משנה טהרות ח ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ח · משנה ז | >>
אחורי כלים שנטמאו במשקים, רבי אליעזר אומר, מטמאין את המשקין ואין פוסלין את האוכלין.
רבי יהושע אומר, מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין.
שמעון אחי עזריה אומר, לא כך ולא כך, אלא משקין שנטמאו באחורי הכלים, מטמאין אחד ופוסלין אחד.
הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני, ואתה טמאתני.
נוסח הרמב"ם
אחורי הכלים שנטמאו במשקין -
- רבי אליעזר אומר:
- מטמאין את המשקין, ואינן פוסלין את האוכלין.
- רבי יהושע אומר:
- מטמאין את המשקין, ופוסלין את האוכלין.
- שמעון אחי עזריה אומר: לא כך, ולא כך, אלא -
- משקין שנטמאו מאחורי הכלים - מטמאין אחד, ופוסלין אחד,
- הרי זה אומר: מטמאיך לא טמאוני, ואתה טמאתני.
- רבי אליעזר אומר:
פירוש הרמב"ם
כבר התבאר במקומות רבים ממה שקדם, שהמשקין יטמאו הכלים וישובו אלה הכלים שני לטומאה וזה מדרבנן. ועוד יתבאר בחמישה עשר מכלים, שמשקין טמאים שנגעו באחורי כלי נטמאו אחוריו ולא נטמאו תוכו לתרומה.
וביארנו בפתיחת זו, שמשקים טמאים תחילה לעולם ואפילו נטמאו בשני לטומאה. ואם נטמא אחורי הכלי במשקים טמאים שב אחורי הכלי שני, ואם נגעו אוכלין טהורים באחורי זה הכלי לא נפסלו. והיה ההיקש שתפסל ותשוב שלישי, אך רבי אליעזר יקל בזה להיותה טומאה קלה מדרבנן, והוא אמרם "מאי שנא אחורי כלי דנקט, משום דקילא טומאתן". ופה אמר מטמאים את המשקים אפילו דחולין, ואין פוסלין את האוכלין אפילו מתרומה. ורבי יהושע אומר, שאחורי זה הכלי גם כן פוסלים את האוכלין כמו כל שני, קל וחומר מטבול יום אשר פוסל את התרומה ואינו מטמא את המשקים כמו שביארנו בשמיני מפרה, כל שכן זה אשר יטמא משקים שהוא יפסול. [ורבי אליעזר] לא יקיש קל וחומר בין טבול יום דאורייתא ואחורי הכלים דרבנן, לפי שהוא אומר אין דנין דברי סופרים מדברי תורה.
ובא שמעון אחי עזריה ואמר, שדברי רבי יהושע אשר אמר שאחורי הכלי פוסלין את התרומה איננו אמת בשום פנים, וכן מאמר רבי אליעזר אשר אמר אין פוסלין איננו אמיתי. אבל הוא אמיתי באלו הפנים, וזה שאחורי הכלים אם נגעו במשקים שבו אלה המשקים תחילה, והן מטמאים אוכל אחר וישוב שני, וזה השני יפסול אוכל שלישי. הנה עברה הטומאה מאחורי הכלי לאוכלין באמצעות המשקים, ואם נגעו האוכלים עצמן באחורי הכלי לא יפסלו, ולזה מאמר האוכלים לאלו המשקים אם נטמאו מאחורי הכלי וטימאום מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני. ויהיה שמעון אחי עזריה על זה הפירוש בלתי חולק על רבי אליעזר, אלא דומה למפרש למה שיובן מסברתו.
ובהיות אפשר שיהיה הפירוש הנוטה בזה המאמר, שרבי אליעזר סובר שהמשקים שנטמאו מאחורי הכלי לא יטמאו אוכלים ואף על פי שהן בעצמן משקין טמאין, ויהיה רבי שמעון חולק על זה, ויהיה מאמרו לא כך ולא כך, [לא כרבי יהושע שאומר שפוסלין אחרי הכלי את האוכלין], ולא כרבי אליעזר אשר יאמר לא תפסול משקים שנטמאו מאחורי הכלים לאוכלין, לולי שאני מצאתי לשון התוספתא היות משקים שנטמאו מאחורי הכלים יטמאו כלים ויטמאו אלה הכלים אוכלים, והתלמוד הנה פסק שם הלכה כרבי אליעזר, והנה אי אפשר שיפורשו דברי שמעון אחי עזריה אלא כמו שזכרנו:
פירוש רבינו שמשון
אחורי כלים. במסכת טבול יום שנויה משנה זו בתוספתא [פ״א] וכתבתיה בפ' שני דטבול יום ושם פרשתיה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אחורי כלים שנטמאו במשקים - האי דנקט אחורי כלים, משום דקילו, שכלי שנטמאו אחוריו במשקין טמאין, אחוריו טמאין, תוכו אזניו אוגניו וידיו טהורין, משום דטומאת משקים לטמא כלים מדרבנן הקילו בה. אבל אם נטמא תוכו במשקין טמאין, נטמא כולו:
מטמאים את המשקין - אפילו דחולין:
ואין פוסלין את האוכלין - ואפילו דתרומה:
ר' יהושע אומר מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלים - ר' יהושע יליף (בנדה דף ז עב) דאחורי כלים פוסלים אוכלי תרומה ק"ו מטבול יום, מה טבול יום שאינו מטמא את המשקין דלא גזרו רבנן על טבול יום שיהא מטמא את המשקין, אפ"ה פוסל אוכלים של תרומה, דכתיב (ויקרא כב) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, אינו טהור לאכול בתרומה עד שיעריב שמשו, דקרא בתרומה משתעי. אחורי כלים שמטמאין את המשקין, אינו דין שיהו פוסלין את התרומה. ור' אליעזר דלא חייש להאי קל וחומר, משום דאחורי כלים שנטמאו במשקין דרבנן, וטבול יום דאורייתא, ודרבנן מדאורייתא אין דנין ק"ו:
שמעון אחי עזריה - לפי שעזריה עסק בפרקמטיא והיה מספק מזון לשמעון אחיו שיעסוק בתורה, לפיכך נקרא על שם עזריה אחיו:
לא כך ולא כך - לא מטמאין משקה חולין ולא פוסלין אוכלי תרומה, אבל מטמאין משקה תרומה, ואותן משקין של תרומה מטמאין אחד באוכלי תרומה שנעשו שניים, ואותן אוכלים פוסלים אוכלים אחרים של תרומה. והיינו דקאמרי האוכלים של תרומה למשקין של תרומה, מטמאיך לא טמאוני, כלומר אחורי כלי המטמאיך, לא טמאוני, דלא פסלי אוכלי תרומה, ואתה טמאתני. והלכה כר' אליעזר:
פירוש תוספות יום טוב
רבי אליעזר אומר כתב הר"ב דהלכה כמותו דהכי אפסיק בגמ' פ"ק דנדה דף ז': . רבי אליעזר אומר כתב הר"ב דהלכה כמותו דהכי אפסיק בגמ' פ"ק דנדה דף ז':
ואין פוסלים את האוכלים. פי' הר"ב אפילו דתרומה אבל לקדש אין אחורים כדתנן ברפ"ג דחגיגה וספכ"ה דכלים:
ופוסלין את האוכלים. כ' הר"ב ק"ו מטבול יום וכו' ואחר יאכל מן הקדשים וכו' דקרא בתרומה משתעי כדמפרשינן בגמרא פרק הערל (דף ע"ד) והעתקתים במשנה ג' פ' בתרא דנגעים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בפי' רעז"ל אבל אם נטמא תוכו במשקים טמאים נטמא כולו. אמר המלקט וה"נ בתוכו מודה ר' אליעזר לר' יהושע:
עוד בפירושו ז"ל ר' יהושע יליף דאחורי כלים פוסלין אוכלי תרומה קל וחומר מט"י וכ' אמר המלקט ובתוספתא שמעון אחי עזריה אומר או חלוף הדברים ומה טב"י שהוא פוסל את התרומה אינו מטמא משקה חולין אחורי כלים שאין פוסלין אוכלי תרומה אינו דין שלא יטמאו משקה חולין א"ר יוסי ראה הלכה זו היאך נחלקו עליה אבות הראשונים ודנו עליה דברי תורה מד"ס ודברי סופרים מד"ת ע"כ. ופי' הרמב"ם ז"ל והיה מאמרו דשמעון אחי עזריה לא כך ולא כך פי' לא כר' יהושע שאמר אחורי כלים פוסלין את האוכלים אינו אמת בשום פנים וכן ר' אליעזר אשר אמר אינם פוסלין אינו אמתי בכל אבל הוא אמתי באלו הפנים וזה שאחורי הכלי אם נגע במשקים שבו אלו המשקים תחלה והן מטמאים אוכל אחר וישוב שני וזה השני יפסול אוכל שלישי הנה עברה הטומאה מאחורי הכלי לאוכלין באמצעות המשקים ואם נגעו האוכלין עצמן אחורי הכלי לא יפסלו ויהיה שמעון אחי עזריה על זה הפירוש בלתי חולק על ר' אליעזר אלא דומה למפרש וכו'.
בסוף פי' רעז"ל והלכה כר' אליעזר אמר המלקט וכן קתני בתוספתא והלכה כדבריו והיא אחת מד' מקומות דהלכתא כותיה כדכתבי' בפ"ק דנדה:
תפארת ישראל
יכין
אחורי כלים: להכי נקט אחורי כלים. דאילו שנטמא תוך הכלי ממשקין אע"ג שטומאת משקין לכלי אינו רק מד"ס. דמדאורייתא אין כלי מקט"ו רק מאהט"ו. אפ"ה מדנטמא מתוכו נטמא כל הכלי. ובכה"ג גם לר"א בכל מקום שיגע הכלי באוכלין תרומה נעשים שלישי. והרי מדכל הכלי פוסל את התרומה. מטמא גם כל מקום שבהכלי גם למשקין חולין להיות תחלה [כפרה פ"ח מ"ו]. ולא הוה פליג ר"א. אבל הכא שנטמא רק אחורי הכלי ממשקין. דאז גבו ותוכו טהור [ככלים פכ"ה מ"ו]. דעשו בה הכירא בטומאה זו. כדי שידעו שטומאת משקין לכלי הוא רק מד"ס ולא ישרפו עליו התרומה [כשבת יד"ב]. ולפיכך מדקילי טומאה זו שאינה מתפשטת על כל הכלי. פליגי בה אם יפסלו אוכלי תרומה שנגעו בהאחוריים [ועיין רש"י נדה דז"ב]:
שנטמאו במשקים: אפילו דחולין שנגעו באחוריים. דמדמשקין עלולין לקט"ו בלי הכשר. לפיכך נטמאו בכל דהו. ונעשו ראשון לפסול חולין שנוגע בהן לעשותן שני:
רבי אליעזר אומר מטמאין את המשקין: אפילו דתרומה. שכשנגעה תרומה באחוריים נשארה טהורה:
רבי יהושע אומר מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין: של תרומה. דהמשקין שהן תחלה. עשו להאחוריי' שני. והתרומה שחזרה ונגעה בהאחוריים נעשת שלישי. דס"ל דאע"ג דטומאת אחוריים קילי שלא התפשטה על כל פני הכלי. אפ"ה במקום שנטמא הכלי. דינו כשאר שני שעושה שלישי בתרומה [כלעיל פ"ב מ"ו]:
שמעון אחי עזריה: נקרא כך על שם אחיו. מדהי' אחיו מחזיקו בפרנסה כדי שילמוד תורה [ושמעון זה היה דודו של ראב"ע. ועמ"ש בס"ד פ"א דזבחים סי' י"ג]:
אומר לא כך ולא כך: ר"ל אחוריים שנטמאו במשקין. אמ"ט משקה חולין כד"ה. וגם לא פוסל אוכלי תרומה כדברי ר' יהושע:
אלא משקין: ר"ל רק בהא מודינא לכו להחמיר בטומאת אחוריים כאילו נטמאה כל הכלי. דמשקין שנטמאו באחורי הכלים דהיינו משקה תרומה. שכשנגעו בהאחוריים נעשו ראשון. וכשחזרו ונגעו בתרומה נעשת שני. והיינו מטמאים א'. שהמשקין ההן עושין לתרומה שנגעה בהן שני. והשני ההוא שוב פוסל א' בתרומה. א"נ ר"ל. דכולהו אהמשקין קאי. וה"ק. המשקין מטמאין א' בתרומה. שאם נגעו המשקין הללו בתרומה. טמאוה. שהרי שני בתרומה טמא הוא. ופוסלין א' בחולין. שכשנגעו המשקין הללו בחולין לא נעשו רק פסול. ועמ"ש בס"ד בפרה [פ"ח כ"ב]:
הרי זה אומר: האוכלין תרומה להמשקין תרומה שטמאוה:
מטמאיך: מטמאיך. דהיינו האחוריים. דס"ל לשמעון כר' יהושע דדנין ק"ו ד"ס מד"ת. אלא שדן איפכא. דר' יהושע יליף אחוריים בק"ו מטבו"י. מה טבו"י שאינו מטמא משקין חולין. אפ"ה פוסל אוכלי תרומה. אחורי כלים שמטמאין משקה חולין. אינו דין שיפסלו אוכלי תרומה. ושמעון יליף ק"ו איפכא מה אם טבול יום שפוסל אוכלי תרומה אינו מטמא משקה חולין. אחוריים שאין פוסלין אוכלי תרומה. אינו דין שלא יטמאו משקה חולין [ועיין נדה דז"ב]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת