משנה בבא בתרא ד ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ד · משנה ו | >>
המוכר את המרחץ, לא מכר את הנסרים טז ואת הספסלים ואת הוילאות.
בזמן שאמר לו, הוא וכל מה שבתוכו, הרי כולן מכורין.
בין כך ובין כך, לא מכר את המגורות יז של מים ולא את האוצרות של עצים.
משנה מנוקדת
הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ,
- לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִים וְאֶת הַסַּפְסָלִים וְאֶת הַוִּילָאוֹת.
- בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ,
- הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
- בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
- לֹא מָכַר אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם,
- וְלֹא אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים:
נוסח הרמב"ם
המוכר את המרחץ -
- לא מכר את הנסרים, ולא את הספסלים, ולא את הווילאות.
- ובזמן שאמר לו: הוא, וכל מה שבתוכו - הרי כולם מכורים.
- בין כך ובין כך -
- לא מכר את המגורות של מים,
- ולא את האוצרות של עצים.
פירוש הרמב"ם
נסרים - לוחות ששמין עליהם הבגדים.
ו'ספסלים - כסאות.
וילאות - כעין יריעות שחוגרין כעין סינר, לכסות הערוה בהן במרחץ:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הנסרים - לוחות שמשימין עליהם הבגדים:
הספסלים - שיושבים עליהם. ויש גורסים ספלים, שנותנים בהם מים לרחוץ:
וילאות - מסך כנגד הפתח. פירוש אחר, אלונטית שמסתפגין בה. ויש אומרים סינר שמכסין בו הערוה כשיושבין במרחץ:
מגורות של מים - בריכות השופכות מים למרחץ:
אוצרות של עצים - שמחממין בו המרחץ:
פירוש תוספות יום טוב
ולא מכר את הנסרים וכו'. משום דמטלטלי לא מזדבני. הרשב"ם:
ולא את המגורות וכו'. דאין אלו תשמישין המיוחדים למרחץ כי הנך דלעיל. ואין אלו מאני תשמישתיה. אלא ממונו הם להנות בהם אפי' בתוך ביתו. דכשקונה אותן. קונה להסיק ביתו. ולאפות ולצלות בהם כמו חטי ושערי [דבפי' הר"ב משנה דלקמן]. הרשב"ם:
מגודות. כמו נהרסו ממגורות [יואל א, יז]. הרשב"ם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(טז) (על המשנה) הנסרים. משום דמטלטלי לא מזדבני. רש"י:
(יז) (על המשנה) המגורות. דאין אלו תשמישין המיוחדים למרחץ כי הנך דלעיל. ואין אלו מאני תשמישתיה אלא ממונו הם להנות בהם אפילו בתוך ביתו דכשקונה אותו קונה להסיק בביתו כו' כמו חטי ושערי. מגורה כמו נהרסו ממגורות. רש"י:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
לא מכר לא את הנסרים ולא את הספסלים ולא את הוילאות: כך צ"ל. והר"ר יהוסף ז"ל הגיה ולא הַבֵּילַנִיוֹת וכתב כן מצאתי בכל הספרים ובספר אחד כתוב נראה הַוִילַנִיוֹת נראה הֲוִילָאוֹת ע"כ. ורשב"ם ז"ל נראה דלא הוה מסתפק אי גרסינן ספסלים אלא בברייתא שכן כתב על פירושו לברייתא ואית דגרסי ספסלים שיושבים עליהם בבית המרחץ וראשון עיקר דהא במתניתון נמי ספלים גרסינן ע"כ וכן בנמוקי יוסף. ופירשו הם ז"ל הנסרים שנותנין ע"ג קרקע המרחץ ועומדים עליהם הרוחצין שלא יכוו רגליהם מחום הקרקע א"נ שלא יטנפו רגליהם ומשום דמטלטלי לא מזדבני ע"כ. ור"י בעל התוספות פירש דהיינו נסרים שמכסין בהן את החמין כדאשכחן בפ' כירה אא"כ היו חמין שלו מחופים בנסרים ע"כ ובברייתא בגמרא גרסי' דבכלל סתם מכירת מרחץ נכנס בית הנסרים ובית היקמים ובית הוילאות אע"פ שהן עצמן אינם מכורים כל זמן שלא אמר הוא וכל מה שבתוכו ופירש יקמים כעין סודר שמעטפים בו ראשם מפני חום המרחץ:
לא את המנורות של מים ולא את האוצרות של עצים: מפני שאין אלו מאני תשמיש לצורך המרחץ כ"כ לפי שיכול להחם המרחץ בלא קבוץ גדול של עצים אלא ילך לשוק בכל יום ויקנה כפי צורך היום וכן במים נמי הלכך ממונו הם כמו חטי ושערי ואינם נמכרים נמוקי יוסף ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
לא מכר את הנסרים: דפין שמניחין עליהן הבגדים:
ואת הספסלים: שיושבין עליהן במרחץ להזיע:
ואת הוילאות: שמתנגבין בהן:
בין כך וכין כך לא מכר לא את המגורות של מים: כלים גדולים שכונסין בהן מים צוננים הנצרכים במרחץ:
ולא את אוצרות של עצים: לחמם המרחץ:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת