משנה מגילה ב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק ב · משנה ו | >>
כל הלילה כשר לקצירת העומר כז ולהקטר חלבים ואיברים.
זה הכלל, דבר שמצוותו ביוםכח, כשר כל היום.
דבר שמצוותו בלילה, כשר כל הלילה.
כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִקְצִירַת הָעֹמֶר כז וּלְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים.
זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַיּוֹםכח, כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם.
דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּלַּיְלָה, כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה.
כל הלילה כשר -
- לקצירת העומר,
- ולהקטר חלבים, ואיברים.
- זה הכלל -
- דבר שמצותו ביום - כשר כל היום.
- דבר שמצותו בלילה - כשר כל הלילה.
קצירת העומר - אינו אלא בלילה והוא קבלה, ועוד יתבאר עניין קצירת העומר בעשירי ממנחות.
והקטר חלבים ואברים - הם מותר תמיד של בין הערבים, והוא אמרו "היא העולה על מוקדה על המזבח, כל הלילה"(ויקרא ו, ב).
ואמר דבר שמצותו ביום, כשר כל היום - לאתויי סידור בזיכים, והם שני בזיכי לבונה שנותנין על לחם הפנים כמו שיתבאר במנחות (פרק יא).
ודבר שמצותו בלילה, כשר כל הלילה - לאתויי אכילת פסחים. וכבר ידעת כי אכילת פסח אין מותר לאכלו אלא עד חצות, אבל גזרה היא כדי להרחיק את האדם מן העבירה:
ולהקטר חלבים ואברים - מותרי תמיד של בין הערבים, דכתיב בהו (ויקרא ו) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה:
זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום - לאתויי סדור שתי בזיכי לבונה כח שנותנים על לחם הפנים:
ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה - לאתויי אכילת פסחים שכשר כל הלילה. ולא אמרו חכמים עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה:
כל הלילה כשר לקצירת העומר. כדילפינן במשנה ג' פ"י דמנחות. דקצירת העומר בלילה. וע"ש בסוף הפרק:
ולהקטר חלבים ואברים. כתב הר"ב מותרי תמיד של בין הערבים כבר כתבתי בזה ברפ"ק דברכות בס"ד. ובפי' הרמב"ם חלבים ואמורים צ"ל ואברים. דאמורים היינו חלבים:
זה הכלל דבר שמצותו ביום. כתב הר"ב לאתויי סידור שתי בזיכי לבונה וכו' גמרא. וכרבי יוסי דמשנה ז' פי"א דמנחות. וה"ה לסידור הלחם וכדתנן התם. אלא גמ' נקט בזיכי לבונה שהיא נקטרת על המזבח ומתיר את הלחם:
שמצותו ביום. פי' ביום סתם אבל תמידין ופסחים כבר פירש בהן הכתוב שעה מיוחדת. הר"ן:
דבר שמצותו בלילה כו'. כתב הר"ב לאתויי אכילת פסחים וכו'. עיין מ"ש בזה במשנה ט' פרק בתרא דפסחים. בס"ד:
(כז) (על המשנה) לקצירת העומר. ילפינן לה במ"ג פ"י דמנחות:
(כח) (על הברטנורא) גמרא. וה"ה לסדור הלחב ונקיט בזיכי לבונה שהיא נקטרת על המזבח ומתיר עת הלחם:[כט] ביום כו'. פירוש ביום סתם אבל תמידין ופסחים כבר פירש בהן הכתוב שעה מיוחדת. הר"נ:
כל הלילה כשר לקצירת העומר: דאמר מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום ובמסכת מנחות יליף לה מקראי. ומדלא הדר תני כל הלילה כשר לקריאת המגלה משמע שאין חייב לקרות בלילה כמו ביום כך דקדק ר"ת ז"ל וכתב שיש לברך זמן גם ביום וכן כתבו ג"כ הר"ן ז"ל. והביאו תוס' ז"ל פ' ר' ישמעאל דמנחות דף ס"ו ושם בגמ' דף ע"ב וביד פ"ז דהלכות תמידין ומוספין סי' ז' ובירושלמי מוקמינן למתני' כר"א בר"ש דאיהו ס"ל נקצר ביום פסול ומתני' דקתני התם נקצר ביום כשר רבי היא וכן יש שם משניות אחרות דאתו אליביה דר"א בר"ש דקתני התם שקצירתו דוחה את השבת וכיון דדוחה את השבת על כרחך זמן קצירתו לעכובא בלילה ולא ביום שאם נקצר ביום פסול אבל ההיא מתני' אחריתי דתנן התם בסוף פירקא נקצר ביום כשר ודוחה את השבת אתיא כרבי ודוחה את השבת אוקימנא לה התם להקרבה וכיון דהתם בפ' ר' ישמעאל פליגי סתמי אי קצירת לילה מעכבת אי לא דמשמע דקיי"ל כסתם מתני' דהכא דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא ואע"ג דההיא דפרק ר' ישמעאל במנחות דסתם לן תנא כרבי אתנייה בדוכתה וסתמא בדוכתה עדיפא הא איכא נמי סתמא אחרינא התם דאתיא כר"א בר"ש ועוד הביאו ראיה בתוס' דקצירת העומר דוחה את השבת וממילא שמעינן דאינה אלא בלילה דאמרינן בפ"ק דמ"ק וכו' ומכאן סמך ר"ת ז"ל שאם לא ספר בלילה אינו סופר ביום דקצירה וספירה כי הדדי נינהו כדאמרינן בגמ' דאמר מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום ואיכא נוסחי דגרסי במתני' לקצירת העומר ולספירת העומר ועוד דודאי לד"ה ספירה בלילה דהא מתמימות נפקא לן אימתי הן תמימות בזמן שהוא מונה מבערב עכ"ל ז"ל. ועיין במ"ש שם במנחות ס"פ ר' ישמעאל:
זה הכלל דבר שמצותו ביום. וכו': פי' ביום סתם אבל תמידין ופסחים כבר פירש בהן הכתוב שעה מיוחדת כמ"ש לעיל בשם הר"ן ז"ל ובגמ' זה הכלל לאתויי סדור שני בזיכי לבונה של לחם הפנים וסלוקם ומתני' ר' יוסי היא דתניא ר' יוסי אומר אפי' סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום ומה אני מקיים לפני ה' תמיד שלא יהא שלחן בלא לחם לילה אחת אבל לרבנן טפחו של זה המסדר כנגד טפחו של המסלק ובטור א"ח סי' תרפ"ח:
ודבר שמצותו בלילה: לאתויי אכילת פסחים ומתני' ר' עקיבא ודלא כר' אלעזר בן עזריה דאיהו סבר דוקא עד חצות ויליף לה בג"ש נאמר כאן ואכלו את הבשר בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות אבל בפ"ק דברכות ובס"פ איזהו מקומן סתם לן תנא כר' אלעזר בן עזריה כדכתיבנא התם בס"ד. וביד ר"פ ששי דהלכות חמץ ומצה כתוב דאכילת מצה מצותה כל הלילה:
יכין
ולהקטר חלבים ואיברים: של קרבנות היום:
כשר כל היום: לאתויי סידור לחם הפנים וב' בזיכין שמניחין עליהן. אבל תמיד ופסח, כבר פירש בה הכתוב שעה מיוחדת, ומה"ט לא קשה נמי אהך כללא מק"ש של שחרית דאינה כשרה כל היום. י"ל דלא תני רק הנך שלא קבע להן תורה זמן, אבל ק"ש כתיב בקומך דהיינו בשעה שבני אדם קמים. [ולא נקט לאתויי' הנך דמשנה ד'. דלא רצה תנא למנקט רק הנך דכשעבר יומם בטלו או אותן דאין זמנן קבוע כלל היום. משא"כ מלין וטובלין ומזין זמנן קבוע, וגם אח"כ כשרין]:
כשר כל הלילה: לאתויי אכילת פסח. ורק מדרבנן אסור מחצות [כריש ברכות] [ולא נקט לאתויי טבילת נדה ויולדת מטעמא דאמרן בסי' מ"ח. משא"כ טבילת נדה ויולדת גם אח"כ כשירה. ושאלני מהו' משה טארן נ"י דלמה לא נקט ק"ש. ונ"ל משום דקיי"ל [א"ח רל"ה] דאפילו קרא אחר עלות השחר קודם נץ החמה יצא. והא דלא תנא מגילה דאחר עלוה"ש לא יצא [כרמג"א רתרפ"ז]. היינו מדעוקר מצותו ביום. והא דלא תני תפלת ערבית. י"ל דמדקיי"ל [א"ח רל"ז] שהיא רשות]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת