מ"ג שמות יב יא


מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכָ֘כָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מׇתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּכְדֵין תֵּיכְלוּן יָתֵיהּ חַרְצֵיכוֹן יְהוֹן אֲסִירִין מְסָנֵיכוֹן בְּרַגְלֵיכוֹן וְחוּטְרֵיכוֹן בְּיַדְכוֹן וְתֵיכְלוּן יָתֵיהּ בִּבְהִילוּ פִּסְחָא הוּא קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְדָא הִילְכָתָא תֵיכְלוּן יָתֵיהּ בְּזִמְנָא דָא וְלָא לְדָרַיָא חַרְצֵיכוֹן יְהוֹן מְזַרְזִין מְסַנֵיכוֹן בְּרִיגְלֵיכוֹן וְחוּטְרֵיכוֹן בִּידֵיכוֹן וְתֵיכְלוּן יָתֵיהּ בִּבְהִילוּ דִשְׁכִינַת מָארֵי עַלְמָא מְטוּל דְּחַיְיסָא מִן קֳדָם יְיָ לְכוֹן הוּא:
ירושלמי (קטעים):
אֲסִירִין בְּמִצְוְתָא דְאוֹרַיְיתָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתניכם חגורים" - מזומנים לדרך

"בחפזון" - לשון בהלה ומהירות כמו (ש"א כג) ויהי דוד נחפז ללכת (מלכים ב ז) אשר השליכו ארם בחפזם

"פסח הוא לה'" - הקרבן הוא קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט ואתם עשו כל עבודותיו לש"ש (ד"א) דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח וגם פסק"א ל' פסיעה

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


מד. וככה תאכלו אותו . כיוצאי דרכים. רבי יוסי הגלילי אומר, בא הכתוב ללמדנו דרך ארץ מן התורה על יוצאי דרכים שיהיו מזורזין.

ואכלתם אותו בחפזון . זה חפזון מצרים. אתה אומר כן, או אינו אלא חפזון ישראל? כשהוא אומר (ולכל בני ישראל, לא יחרץ) הרי חפזון ישראל אמור. הא מה אני מקים ואכלתם אותו בחפזון? זה חפזון מצרים. רבי יהושע אומר, ואכלתם אותו בחפזון זה חפזון ישראל. אתה אומר כן, או אינו אלא חפזון מצרים? כשהוא אומר כי גורשו ממצרים- הרי חפזון מצרים אמור. ומה תלמוד לומר בחפזון- חפזון ישראל. אבא חנן משום רבי אלעזר אומר זה חפזון שכינה, ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, קול דודי הנה זה בא וגו' (שיר השיריס ב) ואומר הנה זה עומד אחר כתלנו (שם). יכול אף לעתיד לבא יהא חפזון- (שנאמר) [תלמוד לומר] כי לא, בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' וגו' (ישעיה נב).

פסח הוא לה' . שיהא כל מעשיהם (לשם שמים).

<< · מ"ג שמות · יב · יא · >>