(יחזקאל כ כה): "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים, וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם"

בתורה נאמר,  (ויקרא יח ה): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה'". וכאן ה' אומר, שהוא נתן לעם ישראל חוקים ומשפטים אשר לא יחיו בהם! על איזה חוקים בדיוק מדובר? ומדוע ה' נתן לעם ישראל חוקים כאלה?   כמה תשובות:

1. החוקים הלא-טובים הם "חוקי" היצר האנושי, אשר כביכול "מחייב" את האדם לשמוע בקולו וללכת אחרי תאוותיו. ה' יצר בנו את החוקים האלה, אבל גם נתן לנו חוקים ומצוות שאמורים לעזור לנו לגבור על היצרים. בני ישראל מאסו את חוקי ה' (פסוק כד) , ולכן נשארו עם החוקים הטבעיים של היצר: "מסרתם ביד יצרם להכשל בעוונם" ( רש"י ).

2. החוקים הלא-טובים הם גזירות הדת והשמד שנגזרו על עם ישראל בגלויות השונות. בני-ישראל מאסו את חוקי ה', ולכן אמר ה' "מסרתים ביד האומות לעשות עמהם חוקים לא טובים ומשפטים אשר לא ישיגו בעבורם את החיים כי אם הכליון והאבדון; ועל הגזירות והשמדות שהיו בשעת חורבן הבית יאמר" ( מצודות ).

3. החוקים הלא-טובים הם האשמת-שווא של בני ישראל על חוקי התורה: "על-ידי שמאסו חקותי, חשבו שאני נתתי להם חקים לא טובים, כי יאמרו שנתתי חקים רעים, ושהמשפטים שנתתי לא יוכלו לחיות בהם בחיי המדיניות" ( מלבי"ם ). באופן דומה פירשו חכמי המדרש, שהפסוק נאמר בלשון תמיהה; ראו מדרשים המסתמכים על נימת הדיבור של הדרשן .

4. החוקים הלא-טובים הם חוקי התורה עצמה, כאשר יהודים אינם מוכנים לדחות אותן מפני פיקוח נפש! הפסוק בספר ויקרא מלמד, שחוקי התורה הם חוקי-חיים, הם נועדו שנחיה בהם ולא שנמות בהם, ולכן הם נדחים מפני פיקוח נפש. אבל למי שאינו נוהג כך, החוקים הופכים לחוקי-מוות. וכך כתב הרמב"ם בהלכות פיקוח נפש בשבת: "כשעושים דברים האלו, אין עושין אותן לא ע"י נכרים ולא ע"י קטנים ולא ע"י עבדים ולא ע"י נשים, כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם, אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם.     ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם - ולא שימות בהם.   הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם. ואלו האפיקורוסים שאומרים שזה חילול שבת ואסור, עליהן הכתוב אומר גם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם." ( רמב"ם, הלכות שבת ב ג ) .