משנה גיטין א ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק א · משנה ב | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

רבי יהודה אומר, מרקם יג למזרח ורקם כמזרח, מאשקלון לדרום ואשקלון יד כדרום, מעכו לצפון ועכו כצפון.

רבי מאיר אומר, עכו כארץ ישראל לגיטין.

משנה מנוקדת

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח, וְרֶקֶם כַּמִּזְרָח;
מֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם, וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם;
מֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן, וְעַכּוֹ כַּצָּפוֹן.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגִטִּין:

נוסח הרמב"ם

רבי יהודה אומר:

מרקם למזרח - ורקם כמזרח,
מאשקלון ולדרום - ואשקלון כדרום,
מעכו ולצפון - ועכו כצפון.
רבי מאיר אומר:
עכו כארץ ישראל - לגיטים.

פירוש הרמב"ם

זה הגבול שמגביל המקומות, לפי שנדע המקומות שאינו מחוייב לו לומר בהם בפני נכתב ובפני נחתם, ולכך זכר העיירות שהם בסוף ארץ ישראל ואינם מהם.

והלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מרקם למזרח - מרקם עד סוף העולם למזרחו קרוי חו"ל, ורקם עצמה נדונה כמזרח העולם ולא כארץ ישראל:

פירוש תוספות יום טוב

מרקם למזרח כו'. כתב רש"י אבל מערב א"י א"צ גבול שהים הגדול גבולה כדכתיב (במדבר ל"ה) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגו'. ע"כ. ובעל כפתור ופרח כתב דרקם סימן זוית מזרחית צפונית ואשקלון זוית מערבית דרומית. ועכו זוית מערבית צפונית. ולא הזכיר הזוית דרומית מזרחית. אולי לפרסומו שהוא ים המלח:

ואשקלון כדרום. ובספר יהושע מוכר דמא"י הוא. גם בספרי דפרשת עקב חשיב פרשת אשקלון מכבוש עולי בבל. אלא י"ל כמ"ש במתני' דלעיל לענין רקם. ועוד תירץ הר"ן דפרשת אשקלון אינו אלא פרשת דרכים שלה ושכן הוא בירושלמי:

ועכו כצפון. עיין מ"ש ברפ"ו דשביעית ומ"ש במתני' דלעיל על רקם. ומ"ש במשנה ז' פ"ז דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יג) (על המשנה) למזרח. אבל מערב א"י א"צ גבול שהים הגדול גבולה דכתיב וגבול ים והיה, לכם הים הגדול. רש"י. ועתוי"ט:

(יד) (על המשנה) ואשקלון. ובספר יהושע מוכח דמא"י היא. גם בספרי חשוב פרשת אשקלון מכיבוש עולי בבל. והר"ן תירץ דפרשת אשקלון אינו אלא פרשת דרכים שלה ושכן הוא בירושלמי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר' יהודה אומר מרקם למזרח:    וכו'. ביד פ"א דהל' תרומות סי' ז':

אשקלון:    עולי בבל לא כבשוה ורקם וחגר תרי רקם וחגר הוו ואותו רקם וחגר דכתיב גבי אברהם וישב בין קדש ובין שור הוא במערב א"י דבארץ אבימלך מלך פלשתים שהיא במערב א"י ורקם וחגר דמתניתין הוי במזרח כדקתני ורקם כמזרח ועכו חציו בארץ וחציו בח"ל והכא מיירי באותו צד שבח"ל מתוס' ז"ל וכן נמי הכריח הר"ן ז"ל מטעמי אחריני ג"כ וכתב שכן צ"ל ג"כ דתרי אשקלון הוו דהא בספר שופטים מונה אשקלון מא"י. א"נ י"ל שלא כבשו אשקלון גופה עולי בבל אע"ג דאשכחן שכבשו פרשת דרכים של אשקלון כדאיתא בספרי והכי מוכח בירושלמי ע"כ בקיצור מופלג. ובגמרא פריך נמי דממתניתין מוכח דעכו קיימא בסוף צפון ארץ ישראל ורמינהי וכו'. דשמעת מינה דעכו משוכה לצד דרום ומשני אביי לעולם עכו בצפון רבועה דארץ ישראל אלא שרצועה קצרה יוצאה עוד מעכו לצד דרום והיא מא"י מרקם ועד סוף העולם למזרחו הוי מדינת הים ורקם עצמה נדונת כמזרח העולם ולא כא"י והמביא מרקם צריך שיאמר וכן כולם. רקם למזרחו של א"י וחוצה לארץ ואשקלון לדרומה ועכו לצפונה אבל מערב של א"י אין צריך גבול שהים הגדול גבולה כדכתיב וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגו' רש"י ז"ל. ובספר כפתור ופרח כתוב דרקם סימן זויות מזרחית צפונית ואשקלון זוית מערבית דרומית ועכו זוית מערבית צפונית ולא הזכיר זוית דרומית מזרחית. אולי לפרסומי שהוא ים המלח ע"כ:

עכו כארץ ישראל לגיטין:    תוס' שלהי פרק שני דייני גזרות והעלו תוס' בשם ר"י דעכו חציה בארץ וחציה בח"ל כדמוכח בירושלמי. ומ"מ אפילו בצד של א"י צ"ל בפ"נ ובפ"נ וכו'. לפי שהוא בסוף הגבול ורחוק מעיקר ישוב א"י ומופלג מן הישיבות ובתי דינין וכן יש לתרץ גבי אשקלון וגבי רקם וחגר כמו שכתבתי לעיל. ובגמרא דייקינן לגיטין אין משום דבקיאין לשמה או שכיחי לקיימיי לעבדים לא. פי' שאם מכר עבדי לעכו הוי כמוכרו לח"ל דתנן לקמן בפ' השולח דיצא לחירות ה"נ לעכו יצא לחירות וכ"ש לסוריא דמרחקא טפי:

תפארת ישראל

יכין

רבי יהודה אומר מרקם למזרח:    ר"ל מרקם עד סוף העולם למזרח ורקם בכלל, כולם דינם כמזרח, דהיינו כח"ל, דממדינה למדינה שם צ"ל בפ"נ, מדאין בתי דינין קבועין שם כבא"י. וכן מאשקלון לדרום ואשקלון. כולם דינן כדרום. וכן עכו:

מעכו לצפון ועכו בצפון:    אבל מערב אין צריך לחשוב, דשם הים גבול א"י. כמ"ש יהיה לכם גבול ים [במדבר ל"ד. ומה שהקשה בני המאה"ג מהו' ברוך יצחק שליט"א מלקמן ד"ח א' דמותחין חוט מטורי אמנון עד נחל מצרים, אלמא דאין שפת הים הגבול. יש לומר דודאי אין שפת הים הגבול, אבל סוף כל סוף אחר טורי אמנון וקפלוריא וכו' הים הוא גבול א"י. וכדמוכח מקרא שהבאנו]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים