחת, אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה, ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה.

קדמו שנים וחלצו, לא ייבמו השנים, אלא אחד חולץ ואחד מיבם.

קדמו וכנסו, אין מוציאין מידם.

נוסח הרמב"ם

שנים שקידשו שתי אחיות זה אינו יודע לאיזו קידש וזה אינו יודע לאיזו קידש זה נותן שנים גיטים וזה נותן שני גיטים מתו לזה אח ולזה אח זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן לזה אחד ולזה שנים היחידי חולץ לשתיהן והשנים אחד חולץ ואחד מייבם אם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם לזה שנים ולזה שנים אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לאחת אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה קדמו שנים וחלצו לא ייבמו השנים אלא אחד חולץ ואחד מייבם אם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם.

פירוש הרמב"ם

שנים שקדשו שתי אחיות זה אינו יודע אי זו קידש כו' זה כולו מבואר כשתבין מה שקדם ואתה כבר הסכמתה שהאחד קידש אחת משתיהן ואין ידוע איזו מהם קידש וכמו כן תסכים לשני כך שהוא קידש אחת משתיהן ואין ידוע אי זו מהן קידש כמו שבארנו והחליצה לעולם קודמת ליבום בכל הדומה לאלו הענינים מן הצד שזכרנו ואמר קדמו שנים וחלצו ר"ל אפילו אחי אחד מן המתים שנפל בהם מן הספק ואמרו ולא ייבמו שנים מבואר שמא יהיה הראשון מהם פוגע באחות זקוקתו כמו שבארנו אלא אחד חולץ ברישא והדר מייבם השני ממה נפשך אם המקודשת לאחיו היא אותה שנחלץ תחלה לכך מותר לו לישא אחותה ואם המקודשת לאחיו היא אותה שייבם הרי ייבם אותה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שנים שקידשו שתי אחיות - והם נכרים:

זה חולץ לשתיהן כו' - משום דכל חד מינייהו אסור ליבומי, דדלמא כל חד וחד פגע באחות זקוקתו:

היחיד חולץ לשתיהן - שאי אפשר לו ליבם, לא קודם חליצה של שניה משום אחות זקוקה, ולא לאחר חליצה משום אחות חלוצה. לפיכך הואיל ואסור ליבם יחלוץ תחלה לשתיהן, כדי להוציא אותה שהיא יבמתו מאיסור יבמה לשוק:

והשנים אחד חולץ - לאפקועי זיקה מאחיו אם זו יבמתו, ותשתרי אחותה לשני ממה נפשך, אי יבמתו היא, שפיר, ואי אחותה היא הא פקעה זיקת היבמה מיניה בחליצת אחיו:

אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה - ממה נפשך, אם זו יבמתו שפיר נסיב, שהרי אחיו לא חלץ לזו אלא לאחותה שלא היתה יבמתו ואינה כלום. ואי לאו יבמתו היא שפיר נסיב, נכריה היא, דאי משום אחות זקוקה ליכא, שהרי חלץ אחיו את אחותה שהיא יבמתו ופקעה זיקה. ואי משום יבמה לשוק, הרי חלצה זו מאחי בעלה:

קדמו שני אחין - של אחד וחלצו לשתיהן משום דלא ידעי איזו היא יבמתו:

לא ייבמו - שני אחים האחרים זה את זו וזה את זו, משום דקמא דנסיב אית ליה למימר זו היא אחות זקוקתו: אלא אחד חולץ תחלה, לאחת:

ואחד מיבם - לשניה, ממה נפשך, אי יבמתו היא שפיר, ואי לאו, באחות זקוקה לא פגע, שהרי חלץ אחיו ליבמתו. ויבמה לשוק לא הוי, שהרי חלצה מאחי בעלה:

ואם קדמו - אלו ב' אחרונים וכנסו אחר חליצת שנים האחרים ולא באו לימלך בב"ד, אין מוציאין מידן, כדפרישית, שהרי אין כאן אלא ספק איסור אחות זקוקה בנישואי ראשונה, ואיכא למימר קמא דנסיב יבמתו היא ושפיר נסיב, ובתרא נמי שפיר נסיב נכריה, ואי נמי הוי אינסיבא איפכא וקמא פגע באחות זקוקה ; כיון שבא שני ויבם פקעה זיקתה מאחיו והותרה לו אשתו, ואיסורא דעבד עבד:

פירוש תוספות יום טוב

שנים שקדשו כו' והשנים אחד חולץ ואחד מיבם. וצריכא דמהו דתימא לגזור דהני תרי לא ייבם חד מינייהו אטו ההוא אח יחידי קמשמע לן ודוקא מיחלץ והדר יבומי. אבל יבומי ברישא לא. דקא פגע ביבמה לשוק. גמרא:

קדמו וכנסו אין מוציאין מידם. הכא נמי טעמא כדלעיל ולא ידעתי למה פירש הר"ב וכן רש"י לקמן בסיפא ולא הכא. אי נמי התם נמי לא יפרשו דהא בחד טעמא שייכו כולהו בבי. ועיין ריש פרק ג' מה שכתבתי שם:

