מכילתא על שמות כב ה

<< מכילתא על שמות • פרק כב >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 


קמא. כי תצא אש למה נאמר. עד שלא יאמר, יש לי בדין. הואיל וחייב על ידי (קוצים) [קנינו], לא יהא חייב על ידי עצמו. אם זכיתי מן הדין, למה נאמר כי תצא אש. אלא בא הכתוב לעשות את האונס כרצון ושאינו מתכוין כמתכוין ואת האשה כאיש לכל הנזקין שבתורה.

ומצאה קוצים הא לא באו קוצים אלא ליתן שעור. אם (יש) קוצים יש שעור, ואם (אין) קוצים אין שעור. מכאן אמרו (ב"ק דף עט), עברה הנהר והדרך והגדר שהוא גבוה י' טפחים והזיקה פטור מלשלם. כיצד עומדים על הדבר. רואין אותו כאלו הוא עומד באמצע בית כור ומזיק, דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי אליעזר אומר, שש עשרה אמה כדרך הרבים. רבי עקיבא אומר חמשים אמה. רבי שמעון אומר, שלם ישלם המבעיר את הבערה, הכל לפי הדלקה. מעשה שעברה דלקה הירדן והזיקה מפני (שהיא) [שהיתה] מרובה. אימתי בזמן שקפצה. אבל אם היתה מצפצפת ומהלכת, אפילו עד מיל הרי זה חייב.

קמב.

קמג. שלם ישלם המבעיר את הבערה למה נאמר. לפי שנאמר איש אין לי אלא איש, אשה טומטום אנדרוגינוס מנין- תלמוד לומר שלם ישלם המבעיר את הבערה מכל מקום. אין לי אלא (המבעה) וההבער, שאר כל המזיקין שבתורה מנין - הרי אתה דן בנין אב משניהם. לא הרי (המבעה) כהרי הבער, ולא הרי הבער כהרי (המבעה). הצד השוה שבהן שדרכן להזיק וממונן ושמירתן עליך, וכשהזיק [חייב] המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ. ד' כללות היה רבי (ישמעאל) [שמעון בן אלעזר] אומר משום ר' מאיר בניזקין. כל מקום שיש רשות למזיק ולא לניזק פטור. לניזק ולא למזיק חייב בכל. (לניזק ולא למזיק אפילו מיוחדת, כגון חצר של שותפין והפונדק.) לא לניזק ולא למזיק, כגון רשות (אחרת) על השן ועל הרגל חייב, ועל השאר מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. בכל מקום שיש רשות לניזק ולמזיק והבקעה ורשות הרבים וכיוצא בהן, על השן ועל הרגל פטור. ועל השאר, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב ה - פירוש מלבי"ם על המכילתא.


קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-05