מכילתא על שמות כב יד

<< | מכילתא על שמותפרק כ"ב • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ב, י"ד:

אִם־בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃


קסו. (שמות כב יד): "בעליו אין עמו שלם ישלם אם בעליו עמו לא ישלם": מגיד, שכיון שיצאת מרשות הנשאל לרשות השואל, אפילו שעה אחת, בבעלים פטור שלא בבעלים חייב.

קסז. "אם שכיר הוא בא בשכרו":

שומע אני ישבע ויהא פטור?
הרי אתה דן: הואיל ונושא שכר מהנה והשוכר מהנה, הא למדת על נושא שכר שנשבע על האונסין ומשלם הגנבה והאבדה, אף שוכר נשבע על האונסין ומשלם הגנבה והאבדה.
והרי שומר חנם יוכיח, שהוא מהנה ופטור מלשלם, הוא יוכיח על שוכר, אף על פי שהוא מהנה פטור מלשלם!
אמרת הפרש, הואיל ונושא שכר נהנה ומהנה, והשכיר נהנה ומהנה, אם למדת על נושא שכר שהוא נשבע על האונסין ומשלם את הגנבה ואת האבדה, אף השכיר נשבע על האונסין ומשלם את הגנבה ואת האבדה. ואל יוכיח שומר חנם שהוא מהנה אבל אינו נהנה. לכך נאמר "אם שכיר הוא - בא בשכרו".


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב יד - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-14