משנה גיטין א ניקוד
(א)
הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם,
- צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם.
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- אַף הַמֵּבִיא מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלֹד.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר "בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם",
- אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם, וְהַמּוֹלִיךְ.
- וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִּמְדִינַת הַיָּם,
- צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח, וְרֶקֶם כַּמִּזְרָח;
- מֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם, וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם;
- מֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן, וְעַכּוֹ כַּצָּפוֹן.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְגִטִּין:
הַמֵּבִיא גֵּט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
- אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם.
- אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו.
- הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם,
- וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם,
- אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו:
אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שָׁווּ לְמוֹלִיךְ וּלְמֵבִיא.
- וְזוֹ אֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִּטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים:
כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי, פָּסוּל,
- חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.
- מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה,
- וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כּוּתִים,
- וְהִכְשִׁיר.
- כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם,
- אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם,
- כְּשֵׁרִים,
- חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף אֵלּוּ כְּשֵׁרִין;
- לֹא הֻזְכְּרוּ, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּהֶדְיוֹט:
הָאוֹמֵר: תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי,
- וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי,
- אִם רָצָה לַחֲזֹר בִּשְׁנֵיהֶן, יַחֲזֹר,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- בְּגִטֵּי נָשִׁים, אֲבָל לֹא בְּשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים;
- לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו,
- וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו.
- שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ, רַשַּׁאי;
- וְשֶׁלֹא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי.
- אָמַר לָהֶם:
- וַהֲרֵי הוּא פּוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה,
- כְּשֵׁם שֶׁהוּא פּוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ.
- אָמְרוּ לוֹ:
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ.
- וַהֲרֵי הוּא פּוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה,
- הָאוֹמֵר: תְּנוּ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי,
- וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי,
- וָמֵת,
- לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה.
- תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי, וָמֵת,
- יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה:
משנה גיטין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב