משנה גיטין ז ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ז · משנה ט | >>
אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חודש כתבו ותנו גט לאשתי, כתבו גט בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש, אינו גטכג.
כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש, כתבו בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש, אינו גט.
רבי יוסי אומר, כזה גטכד.
כתבו לאחר שנים עשר חודש ונתנו לאחר שנים עשר חודש ומת, אם הגט קדם למיתה, הרי זה גט.
ואם מיתה קדמה לגט, אינו גטכה.
אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,
- כָּתְבוּ גֵּט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- אֵינוֹ גֵּט.
- כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- כָּתְבוּ בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- אֵינוֹ גֵּט.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- כָּזֶה – גֵּט.
- כָּתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- וָמֵת,
- אִם הַגֵּט קָדַם לַמִּיתָה,
- הֲרֵי זֶה גֵּט;
- וְאִם מִיתָה קָדְמָה לַגֵּט,
- אֵינוֹ גֵּט.
- וְאִם אֵין יָדוּעַ, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ:
- מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת:
אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,
- כתבו גט - ותנו לאשתי,
- כתבו בתוך שנים עשר חודש,
- ונתנו בתוך שנים עשר חודש - אינו גט.
- כתבו גט - ותנו לאשתי,
- כתבו - ותנו גט לאשתי,
- אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,
- כתבו בתוך שנים עשר חודש,
- ונתנו לאחר שנים עשר חודש - אינו גט.
- רבי יוסי אומר: בזה גט.
- כתבו לאחר שנים עשר חודש,
- ונתנו לאחר שנים עשר חודש - ומת,
- אם גט קדם למיתה - הרי זה גט,
- ואם מיתה קדמה לגט - אינו גט.
- ואם אינו ידוע -
- זו היא שאמרו: מגורשת - ואינה מגורשת.
- אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,
אם מיתה קדמה לגט אינו גט - אם מת אחר שנים עשר חדש אחר שנכתב הגט קודם שיתנהו לה.
ואין הלכה כרבי יוסי:
כתבו גט בתוך י"ב חדש כו' אינו גט. דלא תימא שלא הקפיד אלא על הנתינה. אלא אף על הכתיבה הקפיד. הר"ן:
רבי יוסי אומר כזה גט. מדהוה ליה למימר אם לא באתי כתבו ותנו ואמר כתבו ותנו אם לא באתי. ה"ק כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי. ורבנן ל"ש הכי ול"ש הכי. גמרא:
ואם מיתה קדמה לגט אינו גט. אם מת אחר י"ב חדש אחר שנכתב הגט קודם שיתנהו לה. הרמב"ם:
זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת. כלומר גם זו היא בכלל שאמרו מגורשת כו'. כיוצא בזה שכתבתי במ"ז פ"ג דיבמות בשם הרמב"ם. וע"ל מ"ד ובמ"ב פ' דלקמן:
מגורשת ואינה מגורשת. דלא מוקמינן ליה בחזקת חי. ונימא דלאחר י"ב חדש מת אלא כיון דהשתא מת מקמי הכי מספקינן ליה דלמא בתוך י"ב חדש מת. הר"ן. ובלשון מגורשת ואינה מגורשת עמ"ש במ"ד:
(כג) (על המשנה) אינו גט. דלא תימא שלא הקפיד אלא על הבתינה. אלא אף על הכתיבה הקפיד. הר"נ:
(כד) (על המשנה) כזה גט. מדהול"ל אם לא באתי כתבו ותנו, ואמר כתבו ותנו אם לא באתי, הכי קאמר, כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי. ורבנן, ל"ש הכי ול"ש הכי. גמרא:
(כה) (על המשנה) אינו גט. אם מת אחר יב"ח אחר שנכתב הגט קודם שיתנוהו לה. הר"מ:
(כו) (על המשנה) זו היא בו'. כלומר גם זו היא בכלל שאמרו מגורשת כו':
(כז) (על המשנה) מגורשת ואינה מגורשת. ולא מוקמינן ליה בחזקת חי ונימא דלאחר יב"ח מת אלא כיון דהשתא מת מקמי הכי מספקינן ליה דלמא בתוך יב"ח מת. הר"נ:
אם לא באתי וכו' כתבו: וכו'. אע"פ שנתנו לה לאחר י"ב חדש אינו גט דלא תימא שלא הקפיד אלא על הנתינה אלא אף על הכתיבה הקפיד הר"ן ז"ל. ומצאתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל אם לא באתי מיכן ועד י"ב חדש כתבו גט ותנו לאשתי כתבו בתוך י"ב חדש ונתנו בתוך י"ב חדש אינו גט כתבו גט ותנו לאשתי אם לא באתי וכו' וכתב כן מצאתי בכל הספרים ע"כ. עוד כתב ר' יוסי אומר בזה גט בבי"ת גרסינן ברוב הספרים הכא וגם לעיל במילתיה דרשב"ג והפי' רוצה לומר בזה הענין דוקא היה ר"י חולק ואומר שהוא גט ע"כ:
כתבו גט ותנו גט: וכו'. בפירקין ד' ע"ב:
ר' יוסי אומר כזה גט: טעמיה דר' יוסי מדהוה ליה למימר אם לא באתי כתבו ותנו ואמר כתבו ותנו אם לא באתי ש"מ ה"ק כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי ורבנן סברי לא שנא הכי ול"ש הכי ולעיל בפירקין סי' ג' כתיבנא כזה למעוטי מאי:
כתבו לאחר י"ב חדש ונתנו לאחד י"ב חדש: תימה לע"ד למה הוצרך לשנות הכא בסיפא ונתנו לאחר י"ב חדש דהא ודאי כיון שהכתיבה לאחר י"ב חדש הנתינה ג"כ מוכרח להיות אחר י"ב חדש וברב אלפס ז"ל אינה שנויה הכא בסיפא:
ואם מיתה קדמה לגט אינה גט: אפי' אם מת אחר י"ב חדש אחר שנכתב הגט קודם שיתננו לה הרמב"ם ז"ל:
זהו שאמרו מגורשת ואינה מגורשת: ביד פ"ט מהל' גירושין סי' כ"ב. וכתוב בחידושי הרשב"א ז"ל פ' גט פשוט דקס"ח והוי יודע שלא הוזכרה אסמכתא בתלמוד אלא בדיני ממונות אבל לא בגיטין וקדושין שכמה פעמים שנינו אם לא באתי מכאן עד י"ב חדש אם אעבור מכנגד פניך שלשים יום וכיוצא בהן ולא בטלו דבריו משום אסמכתא ואע"פ שהזכירו אסמכתא בנזירות במס' סנהדרין ההיא ר' יהודה היא משום ר"ט דדריש כי יפליא לא ניתנה נזירות אלא להפלאה וכל דברי רבינו הגאון ז"ל בדיני אסמכתא מוצאין מכלל מה שכתבנו בין מה שכתב בתשובתו בין מה שכתב בספר המקח והאמת יורה דרכו ע"כ בקיצור:
יכין
אינו גט: דגם אכתיבה קפיד שיהיה אחר יב"ח:
ר' יוסי אומר כזה גט: דמדלא קאמר כברישא, ה"ק כתבו מיד ותנו אם לא באתי:
ואם מיתה קדמה לגט אינו גט: אם מת אחר י"ב חודש, ואחר שנכתב הגט קודם שנתנוהו לה:
זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת: ולא מוקמינן ליה בחזקת חי ונימא דלאחר י"ב חודש מת. דחזקה דהשתא שמת, אלימא מחזקה דמעיקרא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת