מכילתא על שמות כב ג
<< | מכילתא על שמות • פרק כ"ב • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִֽם־הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָד֜וֹ הַגְּנֵבָ֗ה מִשּׁ֧וֹר עַד־חֲמ֛וֹר עַד־שֶׂ֖ה חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃
קלה. אם המצא תמצא (ואין מציאה אלא [בעדים].)
בידו אין בידו אלא רשותו. ואע”פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ויקח את כל ארצו מידו (במדבר כא). וכתיב ויקח העבד עשרה גמלים וגו' (בראשית כד). הא אין ידו בכל מקום אלא רשותו.
קלו. משור עד חמור שאין תלמוד לומר חיים אלא להביא את החיה.
חיים שנים ישלם ולא מתים.
שנים ישלם, נמצא אתה אומר שבעה גנבים הם. הראשון שבגנבים גונב דעת הבריות והמסרב לחברו לארחו ואין בלבו לקרותו והמרבה בתקרובות ויודע שאינו מקבל והפותח חביותיו והן מכורות לחנונים והמועל במדות והמשקר במשקולות והמערב את הגרדן בתלתן והחול בפול והחומץ בשמן. (מפני) שאמרו השמן אינו מקבל (מפני) [מעל], לפיכך מושחין בו מלכים. (ולא עוד אלא שמעלין עליו שאם היה יכול לגנוב דעת העליונה גונבה). וכן מצינו באבשלום שגנב שלש (גנבות). לב אביו ולב בית דין ולב בית ישראל. שנאמר ויגנב אבשלום וגו' (שמואל ב' טו). וכי מה גדול הגונב או הנגנב, הוי אומר זה הנגנב שהוא יודע שהוא נגנב והוא מחריש.
וכן מצינו באבותינו כשעמדו על הר סיני בקשו לגנוב דעת העליונה. שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות יט) כביכול. ונגנב לב ((בית דין) [הקב”ה]) בידן, שנאמר מי יתן והיה לבבם זה להם (דברים ה).
ואם תאמר שאין הכל גלוי וידוע לפניו, תלמוד לומר ויפתוהו בפיהם וגו' ולבם לא נכון עמו (תהלים עח). ואף על פי כן, והוא רחום יכפר עוון. ואומר כסף סגים מצופה על חרש וגו' (משלי כז).
למעלה מהן גנב איסורי הנאה פטור מלשלם (כסות וכלים, בהמה חיה ועוף משלם תשלומי [כפל] בהמה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. עבדים ושטרות (שפחות) וקרקעות והקדשות, אינו משלם אלא קרן). הגונב פטר חמור משלם תשלומי כפל אף על פי שהוא אסור עכשיו, יש לו היתר לאחר זמן. תחת השור ישלם חמשה תחת השה ישלם ארבעה, שנ' חמשה בקר וגו'.
למעלה מהם גונב נפש בני אדם שהוא מתחיב בנפשו. רבי שמעון בן יוחאי אומר, הרי הוא אומר חולק עם גנב שונא נפשו (וגו') (שם כט). משלו משל למה הדבר דומה. לאחד שהיה יוצא מביתו של חברו טעון כלים. מצאו חברו ואמר לו מה אתה עושה. אמר לו טול חלקך ואל תגיד לאדם. לאחר זמן בא בעל הגנבה ואמר לו משביעך אני שלא ראית לפלוני טעון כלים יוצא מביתי. אמר לו שבועה שאיני יודע, הרי זה מתחייב בנפשו. ועליו הוא אומר, חולק עם גנב שונא נפשו [וגו']. אבל המתגנב אחר חברו והלך לשנות בדברי תורה, אף על פי שנקרא גנב, הרי זה זכה לעצמו. עליו הוא אומר, לא יבוזו גנב כי יגנוב (שם י). לסוף (נמצא) מתמנה על הצבור (וישלם שבעתים) שנאמר, [ונמצא ישלם שבעתים] את כל הון ביתו יתן. ואין שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים (תהלים יב).
ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב ג - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · כב · ג · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-03