משנה טהרות ח


טהרות פרק ח', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק שמיני ("הדר עם") · >>

פרקי מסכת טהרות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

הדר עם עם הארץ בחצר, ושכח כלים בחצר, אפילו חביות מוקפות צמיד פתיל, או תנור מוקף צמיד פתיל, הרי אלו טמאין.

רבי יהודה מטהר בתנור, בזמן שהוא מוקף צמיד פתיל.

רבי יוסי אומר, אף התנור טמא, עד שיעשה לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים.

משנה ב

המפקיד כלים אצל עם הארץ, טמאים טמא מת וטמאין מדרס.

אם מכירו שהוא אוכל בתרומה, טהורין מטמא מת, אבל טמאין מדרס.

רבי יוסי אומר, אם מסר לו תיבה מלאה בגדים, בזמן שהיא רוצצת, טמאין מדרס.

אם אינה רוצצת, טמאין מדף, אף על פי שהמפתח ביד הבעלים.

משנה ג

המאבד ביום ומצא ביום, טהור.

ביום ומצא בלילה, בלילה ומצא ביום, ביום ומצא ביום שלאחריו, טמא.

זה הכלל, כל שיעבור עליו הלילה או מקצתו, טמא.

השוטח כלים, ברשות הרבים, טהורין.

וברשות היחיד, טמאין.

ואם היה משמרן, טהורים.

נפלו והלך להביאן, טמאים.

נפל דליו לתוך בורו של עם הארץ והלך להביא במה יעלנו, טמא, מפני שהונח ברשות עם הארץ שעה אחת.

משנה ד

המניח את ביתו פתוח ומצאו פתוח, נעול ומצאו נעול, פתוח ומצאו נעול, טהור.

נעול ומצאו פתוח, רבי מאיר מטמא, וחכמים מטהרין, שהיו גנבים ונמלכו והלכו להן.

משנה ה

אשת עם הארץ שנכנסה לתוך ביתו של חבר להוציא בנו או בתו או בהמתו, הבית טהור, מפני שנכנסה שלא ברשות.

משנה ו

כלל אמרו בטהרות, כל המיוחד לאוכל אדם, טמא, עד שיפסל מאוכל הכלב.

וכל שאינו מיוחד לאוכל אדם, טהור, עד שייחדנו לאדם.

כיצד, גוזל שנפל לגת וחשב עליו להעלותו לנכרי, טמא.

לכלב, טהור.

רבי יוחנן בן נורי מטמא.

חשב עליו חרש, שוטה, וקטן, טהור.

אם העלוהו, טמא, שיש להן מעשה ואין להן מחשבה.

משנה ז

אחורי כלים שנטמאו במשקים, רבי אליעזר אומר, מטמאין את המשקין ואין פוסלין את האוכלין.

רבי יהושע אומר, מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין.

שמעון אחי עזריה אומר, לא כך ולא כך, אלא משקין שנטמאו באחורי הכלים, מטמאין אחד ופוסלין אחד.

הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני, ואתה טמאתני.

משנה ח

עריבה שהיא קטפרס, והבצק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן, שלש חתיכות בכביצה, אינן מצטרפות.

ושתים, מצטרפות.

רבי יוסי אומר, אף שתים אינן מצטרפות, אלא אם כן היו רוצצות משקה.

ואם היה משקה עומד, אפילו כעין החרדל, מצטרף.

רבי דוסא אומר, אוכל פרוד אינו מצטרף.

משנה ט

מקל שהיא מלאה משקין טמאין, כיון שהשיקה למקוה, טהורה, דברי רבי יהושע.

וחכמים אומרים, עד שיטביל את כולה.

הנצוק והקטפרס ומשקה טופח, אינן חבור לא לטומאה ולא לטהרה.

והאשבורן, חבור לטומאה ולטהרה.

