משנה בבא בתרא ח ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ח · משנה ד | >>

אחד הבן ואחד הבת בנחלה, אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם.

והבנות ניזונות מנכסי האב כ ואינן ניזונות מנכסי האם.

אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת בְּנַחֲלָה.

אֶלָּא שֶׁהַבֵּן נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאָב,
וְאֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאֵם;
וְהַבָּנוֹת נִזּוֹנוֹת מִנִּכְסֵי הָאָב,
וְאֵינָן נִזּוֹנוֹת מִנִּכְסֵי הָאֵם:

אחד הבן, ואחד הבת - בנחלה.

אלא שהבן נוטל פי שנים מנכסי האב,
ואינו נוטל פי שנים מנכסי האם.
והבנות ניזונות מנכסי האב,
ואינן ניזונות מנכסי האם.

רוצה לומר שהם שווים בירושת (האב) [האם], כלומר שדין ירושת הזכרים והנקבות בנכסי האם כעניין ירושתם בנכסי האב, והתורה הקדימה הזכרים על הנקבות.

ואין בין ירושת הבנים לאב או לאם הפרש, אלא שהבכור נוטל פי שנים בנכסי האב:


אחד הבן ואחד הבת בנחלה - הכי קאמר, אחד הבן ואחד הבת שוין בירושת נכסי האם כבירושת נכסי האב, ואין הפרש בין ירושת נכסי האם לירושת נכסי האב, אלא שהבכור נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם:

ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם. טעמא פירש הר"ב במשנה ט' פרק ח' דבכורות:

והבנות נזונות מנכסי האב. בתנאי כתובה. כדתנן במשנה י"א פרק ד' דכתובות. ודין המזונות ב[ריש] פרק דלקמן:

(כ) (על המשנה) נזונות כו'. בתנאי כתובה. כדתנן במי"א פ"ד דכתובות:

שהבן נוטל פי שנים:    בנכסי האב אית דגרסי שהבן הבכור נוטל וכו':

ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם:    כדכתיב לו משפט הבכורה ודרשינן משפט הבכורה לאיש אבל לא לאשה. פירוש דהאי לו דריש ליה לגבי אב לומר שמשפט הבכורה בנכסי האיש לא בנכסי האשה. ובגמרא פריך מאי אחד הבן ואחד הבת לנחלה אי לימא דירתי כי הדדי והא תנן בן קודם לבת ועוד אפילו תאמר דמשום סיפא קתני רישא שרוצה לתת חילוק ביניהם בסיפא מאי אלא היאך מוסב על הראשון הא לא קתני ברישא דנכסי האב ונכסי האם שוין דליתני בסיפא אלא שבדבר זה יש חילוק בין נכסי האב לנכסי האם שהבן וכו' וכיון דרישא קאמר דבן ובת שוין לא היה לו לשנות בסיפא חילוק דאב ואם אלא חילוק בין בן לבת והכי ה"ל למיתני אלא שהבן נוטל פי שנים אבל לא הבת והבת נזונת מן הנכסים אבל לא הבן. ורב פפא תירץ דה"ק אחד הבן ואחד הבת במקום שאין בן נוטלין חלק בכורת אביהן אע"פ שמת בחיי זקנם דכי היכי דירתי חלק פשיטותו הכי נמי ירתי חלק בכורתו ודחי לה דהא נמי תנינא ושהיה בכור ונטל שני חלקים וכדכתבינן בסמוך ועוד מאי אלא. ואסיק מר בר רב אשי דה"ק אחד הבן ואחד הבת במקום שאין בן שוין בנכסי האם ליירש חלק כחלק בנכסי האב שאין חילוק בין נכסי האם לנכסי האב בין לענין ירושת הבנים בין לענין הבנות חוץ משני דברים שיש חלוקים בין נכסי האם לנכסי האב דהיינו בכורה ומזון כדמפרש ואזיל במתניתין:

הבנות נזונות:    מיירי אף בנכסים מועטים כדתנן לקמן רפ"ט מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובים הבנים יירשו והבנות יזונו נכסים מועטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים ולעולם אינם נזונות מנכסי האם אלא הבנים יירשו והבנות ישאלו על הפתחים שכן כותב לאשתו בנן נוקבן דיתהויין ליכי מינאי תהויין מיתזנן מנכסי עד דתלקחן לגוברין. כתוב בנמוקי יוסף כתב הריטב"א ז"ל בשם רבינו מאיר הלוי ז"ל דכיון דלא קתני הכא אלא מזונות ש"מ דפרנסת נשואין אף מנכסי האם היא דבשלמא מזונות שהן תנאי כתובה אינם מנכסי האם אבל פרנסת נשואים שאינה מתנאי כתובה שוה היא בנכסי האם כנכסי האב עכ"ל ז"ל. וביד שם פ' שני סי' ח':

יכין

בנחלה:    ר"ל הבן והבת שדינן שהבן קודם להבת, דבר זה שוה בכל נחלה בין בנכסי אב או אם, ואין שום חילוק בין ירושת נכסי אב לירושת אם:

אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי האב:    אם הבן בכור, ונולד בחיי אביו [לאפוקי תאומים שנולדו אחר מיתת האב] , ואפילו אינו בכור רק לאב ולא לאם, ואפילו נולד אחר נפל שנולד לח' חדשים, או. אחר בן ט' שנולד מת לאביו, בכולן בכור נוטל פי שנים [רע"ז]:

ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם:    אפילו הוא בכור לאב ולאם [רע"ח]:

והבנות נזונות מנכסי האב:    אחר מיתת האב נזונות בתנאי כתובה [ככתובות פ"ד מי"א]. ודין מזונתן מפורש לקמן [ריש פ"ט]:

בועז

פירושים נוספים