מכילתא על שמות כב כד

<< | מכילתא על שמותפרק כ"ב • פסוק כ"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ב, כ"ד:

אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃


קפב. אם כסף תלוה את עמי רבי ישמעאל אומר, כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ מזה ועוד שנים. ואם תקריב מנחת בכורים (ויקרא ב) חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות. תלמוד לומר תקריב [את] מנחת [בכוריך] חובה ולא רשות. כיוצא בו ואם מזבח אבנים תעשה לי (שמות כ) חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות. כשהוא אומר, אבנים שלמות תבנה, חובה ולא רשות. אף כאן, אתה אומר אם כסף תלוה חובה ולא רשות. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות. כשהוא אומר והעבט תעביטנו, חובה ולא רשות.

קפג. אם כסף תלוה כסף בכסף אתה מלוהו, ואי אתה מלוה פירות בפירות. (דבר אחר, כסף בכסף אתה מלוהו, ואי אתה מלוהו כסף בפירות ופירות בכסף (וכסף בפירות)).

קפד. את עמי ישראל וכותי עומדים לפניך ללוות עמי קודם. עני ועשיר עני קודם. ענייך ועניי עירך ענייך קודמין לעניי עירך. עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין שנאמר את העני עמך.

קפה. לא תהיה לו כנושה שלא תראה לו בכל זמן.

לא תשימון עליו נשך מה תלמוד לומר. לפי שהוא אומר, את כספך לא תתן לו בנשך (ויקרא כה), הרי זה אזהרה למלוה שלא ילוה לו ברבית. (אתה אומר למלוה, או אינו אלא ללוה. כשהוא אומר אל תקח מאתו, הרי ללוה אמור.) אין לי אלא אזהרה ללוה ולמלוה, אזהרה לעדים ולערב וללבלר מנין- תלמוד לומר לא תשימון, מכל מקום. מכאן אמרו, המלוה ברבית עובר על חמשה דברים. משום בל תתן, ובל תקח, לא תשימון עליו נשך, לא תהיה לו כנושה, לפני עור לא תתן מכשול. כשם שהמלוה והלוה עוברין (בחמשה דברים), כך הערב והעדים והלבלר עוברים. רבי ([יהודה] מתיר ללבלר. רבי מאיר) אומר, המלוה ברבית ואומר לסופר בוא כתוב ולעדים חתמו, אין לו חלק במי שפקד על הרבית


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כב כד - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-22-24