משנה גיטין ח א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ח · משנה א | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה א או בתוך חצרה, הרי זו מגורשת.

זרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצרו, אפלו הוא ד עמה במיטה, אינה מגורשת.

לתוך חיקה או לתוך קלתה, הרי זו מגורשת.

משנה מנוקדת

הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ,

וְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרָהּ,
הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.
זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ,
אֲפִלּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה,
אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.
לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ,
הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת:

נוסח הרמב"ם

הזורק גט לאשתו -

היא בתוך ביתה,
או בתוך חצרה,
הרי זו מגורשת.
זרקו לה לתוך ביתו,
או לתוך חצרו,
אפילו עימה במיטה - אינה מגורשת.
לתוך חיקה,
או לתוך קלתה,
הרי זו מגורשת.

פירוש הרמב"ם

קלתה - כלי מקבצות בו הנשים מה שטוות.

ואין הבעל מקפיד לו על מקום חיקה ולא על מקום קלתה, ולכך מקנה לה ואף על פי שהיא ברשות הבעל.

ומה שאמר לתוך ביתה או לתוך חצרה מגורשת - על מנת שתהיה עומדת בצד ביתה, או בצד חצירה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הזורק - הרי זו מגורשת. דכתיב (דברים כד) ונתן בידה, ומדלא כתיב ובידה יתננו, משמע ונתן מכל מקום ב. בין בחצרה בין בגנה בין בקרפיפה. והוא שתהא עומדת בצד ביתה או בצד חצרה ג:

קלתה - כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:

הרי זו מגורשת - ואפילו היא בתוך ביתו, דמקום חיקה וקלתה קנוי לה, שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ה ולא על מקום קלתה:

פירוש תוספות יום טוב

והיא בתוך ביתה כו' של נכסי מלוג וזרקו לה ע"ג קרקע. רש"י. ובגמ' פריך מה שקנתה אשה קנה בעלה. וא"כ אכתי לא נפק גט מיד הבעל. ואסיק רבא דגטה וחצרה באים כאחד מידי דהוה יד עבד דקני ליה לרביה ואפילו הכי קונה את עצמו בשטר על ידי עצמו [כמ"ש במ"ג פ"ק דקדושין] משום דגטו וידו באין כאחד. ה"נ גטה וחצרה באין כאחד:

הרי זו מגורשת. כתב הר"ב דכתיב ונתן בידה ומדלא כתיב ובידה יתננו משמע ונתן בידה מ"מ ומסיים רש"י וידה דכתב רחמנא דבעינן דומיא דידה דמשתמרת לדעתה. ע"כ. וכתבו התוספות וא"ת ואימא ונתן כלל בידה פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט וי"ל ושלחה חזר וכלל ודיינין כעין הפרט ע"כ. והר"ן כתב תרי ונתן בידה בפרשה ובתרא מיותר לדרשא. א"נ משום דהוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ע"כ. ועיין בב"י ר"ס קל"ח. ומ"ש הר"ב והוא שתהא עומדת בצד ביתה או בצד חצרה. גמרא. וטעמא כי ידה מה ידה בסמוכה אף חצרה בסמוכה ומזה הלשון משמע דבצד וחוצה לה סגי. וצ"ל דלישנא דמתניתין דוהיא בתוך ביתה. לאו דוקא. וראיתי להמגיד בפרק י"ז מהלכות גזילה לענין קניית מציאה. דבעינן נמי שיהא עומד בצד שדהו. שכתב יש שפירשו עומד בצדו ובתוכו. אבל בצדו וחוצה לה לא. וכן מוכח לדעתם בפרק כל גגות בעירובין [דף צ"ב] . ולשון המחבר כלשון הגמרא. ע"כ. ואשתמיטתיה לכתוב כן בריש פ"ה מהלכות גירושין והיה לו ראיה מלשון בתוך דבמשנה. וטא"ה ר"ס קל"ט העתיק בד"א שהיא עומדת בחצרה ובח"מ סי' רס"ח העתיק אצל שדהו. ועיין מ"ד פרק קמא דב"מ:

אפילו הוא עמה במטה. פירוש הגט ומוקי לה בגמרא כשהמטה שלו. אבל מטה שלה וגבוהה עשרה חולקת רשות לעצמה. מאי איכא מקום כרעי. אמקום כרעי לא קפדי אינשי:

לתוך חיקה. כתב הר"ב שאין אדם מקפיד על מקום חיקה. וא"ת פשיטא דהא חיקה הוי ממש כידה. ואומר ר"י דמיירי כשבגדיה נגררין בארץ. תוס':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) ביתה. של נכסי מלוג וזרקו לה ע"ג קרקע. רש"י. ובגמרא פריך מה שקנתה אשה קנה בעלה וא"כ אכתי לא נפיק גט מיד הבעל. ואסיק רבא דגטה וחצרה באים כאחד מידי דהויא יד עבד דקני ליה לרביה ואפ"ה קונה את עצמו בשטר ע"י עצמו משום דגטו וידו באין כאחד, ה"נ גטה וחצרה באין כאחד:

(ב) (על הברטנורא) וידה דכתב רחמנא דבעינן דומיא דידה דמשתמרת לדעתה. ועתוי"ט:

(ג) (על הברטנורא) גמרא. וטעמא, כי ידה, מה ידה בממוכה אף חצרה בסמוכה. ומזה הלשון משמע דבצד וחוצה לה סגי, ובתוך לאו ו. וקא. ועתוי"ט:

(ד) (על המשנה) הוא. פירוש, הגט ומוקי לה בגמרא כשהמטה שלו. אבל מטה שלה וגבוה עשרה חולקת רשות לעצמה. מאי איכא, מקום כרעי. אמקום כרעי לא קפדי אינשי.

