פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות ב א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ב · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו? שני אחים, ומת אחד מהם, ונולד להן אח, ואחר כך ייבם השני את אשת אחיו, ומת, הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה משום צרתה.

עשה בה מאמר א ומת, השניה חולצת ולא מתייבמת.

נוסח הרמב"ם

כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחים ומת אחד מהן ונולד להם אח ואחר כך ייבם השני את אשת אחיו ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שניה חולצת ולא מתייבמת.

פירוש הרמב"ם

כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו כו': למדנו איסור אשת אחיו שלא היה בעולמו ממה שנאמר כי ישבו אחים יחדיו פרט לאשת אחי שלא היה בעולמו ומאמר הוא הקדושין ודין הקדושין באלו המקומות וכיוצא בהן במדרגת קדושין שאינן גמורין וצריך לדון בהן להחמיר ואני אפרש בכאן זה הענין על דרך משל להקיש עליו שאר הדינין אשר ימצא בהן זה הענין ונאמר על דרך משל ראובן היתה לו אשה ושמה לאה ואח"כ מת שמעון אחיו והניח אשה ואחר מיתת שמעון נולד לוי ואחר שנולד לוי קדש ראובן רחל שהיא יבמתו ומת הדין נותן שיחלוץ לוי ללאה ולא ייבם אותה וזה מפני שאם ראובן לא קדש רחל היה לו ללוי שיבם ללאה אם ירצה או יחלוץ ועוד אילו ראובן כנס רחל היתה לאה פטורה מן החליצה ומן הייבום מפני שהיא צרת ערוה לפי שרחל ערוה על לוי ומפני שקידשה והיו שם קצת קדושין (אין) דנין על לאה שלא תתייבם וגם כן אינה מותרת בלא חליצה וזה חומרא משני צדדין ואפילו היו הקדושין גמורין אין הפסד בחליצה לפי שנחשוב אותה כאילו לא היתה ואם אלו הקדושין לא גמרו הנשואין הרי חלץ לאה וכן תבין לעולם כל זמן שתראה בדברי זאת המסכתא חולצת ולא מתייבמת בבעלת מאמר או גבי צרתה ולא נצטרך להחזיר לך זה הענין תדיר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כיצד אשת אחיו וכו' - פוטרת צרתה:

ונולד להן אח - ומצאה זקוקה ליבם, ועליו אסורה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו:

ואח"כ יבם השני את אשת אחיו - ולו אשה אחרת:

ומת - בלא בנים:

הראשונה - היא אשת הראשון, שנפלה לפניו כבר פעם אחת, יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו:

עשה בה - זה שמת:

מאמר - פירוש שקידשה בכסף. ב וביבמה קידושין של כסף אינם קידושין גמורים אלא מדברי סופרים, שאין היבמה נקנית ליבם להיות כאשת איש גמורה עד שיבא עליה, וזה לא הספיק לכונסה עד שמת:

שניה חולצת - ולא מפטרה משום צרת ערוה, דלאו צרתה ממש היא:

ולא מתיבמת - משום דמאמר קונה מקצת והויא לה צרת ערוה במקצת. וכל מקום שאין שם קדושין גמורים חולצת ולא מתיבמת:

פירוש תוספות יום טוב

עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת וכו'. למאי דפסקינן כרבי יהודה בן בתירא דמשנה ט' פ"ד כמ"ש שם הר"ב דיש זיקה כלומר דמשעה שמת בעלה נעשית שומרת יבם וזקיקה לו וחשובה כארוסתו מפרשים הכי בגמרא דמתני' דקתני עשה בה מאמר הוא הדין אף ע"ג דלא עבד בה מאמר שניה מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה. והא דקתני מאמר לאפוקי מב"ש דאמרי במשנה ה' פ"ג דמאמר קונה קנין גמור. ותפטר אף בלא חליצה קמ"ל דאינו אלא מדרבנן וטעמא בריש פ"ה. ועיין פ"ג משנה ו'. מאמר פירש הר"ב שקידשה בכסף ונקרא מאמר לפי שאין דין קדושין אלא באמירה. ולא בשתיקה. דעכ"פ צריך שיהו עסוקים באותו ענין כדתנן בפ"ד דמעשר שני משנה ז' אבל יבום אפי' בשוגג דכסבור אשה אחרת היא קניא כדתנן לקמן ריש פ"ו. והא דנקט הר"ב בכסף הוא הדין בשטר וכ"כ נ"י בפ"ג משנה ד' בכסף או בשטר ובגמרא פ"ה דף נ"ב פשיטא לתלמודא מדכסף מהני דשטר נמי מהני ולהכי תנא דברייתא דהתם לא תני אלא כסף:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) מאמר כו'. למאי דפסקינן כר' יהודה בן בתירא דמ"ט פ"ד דיש זיקה כלומר דמשעה שמת בעלה נעשית שומרת יבם וזקוקה לו וחשובה כארוסתו. מפרש הכי בגמרא ה"ה אע"ג דלא עביד בה מאמר שניה מחלץ חלצה יבומי לא מיבמה והא דקתני מאמר לאפוקי מדב"ש דמ"ה פ"ג דמאמר קונה קנין גמור ותפטור אף בלא חליצה קמ"ל דאינו אלא מדרבנן:

(ב) (על הברטנורא) ונקרא מאמר לפי שאין קדושין אלא באמירה ולא בשתיקה כו' אבל יבום אפילו בשוגג דקסבר אשה אחרת היא קניא והא דנקט בכסף ה"ה בשטר. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כיצד אשת אחיו וכו':    עד סוף סימן ב' ביד פ' ששי דהלכות יבום סי' ט"ז י"ז י"ח ומייתי לה בפ"ק דמכילתין דף ט' ובטור אה"ע סימן קע"ג: הראשונה יוצאה וכו'. גמ' אמר רב נחמן מאן דתני ראשונה וקרי לה להך שנפלה לפני לוי שני פעמים ראשונה לא משתבש ומאן דתני שנים לא משתבש מאן דתני ראשונה מאי ראשונה לנפילה שנפלה ראשונה ליבום קודם לזו בפעם ראשונה ומאן דתני שניה לא משחבש מאי שניה שניה בנשואין שנשאת שני פעמים אחת לבעל ואחת ליבם:


פירושים נוספים