מכילתא על שמות כב ו


קמד. כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור רבי ישמעאל אמר, עד שיפקיד אצלו ויאמר לו הילך שמור לי זה. אבל אם אמר לי עיניך בו הרי זה פטור.

כסף או כלים מה כסף שדרנו להמנות, אף כלים שדרכן להמנות. מכאן אמרו כל טענה שאינה במדה במשקל ובמנין, אינה טענה. רבי נתן אומר, כסף להביא מסף מעשר. כלים להביא כלים. אין לי אלא כסף וכלים שאר כל דבר מנין- תלמוד לומר לשמור, להביא כל דבר שצריך שמירה.

קמה. וגונב מבית האיש לפטור הגונב מאחר הגנב.

( וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים אימתי בזמן שלא נמצא ברשותו. אבל נמצא ברשותו, שומע אני שישבע ויהא פטור,) תלמוד לומר אם המצא תמצא בידו הגנבה, מכל מקום. הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, וגונב מבית האיש לפטור הגונב מאחר הגנב.

(( אם המצא תמצא בידו הגנבה שנים) ישלם [שנים] הגנב משלם תשלומי כפל והגזלן אינו משלם תשלומי כפל). ומה ראתה תורה להחמיר על הגנב יותר מהגזלן. ר' יוחנן בן זכאי אומר, הגזלן השוה כבוד העבד לקונו, והגנב חלק כבוד לעבד יותר מקונו כביכול. הגנב עשה את העין של מעלה כאלו אינה רואה ואת האוזן כאלו אינה שומעת. כענין שנאמר הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם יאמרו מי רואנו ומי יודענו (ישעיה כט). וכתיב ויאמר לא יראה יה (תהלים צד), וכתיב (כי אמרו כי עזב ה' את הארץ אין ה' רואה) (יחזקאל ח).


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב ו - פירוש מלבי"ם על המכילתא.



קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-06