משנה טהרות ח ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) הדר עם עם הארץ בחצר, ושכח כלים בחצר -

אפילו חביות מוקפות צמיד פתיל,
או תנור מוקף צמיד פתיל - הרי אלו טמאין.
רבי יהודה - מטהר בתנור, בזמן שהוא מוקף צמיד פתיל.
רבי יוסי אומר:
אף התנור טמא - עד שיעשה לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים.


(ב) המפקיד כלים אצל עם הארץ -

טמאין טמא מת, וטמאין מדרס.
אם מכירו שהוא אוכל בתרומה -
טהורין מטמא מת, אבל טמאין מדרס.
רבי יוסי אומר: מסר לו תיבה מלאה בגדים -
בזמן שהיא רוצצת - טמאין מדרס,
אם אינה רוצצת - טמאין מדף, אף על פי שהמפתח ביד הבעלים.


(ג) המאבד ביום, ומצא ביום - טהור.

ביום, ומצא בלילה,
בלילה, ומצא ביום,
ביום, ומצא ביום שלאחריו - טמא.
זה הכלל -
כל שעבר עליו הלילה, או מקצתו - טמא.
השוטח כלים -
ברשות הרבים - טהורין,
וברשות היחיד - טמאין.
ואם היה משמרן - טהורין.
נפלו, והלך להביאן - טמאין.
נפל דליו לתוך בורו של עם הארץ,
והלך להביא במה יעלנו - טמא,
מפני שהונח ברשות עם הארץ, שעה אחת.


(ד) המניח את ביתו -

פתוח, ומצאו פתוח,
נעול, ומצאו נעול,
פתוח, ומצאו נעול - טהור.
נעול, ומצאו פתוח -
רבי מאיר - מטמא.
וחכמים - מטהרין, שהיו הגנבים נמלכו והלכו להן.


(ה) אשת עם הארץ,

שנכנסה לתוך ביתו של חבר,
להוציא בנו, או בתו, או בהמתו -
הבית טהור - מפני שנכנסה שלא ברשות.


(ו) כלל אמרו בטהרות -

כל המיוחד לאוכל אדם טמא - עד שיפסל מלאכל הכלב,
וכל שאינו מיוחד לאוכל אדם טהור - עד שייחדנו לאדם.
כיצד?
גוזל שנפל לגת,
וחישב עליו להעלותו לנוכרי - טמא.
לכלב - טהור.
רבי יוחנן בן נורי - מטמא.
חישב עליו חירש שוטה וקטן - טהור.
אם העלוהו - טמא.
שיש להן מעשה - ואין להן מחשבה.


(ז) אחורי הכלים שנטמאו במשקין -

רבי אליעזר אומר:
מטמאין את המשקין, ואינן פוסלין את האוכלין.
רבי יהושע אומר:
מטמאין את המשקין, ופוסלין את האוכלין.
שמעון אחי עזריה אומר: לא כך, ולא כך, אלא -
משקין שנטמאו מאחורי הכלים - מטמאין אחד, ופוסלין אחד,
הרי זה אומר: מטמאיך לא טמאוני, ואתה טמאתני.


(ח) עריבה שהיא קטפרס,

ובצק מלמעלן, ומשקה טופח מלמטן -
שלש חתיכות בכביצה - אינן מצטרפות,
ושתים - מצטרפות.
רבי יוסי אומר: אף שתים אינן מצטרפות - אלא אם כן היו רוצצות משקה.
אם היה משקה עומד, אפילו כעין החרדל - מצטרף.
רבי דוסא אומר: אוכל פרוד - אינו מצטרף.


(ט) מקל שהיא מלאה משקין טמאין -

כיון שהשיקה למקוה, טהורה - דברי רבי יהושע.
וחכמים אומרין: עד שיטביל את כולה.
הניצוק, והקטפרס, ומשקה טופח -
אינן חיבור - לא לטומאה, ולא לטהרה.
והאשבורן - חיבור לטומאה, ולטהרה.


פירושים