מ"ג נחום ג יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִנְּזָרַ֙יִךְ֙ כָּֽאַרְבֶּ֔ה וְטַפְסְרַ֖יִךְ כְּג֣וֹב גֹּבָ֑י הַחוֹנִ֤ים בַּגְּדֵרוֹת֙ בְּי֣וֹם קָרָ֔ה שֶׁ֤מֶשׁ זָֽרְחָה֙ וְנוֹדַ֔ד וְלֹא־נוֹדַ֥ע מְקוֹמ֖וֹ אַיָּֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
"וטפסריך" - הממונים שלך
"כגוב גובי" - כחיילי גובאי גובי קומלנגשטדי"ץ בלע"ז
"החונים בגדרות ביום קרה" - כן דרך הארבה והזבוב החסיל והילק בעת הקור נדבקים בכתלים וכשיבא חום הן נודדים משם והולכים להם כך יגלו כל עמך
"ונודד" - ומטלטל
"ולא נודע מקומו אים" - איפה הם ואנה הלכומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מנזריך" - מלשון נזר ועטרה כמו את הנזר (מלכים ב יא)
"וטפסריך" - ענין שררה כמו פקדו עליה טפסר (ירמיהו נא)
"כגוב גובי" - הוא מין ארבה וכן יוצר גובי (עמוס ז)ורצה לומר מין הגדול שבארבה ודוגמתו בעדי עדיים (יחזקאל טז)ורצה לומר בהטוב והיפה שבעדים
"בגדרות" - מלשון גדר וכותל
"קרה" - מלשון קור וצנה
"ונודד" - מלשון נדידה
"אים" - איה הם
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מנזריך". לשון נזר:
"וטפסריך", הממונים על צבא המלחמה (ירמיה נ"א):
"גוב גובי". קיבוץ הגובאי, מין ארבה: