מכילתא על שמות כב ח


קמח. שבית שמאי (אומרים) מחייבין על מחשבת הלב בשליחות יד, שנאמר על כל דבר פשע. ובית הלל (אומרים) אין מחייבין אלא משעה ששלח בה יד. (לכך נאמר) אם לא שלח ידו ((לצרכה) [לצרכיו]).

קמט. על כל דבר פשע כלל, על שור על חמור על שה על שלמה פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. כשהוא אומר על כל אבדה אשר יאמר חזר וכלל. או כלל בכלל הראשון. אמרת, לאו. אלא כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש בנכסים המלטלין ושאין להם אחריות, אף אין לי אלא הכלל מפורש נכסים מטלטלין ושאין להם אחריות.

([ על כל דבר פשע לא בא הכתוב אלא לחלק]) בין שומר לשומר. או לא בא הכתוב אלא לחלק בין כסף (לכלים) [וכלים] לבהמה. תלמוד לומר (שמלה. ושמלה בכלל היתה, ויצאת מן הכלל ללמד. אלא מה (שמלה) מיוחדת בין שומר לשומר הכתוב מדבר, אף כל בין שומר לשומר הכתוב מדבר). הא לא בא הכתוב (אלא) לחלק בין כסף (לכלים) [וכלים] לבהמה.

קנ. אשר יאמר כי הוא זה שזה אומר זה הוא, וזה אומר אינו הוא. מכאן אמרו (שבועות) עד שתהא הודאה במקצת הטענה.

קנא. ונקרב בעל הבית אל האלהים הרי אחד. עד האלהים יבא דבר שניהם, הרי שנים. אשר ירשיעון אלהים, הרי שלשה. מכאן אמרו, דיני ממונות בשלשה, דברי ר' יאשיה. רבי יונתן אומר, הראשון תחלה נאמר, ואין דורשין תחלות. עד האלהים יבא דבר שניהם, הרי אחד. אשר ירשיעון אלהים, הרי שנים. ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהם עוד אחד הרי שלשה. רבי אומר, עד האלהים יבא דבר שניהם, בשנים הכתוב מדבר. אתה אומר כן, או אינו אלא באחד. כשהוא אומר אשר ירשיען אלהים. [ירשיען] * אין כתיב כאן, אלא אשר [ירשיעון] *, הא בשנים הכתוב מדבר. ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי כאן (שלשה.) מכאן אמרו דיני ממונות בשלשה. ר' (מאיר) אומר בחמשה כדי שיגמר בשלשה.

  • כצ"ל * כצ"ל.

קנב. ישלם שנים לרעהו רבי שמעון אומר, קורא אני עליו כאן, ישלם שנים לרעהו. וקורא אני להלן ושלם אותו בראשו. כיצד יתקיימו שני מקראות הללו. כל המשלם את הקרן חייב לשלם את החומש, (ושאינו משלם אה הקרן) פטור מהחומש

קנג. לרעהו ולא להקדש לרעהו ולא לאחרים.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב ח - פירוש מלבי"ם על המכילתא.



קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-08