מדרש משלי (בובר) ט יג

<< · מדרש משלי (בובר) · ט יג · >>

(משלי ט יג): "אשת כסילות הומיה" - נמצא כסיל כאישה זונה, מה כסיל מתגאה והומה בסכלותו - כך אישה זונה מתגאה והומה בזנותה; מה הכסיל אינו יודע מה יהא בסוף סכלותו, כך אישה זונה אינה יודעת מה יהא בסוף זנותה, שנאמר "אשת כסילות הומיה, פתיות ובל ידעה מה".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף אשת כסילות - זו חוה ששמעה לנחש ועברה על ציוויו של הקב"ה, ולא עוד אלא שהחטיאה עמה לאדם הראשון. מה כתיב בתריה -

(משלי ט יד): "וישבה לפתח ביתה..." (משלי ט טו): "לקרוא לעוברי דרך המיישרים אורחותם" - מלמד שנתנה תשובה לדורות, ואמרה 'אשרי שמיישר אורחותיו ואינו חוטא כשם שחטאתי אני, ואוי לו למי שאינו מיישר אורחותיו ונתחייב כשם שנתחייבתי אני'.

(משלי ט טז): "מי פתי יסור הנה וחסר לב ואמרה לו" - כל מי שחסר דעה ילמוד ממני, שגנבתי רצונו של הקב"ה, ודעתו של אדם הראשון, ומצאתי אותה מתוקה לשעה, ואחר-כך היתה מרה, שנאמר (משלי ה ד): "ואחריתה מרה כלענה":

(משלי ט יז): "מים גנובים ימתקו, ולחם סתרים ינעם" - ומניין שהיתה אחריתה מרה? דכתיב: (משלי ט יח): "ולא ידע כי רפאים שם, בעמקי שאול קרואיה":

• ["מים גנובים ימתקו"] - אפילו אדם בא על אשת איש, ומצא החטא מתוק לשעה, ואינו יודע שסופו מר, דכתיב (משלי ה ד): "ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות".
• "ולחם סתרים ינעם" - אפילו אדם חוטא עם אשת איש בסתר, ואומר 'אין מי שרואה אותי', ואינו יודע שיש עמו שומרים בכל מקום, שהולכין ומגידין מעשיו לקב"ה ליום הדין, שנאמר "ולא ידע כי רפאים שם וגו'".

מכאן היה רבי ישמעאל דורש: אשרי אדם שמרחיק עצמו מן העבירה ומדבק בדרכיו של הקב"ה ובתורתו, ללמדך, כשאדם מדבר בתורה משמח בוראו, לפיכך אמר שלמה... (המשך בפרק י).

<< · מדרש משלי (בובר) · ט יג · >>