עיקר תוי"ט על טהרות ח

(א)

(א) (על המשנה) ר' יוסי כו'. לפרושי מלתא דתנא קמא אתי:

(ב)

.אין פירוש למשנה זו

(ג)

(ב) (על הברטנורא) ונוטלו לו:

(ג) (על הברטנורא) וקשה, דבתוספתא תני טהור מטומאת מת. וכן כתב הר"מ. וכתב הר"ש, דטעמא משום דנכרים ונשים שכיחי, מת לא שכיח, ומתניתין דתנא טמא, היינו מדרס. וכל מידי דלא חזי למדרס, טמא מגע זב:

(ד) (על הברטנורא) דלמדרס לא חיישינן, שאין דרך העוברים לדרוס על הבגדים השטוחים ליבש, אבל אפשר שנגעו בהם מה שאין כן באבידה שאין רואין, ולכן אין לחלק בזה בין יום ללילה כמו באבידה. וכשמשמרן, אפילו נגיעה לא נגעי. כ"מ:

(ה) (על המשנה) טהורין. וקמ"ל דלא חיישינן דלמא אתי חד ונגע ולאו אדעתיה:

(ו) (על המשנה) טמאים. מפני שנעלמו מעיניו. הר"מ:

(ד)

(ז) (על המשנה) מטהרים. כשלא נגנב ממנו כלום. הר"מ:

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

(ח) (על הברטנורא) דבאוכל שכבר נטמא איירי:

(ט) (על המשנה) מטמא. לאו משום דבעי מחשבה לכלב וחשיב לה מחשבה, אלא לא בעי מחשבה כלל. רש"י:

(י) (על המשנה) טמא. וכגון שהעלהו ונתנו לנכרי, דמעשיו מוכיחין, ומשום הכי לא קשיא מריש פרק ו' דמכשירין דהעלה לא חשיב מעשה, דיש לתלות דמפני הכנימה עביד ולא שירד עליהן הטל. הר"ש:

(ז)

.אין פירוש למשנה זו

(ח)

(יא) (על המשנה) מלמטן. דאם היה מלמעלן, היה המשקה זב ומחברם. הר"ש:

(ט)

(יב) (על המשנה) מלאה. אין צריך לפרש שהוא חלול ונתמלא מים, אלא כמו שכתב הר"מ, וזה לשונו בנוסחת ארץ ישראל, המקל אם נשרה במשקים:

(יג) (על המשנה) משקין. רוצה לומר המים בלבד, שאין השקה מועלת אלא למים:

(יד) (על הברטנורא) רוצה לומר שמערה מכלי טהור לכלי טמא:

(טו) (על הברטנורא) משמע דטופח על מנת כו' הוי חבור. וקשה, מאי שנא מעירוב מקואות דבעינן כשפופרת הנוד. והתוס' העלו דיש לומר, דבקרקע שוה וליכא כותל כלל סגי בטופח כו', והיכא דאיכא נקב בכותל בעינן כשפופרת, ועל גבי כותל סגי כקליפת השום: