משנה ברכות ב ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ב · משנה ז | >>
וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין.
אמרו לו תלמידיו: לא לימדתנו, רבינו, שאין מקבלין תנחומין על העבדים?
אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה.
וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ – קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין.
- אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:
- לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ,
- שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים?
- אָמַר לָהֶם:
- אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים,
- כָּשֵׁר הָיָה.
וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין.
- אמרו לו: לא לימדתנו, שאין מקבלין תנחומין על העבדים?
- אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים - כשר היה.
כל זה מבואר:
— אין פירוש למשנה זו
.אין פירוש למשנה זו
קבל עליו תנחומין: כשחזר מבית הקברות ישב באותן מקומות שעושין שורה לאבלים, והעם עשו לו שורה וכבוד כבשאר מתים בני חורין, ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל.
לא למדתנו רבינו: גרסת הגמרא ובספרים כתיבת יד למדתנו רבינו בשלשת המשניות.
שאין מקבלין תנחומין על העבדים: אלא כשם שאומרים לו על שורו ועל חמורו שמתו המקום ימלא לך חסרונך כך אומרים לו על עבדו ושפחתו שמתו המקום ימלא לך חסרונך. וכתב רשב"א ז"ל ואם תאמר לא יהא אלא בן חורין מי מקבלין תנחומין על הרחוקים, כבר פרשו בירושלמי שתלמידו של אדם חביב עליו וכן עבדו המשמשו כרצונו היה חביב עליו כבנו עכ"ל ז"ל.
כשר היה: פירוש שלא היה גזלן ופרוץ כשאר עבדים כנענים שהן פרוצים גם בעריות:
יכין
וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים: דלא ליתי לאסוקי ליוחסי':
אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה: דת"ח וראוי לסמוך הי' [כיומא דפ"ז א' ורפ"ב דסוכה]. ולהכי כבוד תורה עדיף:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
קיצור שנות אליהו
אין טבי עבדי וכו' כשר היה – פירוש, שהקשו לו התלמידים שתי קושיות: א' – הרי הוא אינו קרובו, ואפילו היה בן חורין, לא היה צריך לקבל תנחומין עליו. וב' – הרי אין מקבלין תנחומין על העבדים. ועל זה השיב להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים – פירוש, על מה שאמרו שאין מקבלין תנחומין על העבדים; ועל מה שהקשו שאינו קרוב עמו, אמר להם: כשר היה, וכל אדם חייב לקבל עליו תנחומין, (עיין שבת קנב א בסופו).