תלמוד בבלי

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

משום דאפכי להו ת"ר פותח ורואה גולל ומברך וחוזר ופותח וקורא דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אפותח ורואה ומברך וקורא מאי טעמא דרבי מאיר כדעולא דאמר עולא מפני מה אמרו בהקורא בתורה לא יסייע למתורגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה הכא נמי כדי שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה ורבי יהודה תרגום איכא למיטעי ברכות ליכא למיטעי אמר רבי זירא אמר רב מתנה הלכה פותח ורואה ומברך וקורא ולימא הלכה כר' יהודה משום דאפכי להו אמר ר' זירא אמר רב מתנה גהלוחות והבימות אין בהן משום קדושה אמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן דהגולל ספר תורה צריך שיעמידנו על התפר ואמר ר' שפטיה א"ר יוחנן ההגולל ספר תורה גוללו מבחוץ ואין גוללו מבפנים ווכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים ואינו מהדקו מבחוץ ואמר ר' שפטיה א"ר יוחנן עשרה שקראו בתורה זהגדול שבהם גולל ספר תורה חהגוללו נוטל שכר כולן דאמר ר' יהושע בן לוי עשרה שקראו בתורה הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן שכר כולן סלקא דעתך אלא אימא קיבל שכר כנגד כולן ואמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן מנין שמשתמשין בבת קול שנאמר (ישעיהו ל, כא) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר והני מילי דשמע קל גברא במתא וקל איתתא בדברא והוא דאמר הין הין והוא דאמר לאו לאו ואמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו' מתקיף לה אביי משום דלא ידע לבסומי קלא (יחזקאל כ, כה) משפטים לא יחיו בהם קרית ביה אלא כדרב משרשיא דאמר שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן טכל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום ערום סלקא דעתך אלא אימא נקבר ערום בלא מצות בלא מצות סלקא דעתך אלא אמר אביי נקבר ערום בלא אותה מצוה אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא משמיה דרבי ינאי רבה ימוטב תיגלל המטפחת ואל יגלל ספר תורה:

(ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו:

ת"ר כמשה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג:

הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה



משום דאפכי להו - דרבי מאיר לדרבי יהודה ודרבי יהודה לדרבי מאיר:

איכא למיטעי - ואומר תרגום כתוב בתורה ואתו למיכתב תרגום בתורה:

אבל ברכות - הכל יודעין שאין ברכות כתובין בתורה:

הלוחות - לא ידעתי מה הן ויש מפרשין הן העשוין לספרים שלנו שאינן עשוין בגיליון:

בימה - שהיו עושין למלך בפרשת המלך כדאמרינן במסכת סוטה (מא.):

יעמידנו על התפר - כנגד התפר ששם ראוי להדקו יפה:

הגולל ספר תורה - מענין לענין והוא יחיד וספר תורה מונח לו על ברכיו גוללו מבחוץ העמוד שהוא חוצה לו גוללו ויגול מצד חוץ לצד פנים שאם יאחוז עמוד הפנימי ויגול לצד החוץ יתפשט החיצון ויפול לארץ:

וכשהוא מהדקו - כשגמר מלגלול ובא להדקו יאחוז בפנימי ויהדק על החיצון כדי שלא יכסה הכתב בזרועותיו שמצוה להראות את [הכתב אל] העם כשמהדקו במסכת סופרים:

עשרה שקראו - שנאספו וקראו השלישי או השביעי כחוק היום ולפי שאין קורין בתורה פחות מעשרה נקט י' שקראו בתורה:

משתמשין בבת קול - אם בלבו להתחיל דבר ושמע קול או הין או לאו הולך אחריו ואין כאן משום ניחוש:

קל גברא במתא - קול שאינו מצוי הוא ובת קול באה אליו:

והוא דאמר הין הין או לאו לאו - שנכפל שתי פעמים:

נעימה - כגון טעמי המקראות:

ערום - בלא מטפחת סביב ספר תורה:

ואל יגלול ספר תורה - בתוך המטפחת:

וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת. - למה הוצרך לכתוב כאן וידבר משה וכי כל המצות כולן לא אמרן משה לישראל מהו וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מלמד שהיה מדבר עמהן הלכות כל מועד ומועד בזמנן להודיע חוקי האלהים ותורותיו וקבלו וקיימו שכר המצות עליהם ועל בניהם בזה ובבא:

תוספות

עריכה


הלוחות והבימות אין בהן משום קדושה. פירש בערוך גליוני ספר תורה שלמעלה ושלמטה ושל בין דף לדף וקשיא דהא פרק כל כתבי (שבת דף קטז.) תנן בהדיא דמטמאין את הידים ויש לומר דהתם ר"ל כל זמן שהן מחוברין בספר תורה והכא מיירי היכא דגייז ואכתי קשה שהרי התם מיבעיא לן היכא דגייזי אי יש בהן קדושה אי לאו ואמאי לא פשיט ליה מהכא:

גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים. פר"ח דקאי אקשר מטפחת כשקושר מטפחת סביב הס"ת יהא הקשר מבפנים כלפי הכתב שאם יהיה מאחריו כשיפתח הספר תורה יהיה צריך להופכו על הכתב להתיר הקשר ואין זה דרך כבוד. נהגו לומר כשמוציאין ספר תורה הני פסוקי דרחמי תורת ה' תמימה עדות ה' נאמנה פקודי ה' ישרים מצות ה' ברה לפי שמתן שכרם בצדם ואחר כך אומר גדלו שיש בו שש תיבות כנגד ששה צעדים של נושאי הארון (שמואל ב ו) ומ' תיבות יש בתורת ה' תמימה כנגד המ' יום שבהם ניתנה התורה ואח"כ פותחו למקום שירצה לקרות בו וקורא כהן ולכתחילה הוא גוללו וסותמו קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו אבל בדיעבד אין לחוש שהרי לא שכיחי עמי הארץ כל כך עתה אבל לאחר שקרא בו ודאי צריך לגוללו קודם שיברך כר' יהודה:

גדול שבכולן גולל. לפי שהוא כבודו וגם לפי שהוא גדול שבכולן כדיי הוא ליטול שכר כנגד כולם כדאמר רבי יהושע:

מנין שמשתמשין בבת קול. בירושלמי (שבת פרק במה אשה) תני כתיב לא תנחשו ולא תעוננו ואף ע"פ שאין ניחוש יש סימן:

והשונה בלא זמרה. שהיו רגילין לשנות המשניות בזמרה לפי שהיו שונין אותן על פה וע"י כך היו נזכרים יותר:

בלא אותה מצוה. י"מ מצות אחיזה וקשה מאי רבותא פשיטא שאין לו שכר כיון שלא עשה המצוה כהוגן לכך פירש ריב"א בלא אותה מצוה שעשה באותה שעה שאם אחז ספר תורה ערום וקרא בו אין לו שכר מן הקריאה וכן אחזו לגוללו או להגיהו אבל אחזו במטפחת אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד:

עין משפט ונר מצוה

עריכה

צא א מיי' פי"ב מהל' תפלה הלכה ה', סמ"ג עשין יט, טור ושו"ע או"ח סי' קל"ט סעיף ד':

צב ב מיי' פי"ב מהל' תפלה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ה סעיף א':

צג ג מיי' פ"י מהל' ס"ת הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' קנ"ד סעיף ז', וטור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף י"ד:

צד ד מיי' פי"ב מהל' תפלה הלכה כ"ד, סמ"ג עשין יט, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ז סעיף ג':

צה ה ו מיי' פי"ב מהל' תפלה הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ז סעיף ד':

צו ז טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ז סעיף א':

צז ח מיי' פי"ב מהל' תפלה הלכה י"ח:

צח ט מיי' פ"י מהל' ס"ת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ז סעיף א', וטור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ב סעיף ד':

צט י טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ז סעיף ה':

ק כ מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה ח':

ראשונים נוספים

 

 

 

 

קישורים חיצוניים