(ה) (על הברטנורא) וא"ת פשיסא דהא חיקה הוי סמש כידה. ואור"י דמיירי כשבגדיה נגררין בארץ. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הזורק גט:    וכו'. ביד רפ"ה דהל' גירושין וסי' ב' וח'. ואיתה בתוס' פ' כל גגות (עירובין ד' צ"ב:)

והיא בתוך ביתה:    של נכסי מלוג. ואיכא מ"ד בירושלמי דבעינן שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך וכן נמי בגמרא ואמרי דבי ר' ינאי דוקא בכותב לה בעודה ארוסה קודם שזכה בנכסים וליכא תו למפרך מה שקנתה אשה קנה בעלה ורבא משני אטו עבד למ"ד בפרק קמא דקדושין בשטר ע"י עצמו לא דמיא ידו כיד רבו אלא גיטו וידו באין כאחת הכא נמי גיטה וחצרה באין כאחת:

ה"ז מגורשת:    כדמוכחינן בגמרא מדכתיב תרי ונתן בידה בפרשה ובתרא מייתר לדרשא ומרבינן מיניה חצרה א"נ משום דהוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות הר"ן ז"ל. וז"ל הגמרא בפ' כל גגות ד' י"ב אשה בחצר הגדולה וגט בקטנה מתגרשת אשה בחצר הקטנה וגט בגדולה אינה מתגרשת וכתבו תוס' ז"ל פי' בקונט' ושתיהם שלה דאיכא למ"ד בגיטין הא דתנן הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה ה"ז מגורשת דדוקא דעומדת בתוכה באותה שעה אבל אינה עומדת בתוכה לא אע"ג דשלה היא וצריך לומר הא דאמרינן התם בגמרא והוא שעומדת בצד ביתה לאו אצל ביתה קאמר אלא בתוך ביתה ממש קאמר כדקתני התם במתני' בתוך ביתה דהא הכא אמרינן אשה בקטנה וגט בגדולה אינה מגורשת אע"פ שעומדת אצל הגדולה ע"כ. וכן פי' בחדושי הרשב"א ז"ל:

אפילו הוא עמה במטה:    פי' שנפל הגט במטה וי"ס דלא גרסינן מלת הוא ובגמרא וגם בברייתא דוקא במטה שלו אבל במטה שלה בתוך ביתו מגורשת דמיירי בשמטתה גבוהה דהויא רשותא לנפשה וכרעי המטה שמונחים בארץ לא קפדי אינשי לכל הפחות באשתו דהואיל וגבוהה עשרה נוח להשתמש תחתיה ולא קפיד:

זרקו לתוך ביתו או לתוך חצרו:    תוס' פ"ק דמציעא ד' י"א:

לתוך חיקה:    וכו'. פ' הספינה ד' פ"ה. בפי' ר"ב ז"ל מקום חיקה קנוי לה וכו' והקשו תוס' וא"ת פשיטא דהא חיקה הוי ממש כידה ואומר ר"י דר' יוחנן קשורה ותלויה בעי ומיירי כשבגדיה נגררין בארץ והשתא אי לאו טעמא דמקום חיקה קנוי לה לא הוה מהני מידי כיון שאינה קשורה ותלויה בה פי' אלא נגררת ודלא כמ"ד בגמרא אם קשורה קלתה בה אע"פ שאינה תלויה אלא נגררת בקרקע ה"ז מגורשת. ואיתה בפ"ק דב"מ ד' ט' לפי' רש"י ז"ל דהתם:

תפארת ישראל

יכין

והיא בתוך ביתה:    של נכסי מלוג, או שהוא שאול או מושכר לה:

או בתוך חצרה הרי זו מגורשת:    דאף דכל מה ששייך לאשה קנה הבעל. עכ"פ גטה וידה באין כאחד. והוא שעמדה בצד ביתה וחצירה, ומשתמר לדעתה. דמדחצר משום יד אתרבאי, צריך שיהיה כיד, שסמוכה לה. וצריך ג"כ שכשזרק לה ידעה שהוא גטה, דאל"כ ספיקא הוה [קל"ט]:

או בתוך חצרו אפילו הוא:    הגט:

עמה במטה:    מטה שאינה שלה. דבשלה ויושבת עליו וגבוה י"ט מגורשת [שם]:

לתוך חיקה:    חיקה הוא כיד ממש, רק מיירי שבגדיה מגוררין ע"ג קרקע, וזרקו עליהן:

או לתוך קלתה:    סל למטוה ולמחטין:

הרי זו מגורשת:    דמקום הסל והחיק קנוי לה, שאין אדם מקפיד על מקומן:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים