מפרשי רש"י על שמות ו כו
רש"י
"הוא אהרן ומשה" - אלו שהוזכרו למעלה שילדה יוכבד לעמרם הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' (ש"ר פ"א) יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן לומר לך ששקולין כאחד
"על צבאותם" - בצבאותם כל צבאם לשבטיהם יש על שאינו אלא במקום אות אחת ועל חרבך תחיה כמו בחרבך (יחזקאל לג) עמדתם על חרבכם כמו בחרבכם
רש"י מנוקד ומעוצב
הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה – אֵלּוּ שֶׁהֻזְכְּרוּ לְמַעְלָה, שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד לְעַמְרָם.
הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה – יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, לוֹמַר לְךָ שֶׁשְּׁקוּלִין כְּאֶחָד (מכילתא על שמות יב,ג).
עַל צִבְאוֹתָם – בְּצִבְאוֹתָם, כָּל צְבָאָם לְשִׁבְטֵיהֶם. יֵשׁ "עַל" שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִמְקוֹם אוֹת אַחַת: "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כז,מ) כְּמוֹ "בְּחַרְבְּךָ", "עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם" (יחזקאל לג,כו) כְּמוֹ "בְּחַרְבְּכֶם".
מפרשי רש"י
[לה] אלו שהוזכרו למעלה וכו'. דלשון "הוא" משמע זה הוא משה ואהרן הנזכרים במקום אחר, ולפיכך צריך לפרש 'אלו שהוזכרו למעלה וכו (כ"ה ברא"ם):
[לו] על צבאותם כל צבאם לשבטיהם. והוא כמו "על כרעיו ועל קרבו" (להלן יב, ל), דפירושו הכל ביחד יצלה, גם כן כאן פירושו הכל ביחד - כל צבאותם לשבטיהם - היה מוציא, דאם לא כן מאי "על צבאותם":