אין מוציאין מידם. אפילו הם כהנים דהא סתמא ודאי קתני. וטעמא דחלוצה [לכהן] דרבנן הוא וספק חלוצה לא גזרו. גמרא. ועיין מה שכתבתי ריש פרק ט' בסייעתא דשמיא:

לזה שנים ולזה שנים. צריכא דמהו דתימא כיון דלבסוף תרווייהו מתייבמין הך להאי ביתא והך להאי ביתא אתו למימר מה לנו ולחליצה ודלמא מייבמו בלא חליצה קמ"ל. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ל) (על המשנה) ואחד מיבם. צריכא דמ"ד לגזור דהני תרי לא ייבם חד מנייהו אטו אח יחידי קמ"ל. ודוקא מחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דהא פגע ביבמה לשוק. גמרא:

(לא) (על המשנה) אין מוציאין. אפילו הם כהנים דהא סתמא ודאי קתני וטעמא דחלוצה לכהן דרבנן היא וספק לא גזרו. גמרא:

(לב) (על המשנה) שנים. צריכא, דמהו דתימא כיון דלבסוף תרווייהו מתיבמין הך להאי ביתא והך להאי ביתא אתו למימר מה לנו ולחליצה ודילמא מייבמו בלא חליצה קמ"ל. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שנים שקדשו שתי אחיות וכו':    ירושלמי שנים שקדשו שתי אחיות וכו'. אחד ישראל ואחד כהנים כסדר הזה הדא דאת אמר כשחלץ ואח"כ ייבם אבל אם ייבם בתחלה אסור שמא ימות אחיו קודם שייבם לאחרת ונמצא כבא על אחות יבמתו:

מתו לזה אח ולזה אח זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן:    בכל אתר את אמר אין חליצה אחר חליצה והכא את אמר הכין כאן בודאי כאן בספק:

לזה אחד ולזה שנים היחידי חולץ לשתיהן והשנים א' חולץ וא' מיבם:    בכל אתר את אמר כל מקום שאין אומרין לו יבם אין אומרין לו חלוץ והכא את אמר הכין כאן בודאי כאן בספק:

לזה שנים ולזה שנים:    הדא דאת אמר בישראל אבל בכהנים אסור ע"כ: אבל שם ביד וגם בטור ובשלחן ערוך אפי' שניהם כהנים מפני שכל אחת אינה אלא ספק חלוצה שחליצת אחת מהן אינה כלום וספק חלוצה לא גזרו בה רבנן:

קדמו שנים וחלצו וכו':    בגמ' פריך מ"ש מהא דתנן לקמן רפ"ג ד' אחין שנים מהם נשואין שתי אחיות ומתו הנשואים אח האחיות הרי אלו חולצות ולא מתיבמות פי' רש"י ז"ל וקתני סיפא אם קדמו וכנסו יוציאו והכא קתני אין מוציאין מידם. ותוס' ז"ל פירשו דהכי פריך דהכא קתני אחד חולץ ואחד מיבם וגבי ד' אחים שתיהן חולצות ומשני הכי השתא התם שתיהן זקוקות להם וכל חדא וחדא קיימא על כל א' מהם באיסור אחות זקוקתו וכי מיבם נמי אחד מהם ופקע זיקתה לא משתריא אחותה לאידך דכל יבמה שנאסרה שעה אחת על יבמה אפי' לאחר נפילה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם אבל הכא זו שנאסרה משום אחות זקוקה לאו יבמה היתה וכי פקע איסור אחות זקוקה ביבום אחותה ה"ז מותרת ועומדת דלאו אשת אח הואי הלכך מספיקא לא מפקינן לה מיניה דאימא כל חד וחד דידיה אתרמיא ליה. והנמוקי יוסף פי' דהרי"ף ז"ל מפרש דהקושיא היא מדקתני התם שאין מתיבמות וקס"ד ששורת הדין שזה חולץ וזה מיבם דהא בחליצה דקמייתא פקעא זיקה דאידך אלא דגזרינן חולץ ואח"כ מיבם אטו מיבם ואח"כ חולץ ולהכי פרכי' דמ"ש במתני' דשרינן זה חולץ וזה מיבם ולא גזרינן אטו מיבם תחלה ופרקי' התם ודאי דתרוייהו יבמות נינהו אבל הכא דליכא אלא חדא יבמה ודאי כי מיבם והדר חליץ דילמא לא עביד איסורא כלל לא גזרו חליצה דבתחלה אטו חליצה דבסוף ע"כ. ומשמע קצת שהוא פי' אחר מלבד של תוס' ז"ל וע"ש עוד כי האריך לישב פי' רש"י ז"ל ג"כ:

אם קדמו וכנסו אין מוציאין מידן:    גמ' תני שילא ואפי' שניהם כהנים מ"ט חלוצה מדרבנן היא דקרא דואשה גרושה דמרבינן לה מיניה אסמכתא בעלמא היא:


פירושים נוספים