מהרש"ל על הש"ס/בבא בתרא/פרק א

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: תוספות | רש"י | רי"ף | רא"ש | מאירי | מרדכי | רמב"ן | רשב"א | ריטב"א | תוספות רי"ד | יד רמ"ה | ר' גרשום | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף ג עמוד א

גמ' לישנא אחרינא נמחק:

שם מאי קמ"ל בשאין בה דין חלוקה דכי לית בה דין חלוקה כי רצו פלגי תנינא כו' כן הוא בס"א:

שם א"ר אסי אמר ר' יוחנן בשקנו מידו כו' וכי קנו מידו מאי הוי כו' כצ"ל והשאר נמחק ונ"ב הוא ס"א שהזכירו התוספות לעיל בד"ה כיון דרצו בונין:

ר"ש בד"ה והמתרץ כו' כל כך שהן מיוחדים לה ודאי כו' כצ"ל:

בד"ה הבעל מוציא מיד הלקוחות כו' הלוקח אבל כצ"ל והד"א:

בד"ה הראשון כו' הכאה זו הס"ד:

בד"ה קסבר  :

דף ג עמוד ב

גמ' דלמא מיתרמי להו מילתא דמצוה ויהבי כן הוא בס"א ונ"ב וכן בר"ן להדיא:

רש"י בד"ה כי בנו נמי כו' ומזבני ליה כצ"ל:

תוס' בד"ה אמר אביי כו' נ"ב ותימה הא בכמה מקומות רגילים התוספות לדקדק מדלא קאמר אלא ש"מ דקאי בשיטתא דקמא על כן נראה דכולן בבנין היינו כעין בנין הראשון קאמר אמרו לו לאגריפס כו' כצ"ל:

דהוי שלשים אמה ודו"ק:

בד"ה מכלל דאיכא כו' למיתני אלא והאריח כו' כצ"ל:

בד"ה כל דאמר כו' :

דף ד עמוד א

גמ' בנין נאה מימיו במאי כו' כצ"ל:

שם ועייל שפה כי היכי כו' נ"ב עיין בפ' החליל:

דף ד עמוד ב

גמ' סינופי ריבי מלבר כו' כצ"ל וכן ברש"י:

שם ת"ק סבר לפי דמי כו':

שם אב"א מקיף כו' צ"ל ל"א מקיף כו' ונ"ב והוא עיקר:

רש"י בד"ה ה"ג כו' אותו אימא כו' אומר כו' וגדר כו' אותו דאהני ליה כצ"ל והד"א:

בד"ה אלא לת"ק כו' אלא מאי קיהיב ליה כצ"ל:

גברא בעית לאוכלויי להזעיק ולגעור בהן אכלויי לשון הרמת קול ירעם מתרגמי' כו' כצ"ל:

דף ה עמוד א

גמ' הקובע זמן לחבירו ובא בזמנו ואמר לו כו' כצ"ל ונ"ב ס"א:

רש"י בד"ה ולאו בד"ה ארבעה לצלא וארבעה לצללא אני שמעתי כו' למאכלות ביתו ליום כמו כו' הישר והטוב כך כו' ואל תסלקוהו ויש גמגום דהעור קרוי כו' לפרנסת ביתו כצ"ל והס"ד והשאר הוא הג"ה עד ס"ד ונ"ב והוא קצת כפירוש הראשון:

תוס' בד"ה ואי לא כו' ס"ל כדפרש"י ועוד כו' כצ"ל:

דף ו עמוד א

רש"י בד"ה לא אחזיק כו' אחזיק לשפכי אחזיק לשפכי לא אחזיק לנטפי היתה לו כו' בלא מרזב אחזיק כו' במקום אחד דהא כו' כצ"ל והד"א:

דף ו עמוד ב

רש"י בד"ה זה שלא כו' של חבירו הס"ד:

בד"ה אין זקוק לו בין גג לגג הס"ד:

תוס' בד"ה שתי חצירות כו' וא"ת ותחתון למה כו' נ"ב פירוש למה יסייע בבנין הכותל כל היכא שחצירו נמוכה ארבע אמות א"כ אין לעליון היזק ראיה מן התחתון ואפילו את"ל שאינו גבוה חצירו ד' אמות מן התחתון מ"מ לא יסייע בבנין אלא עד שישלים עם הגידוד ד' אמות וק"ל:

דף ז עמוד א

גמ' אמר להו רבא לאו אמינא כו' כצ"ל ונ"ב כן הוא בס"א:

שם אע"פ שאין בו אילנות הגיעו כן הוא בס"א:

דף ז עמוד ב

גמ' קבועות הן ורב אמר יש להן כו' כצ"ל:

שם ת"ר כופין כו' נמחק וצ"ל תני רשב"ג אומר לא כל העיירות כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה נהרדעי כו' ליה הא דאידור בה כו' חילקנו אזול כו' מנהרדעי כצ"ל והס"ד והד"א:

דף ח עמוד א

גמ' דלא נפקי באכלוזא אבל נפקי באכלוזא רבנן לאו בני מיפק באכלוזא נינהו כצ"ל וכן ברש"י ונ"ב הוא כמו אוכלסא ופי' המון עם ר"ל שאם יוצאים הבעלי בתים בעצמן בהמון עם אין דרך תלמידי חכמים שילכו ביניהן ערוך:

שם דחק רבי יונתן בן עמרם כו' אמר ליה בני קריתה א"ל כו'. ממנו למימרא דלכל מילי בעינן כו' כצ"ל:

שם לפסי העיר כו' נ"ב פסי העיר פירוש קרשי העץ לחזק שערי העיר כמו פסי ביראות ערוך ור"נ פירש בקעות שסביב החומה:

שם לפסי העיר תנן אמר רב אסי אמר רבי יוחנן הכל לפסי העיר ואפילו מיתמי כו' אמר ליה אביי הא מדתני כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שלשים יום לתמחוי כיון ששהה שם שלשים יום גובה הימנו גבאי כצ"ל והס"ד ואח"כ מתחיל הדבור תמחוי מאכל לעניים:

תוס' בד"ה יתיב רב יוסף כו' דרבא דקבלה משום שלום מלכות כו' נ"ב פירוש והוא הדין רב יוסף עביד משום שלום מלכות:

דף ט עמוד א

גמ' לתת עלינו שלישית כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ולא אזקיק ליה אפי' לפרוסה כצ"ל:

דף ט עמוד ב

גמ' יכפה אף ושוחד בחיק חימה עזה ופליגא כו' ורבי יהושע בן לוי אמר כו' הויין לו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מה כיבום כו' לא מצי למיגמר דהא כו' כצ"ל:

דף י עמוד א

גמ' שינה מפכחתו כו' כצ"ל:

שם אשבעה בהקיץ תמונתך נמחק. רש"י מתחיל הדבור השתא כן אם נפלתי והס"ד:

דף י עמוד ב

גמ' שם מאירות אותה כו' נ"ב פירוש מבעירות:

שם שלום מלכות איבעי ליה כו' כצ"ל:

דף יא עמוד א

גמרא אבותי גנזו במקום שאין כו' גנזתי במקום שעושה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אוצרות כו' בהאי קרא דפרי צדיק כצ"ל:

בד"ה נותן לכל פתח ד' אמות להלן מן הפתח אמות כו' כצ"ל:

בד"ה משום פרוק כו' לשם הכא כו' הד"א:

ד"ה מתחלקת צ"ל מתחלק כו':

כנגדו והרוחב כפי רוחב הפתח כצ"ל:

דף יא עמוד ב

רש"י בד"ה אבל מייחד ליה פיתחא ודרך אותו פתח ד' בד"ה שבקש לפתוח כנגד פתחו כצ"ל וכן אח"כ בד"ה חמש חצירות כו' לרה"ר הס"ד:

דף יב עמוד א

גמ' קבר שפתחו סתום אינו מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו וסתמו מטמא כל סביביו כל זה נמחק:

שם דאמר רב יהודה אמר רב מצר שהחזיקו כו' כצ"ל:

שנטלה נבואה מן הנביאים כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לעיר אחרת לדרך עיר אחרת הס"ד ואח"כ שהמבואות בה הוא ג"כ מדויל כו' כשהנהר שם נמשכים ממנו מתמעט ולפעמים שזה כו' כצ"ל:

ס"ד ואח"כ האחרות ג"כ הס"ד:

בד"ה בהדורי כו' הזרע אב"א כו' כצ"ל והד"א:

דף יב עמוד ב

רש"י בד"ה האי :

דף יג עמוד א

רש"י בד"ה חד גיסא כו' פלגינן לה בקרנזול כו' כצ"ל. ואחר דבור זה מצוי ציור כזה*:

בד"ה לית דינא שזה יכול לומר לא שלך אקנה ולא שלי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כופין את כו' הא היא מרגלא ליה פירוש שיכול להכשיר זרעו ע"י שישא בני שפחה כו' כצ"ל:

דף יג עמוד ב

גמ' חסורי מחסרא נמחק:

רש"י בד"ה בבייתוס הס"ד:

תוס' בד"ה ועושה בראשו כו' לספר בסופו ע"כ כו' כצ"ל:

דף יד עמוד א

גמ' אוכלות בארון י"ב כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה בספר תורה כו' צ"ל ס"ת כו' וגו' אכין ורקין שני מיעוטין הן כצ"ל והד"א:

דף יד עמוד ב

גמ' נפיק מיניה ומנח עילוי כו' כצ"ל:

דף טו עמוד א

גמרא דברי הימים עד לו וכו' נ"ב נ"ל האי עד לו דקאמר אינו מלשון עד ולשון לו הוא עצמו כי אין זה לשון התלמוד ועוד מנין לו שלא כתב כולו ואין זה אלא דברי נביאות בלא טעם גם בכל הספר של ד"ה לא כתב שמו של עזרא אלא שם אביו ושם אחיו ועוד דא"כ לפ"ז משמע דספר עזרא כתב כולו וזהו מוכח להדיא מן הפסוק שנחמיה בן חכליה סיימו וא"ת שזהו ספר בפני עצמו א"כ יהיו כ"ה ספרים על כן נראה לפרש דה"ק כתב ספר עזרא וייחוס של ד"ה שהוא עד לו כלומר עדות למה שייחס את עצמו כבר בספר עזרא וזהו אינו בראיה ובמופת מה שיחס אדם את עצמו עד שכתב ספר ד"ה שיחס הכלל מראש ועד סוף ובתוכו ייחס כל עולי גולה וייחס אביו ואחיו עד פנחס בן אלעזר בן אהרן וזהו עדות יחוס במופת למה שיחס כבר את עצמו ועל זה מסיק שפיר מסייע כו' ותלמודא אינו נראה כל כך הנראה לעניות דעתי כתבתי:

רש"י בד"ה כמו שנאמר להלן כו' אכולה כו' הד"א:

דאקשי מאן אסקיה על ספר עזרא הוא דהקשי וכן פירוש רש"י לשם כך נראה בעיני אף שמלשון רש"י כאן בד"ה למתני' כו' צ"ל ללישנא אחרינא גרסינן למתניתא דלעיל בעניינא דעשרה כו':

דף טו עמוד ב

גמ' וסר מרע מאי וסר מרע א"ר אבא כו' וכן הוא בס"א:

דף טז עמוד א

רש"י בד"ה להפוך כו' לעקור כל כבוד שחירף וגידף כצ"ל והס"ד:

דף טז עמוד ב

גמ' נתחלף לי איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל אמר רבא כצ"ל והשאר נמחק ונ"ב נ"ל דלא גרסי' ובס"א אינו ותדע דא"כ מאי מקשה תלמודא הלא קרא דלא בדעת ידבר איוב הוא דברי אליהוא בן ברכאל הבוזי וקרא דולא דברתם וגו' הוא דברי הש"י שדבר נגד שלשת ריעיו וק"ל. וא"ת מדאמר לא דברתם נכונה וגו' משמע שהוא דבר מן הנכון ואין בו שום עול א"כ תיקשי למ"ד חירף וגידף והוסיף לו כו' אלא מאי אית לך למימר נגד ריעיו דבר א"כ מאי מקשי אלא בע"כ לא גרסינן נ"ל:

שם תלאה הקב"ה בגלגל חמה כו' נ"ב ובפרק מי שמת דף קמ"א הקשו התוס' תימה למה לא נתנה ליצחק כו' ע"ש:

רש"י בד"ה ושט את כו' שהיה בבכורים שט כו' כצ"ל:

דף יז עמוד א

גמרא אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן ומרים כדאמרן בנימין כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה שלא שלטה כו' צ"ל ששה לא שלטה בהן יצה"ר אין לפרש כו':