משנה בבא בתרא ח רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) יש נוחלין - ומנחילין,
- נוחלין - ולא מנחילין,
- מנחילין - ולא נוחלין,
- לא נוחלין - ולא מנחילין.
- אלו נוחלין ומנחילין -
- האב את הבנים,
- הבנים את האב,
- ואחים מן האב - נוחלין ומנחילין.
- האיש את אמו,
- והאיש את אשתו,
- ובני אחיות - נוחלין ולא מנחילין.
- האשה את בנה,
- והאשה את בעלה,
- ואחי האם - מנחילין ולא נוחלין.
- האחים מן האם - לא נוחלין ולא מנחילין.
(ב) סדר הנחלות כך הוא -
- איש כי ימות ובן אין לו -
- הבן - קודם לבת,
- כל יוצאי ירכו של בן - קודם לבת.
- הבת - קודמת לאחים,
- וכל יוצאי ירכה של בת - קודמין לאחים.
- האחים - קודמין לאחי האב,
- כל יוצאי ירכן של אחין - קודמין לאחי האב.
- הבן - קודם לבת,
- איש כי ימות ובן אין לו -
- זה הכלל -
- כל הקודם בנחלה - יוצאי ירכו קודמין,
- והאב - קודם כל יוצאי ירכו.
(ג) בנות צלופחד - נטלו שלשה חלקים בנחלה,
- חלק אביהם - שהיה מיוצאי מצרים,
- וחלקו עם אחיו - בנכסי חפר,
- ושהיה בכור - ונטל שני חלקים.
(ד) אחד הבן, ואחד הבת - בנחלה.
- אלא שהבן נוטל פי שנים מנכסי האב,
- ואינו נוטל פי שנים מנכסי האם.
- והבנות ניזונות מנכסי האב,
- ואינן ניזונות מנכסי האם.
(ה) האומר: איש פלוני בני בכור - לא יטול פי שנים,
- איש פלוני בני - לא יירש עם אחיו,
- לא אמר כלום - שהתנה על הכתוב שבתורה.
- איש פלוני בני - לא יירש עם אחיו,
- המחלק נכסיו לבניו -
- ריבה לאחד, ומיעט לאחד,
- והשוה להם את הבכור - דבריו קיימין.
- ואם אמר משום ירושה - לא אמר כלום.
- כתב בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף,
- משום מתנה - דבריו קיימין.
- האומר: איש פלוני יירשני - במקום שיש בת,
- בתי תירשני - במקום שיש בן,
- לא אמר כלום - שהתנה על מה שכתוב בתורה.
- רבי יוחנן בן ברוקה אומר:
- אם אמר על מי שהוא ראוי לו לירושה - דבריו קיימין,
- ועל מי שאינו ראוי לו לירושה - אין דבריו קיימין.
- בתי תירשני - במקום שיש בן,
- הכותב נכסיו לאחרים - והניח את בניו,
- מה שעשה עשוי - אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- אם לא היו בניו נוהגין בו כשורה - זכור לטוב.
(ו) האומר זה בני - נאמן.
- וזה אחי - אינו נאמן,
- יטול עמו בחלקו.
- וזה אחי - אינו נאמן,
- מת - יחזרו נכסים למקומן.
- נפלו לו נכסים ממקום אחר - יירשו אחיו עמו.
- מי שמת -
- ונמצאת דיאתיקי קשורה על ירכו - הרי זו אינה כלום.
- זיכה בה לאחר -
- בין מן היורשים, ובין שאינו מן היורשים - דבריו קיימין.
(ז) הכותב נכסיו לבניו לאחר מותו -
- צריך שיכתוב: מהיום ולאחר מיתה - דברי רבי יהודה.
- רבי יוסי אומר: אינו צריך.
- הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו -
- האב אינו יכול למכור - מפני שהן כתובין לבן,
- הבן אינו יכול למכור - מפני שהן ברשות האב.
- מכר האב - מכורין עד שימות.
- מכר הבן - אין ללוקח בהן כלום, עד שימות האב.
- האב תולש - ומאכיל לכל מי שירצה.
- ומה שהניח תלוש - הרי הוא של יורשין.
[ח] *הערה 1: הניח בנים גדולים וקטנים -
- אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים,
- ולא הקטנים ניזונין על הגדולים,
- אלא - חולקין בשוה.
- נשאו הגדולים - ישאו הקטנים.
- ואם אמרו הקטנים:
- הרי אנו נושאים, כדרך שנשאתם אתם - אין שומעין להם,
- אלא, מה שנתן להן אביהן - נתן.
(ח) [ט] הניח בנות גדולות וקטנות -
- אין הגדולות מתפרנסות על ידי הקטנות,
- ולא הקטנות ניזונות על ידי הגדולות,
- אלא - חולקות בשוה.
- נשאו גדולות - ישאו קטנות.
- זה חומר בבנות - מבבנים,
- שהבנות ניזונות על הבנים - ואינן ניזונות על הבנות.
הערות
עריכה- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה בבא בתרא ח
משנה בבא בתרא, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב