מפרשי רש"י על שמות ו ו


שמות ו:



ו


פסוק

(ו) לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.

רש"י

"לכן" - ע"פ אותה השבועה

"אמור לבני ישראל אני ה'" - הנאמן בהבטחתי

"והוצאתי אתכם" - כי כן הבטחתיו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול

"סבלות מצרים" - טורח משא מצרים

מפרשי רש"י

גור אריה (כל הפרק)

"לכן" על פי אותה השבועה - פירוש, מה שאמר לשון "לכן", לפי שפירשו 'על פי אותה השבועה', דלשון "לכן" שבועה היא, כמו "ולכן נשבעתי לבית עלי" (ש"א ג, יד), כמו שפירש בפרשת חקת.

טורח משא מצרים - פירוש, שאין לפרש "סבלות מצרים" כמו שאר סבלות, דלא יתכן לומר אצלו "תחת" - "והוצאתי אתכם 'מתחת' סבלות מצרים", שעל לשון הטורח לא יתכן לומר לשון "תחת", ולפיכך הוסיף 'טורח משא מצרים'. והשתא אתי שפיר לשון "תחת", כי אצל לשון 'משא' יבא שפיר לשון "תחת", כי המשא היא על האדם, ויאמר והוצאתי אותם מתחת טורח המשא.

דברי דוד (ט"ז) (כל הפרק)

"לכן", על פי אותה השבועה "אמור" כו' - פירוש משום נסתלק חשש שמא יגרום החטא כמו שזכרנו ועל כן אמור לבני ישראל אני ה' הנאמן בהבטחתו ולא לחינם היתה שליחות משה, והרעה אשר נהיתה על ידו הוא לקיים אחר זה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" ואלולא זה שנתקיים "ועבדום וענו אותם" לא היה מתקיים "ואחרי כן יצאו" כו', ועל כן מתורץ מה שהקשית "למה הרעות" שזו היא טובה טובה באמת כי יצאו ממצרים ברכוש גדול ואח"כ תתקיים נתינת הארץ שזו התחלה לה, וע"כ סיים "והבאתי אתכם" כו'.

משכיל לדוד (כל הפרק)

"והוצאתי אתכם", כו' ואחרי כן יצאו וכו' - הוזכר זה בכתוב תחלה, שהוא תכלית המבוקש וגם על "וגם את הגוי אשר" וכו' כבר מסיים בקרא "וגאלתי וכו' ובשפטים גדולים" ולא הוצרך רש"י לבאר דפשוט הוא.