מלכים ב יא

קיצור דרך: t09b11

תנ"ך > מלכים ב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה

<< | ספר מלכים ב • פרק י"א | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

　　
יא א וַֽעֲתַלְיָה֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ וראתה רָאֲתָ֖ה כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֙קׇם֙ וַתְּאַבֵּ֔ד אֵ֖ת כׇּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָֽה׃ ב וַתִּקַּ֣ח יְהוֹשֶׁ֣בַע בַּת־הַמֶּֽלֶךְ־י֠וֹרָ֠ם אֲח֨וֹת אֲחַזְיָ֜הוּ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗ה וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הממותתים הַמּ֣וּמָתִ֔ים אֹת֥וֹ וְאֶת־מֵינִקְתּ֖וֹ בַּחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַיַּסְתִּ֧רוּ אֹת֛וֹ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הוּמָֽת׃ ג וַיְהִ֤י אִתָּהּ֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃
　　
ד וּבַשָּׁנָ֣ה הַ֠שְּׁבִיעִ֠ית שָׁלַ֨ח יְהוֹיָדָ֜ע וַיִּקַּ֣ח ׀ אֶת־שָׂרֵ֣י המאיות הַמֵּא֗וֹת לַכָּרִי֙ וְלָ֣רָצִ֔ים וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם בְּרִ֜ית וַיַּשְׁבַּ֤ע אֹתָם֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיַּ֥רְא אֹתָ֖ם אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃ ה וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר זֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּן הַשְּׁלִשִׁ֤ית מִכֶּם֙ בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת וְשֹׁ֣מְרֵ֔י מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ ו וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּשַׁ֣עַר ס֔וּר וְהַשְּׁלִשִׁ֥ית בַּשַּׁ֖עַר אַחַ֣ר הָרָצִ֑ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת הַבַּ֖יִת מַסָּֽח׃ ז וּשְׁתֵּ֤י הַיָּדוֹת֙ בָּכֶ֔ם כֹּ֖ל יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וְשָׁ֥מְר֛וּ אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת בֵּית־יְהֹוָ֖ה אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ ח וְהִקַּפְתֶּ֨ם עַל־הַמֶּ֜לֶךְ סָבִ֗יב אִ֚ישׁ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֔וֹ וְהַבָּ֥א אֶל־הַשְּׂדֵר֖וֹת יוּמָ֑ת וִֽהְי֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּצֵאת֥וֹ וּבְבֹאֽוֹ׃ ט וַֽיַּעֲשׂ֞וּ שָׂרֵ֣י המאיות הַמֵּא֗וֹת כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּה֮ יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵן֒ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־אֲנָשָׁ֔יו בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת עִ֖ם יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃ י וַיִּתֵּ֨ן הַכֹּהֵ֜ן לְשָׂרֵ֣י המאיות הַמֵּא֗וֹת אֶֽת־הַחֲנִית֙ וְאֶת־הַשְּׁלָטִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽה׃ יא וַיַּעַמְד֨וּ הָרָצִ֜ים אִ֣ישׁ ׀ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֗וֹ מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֤יִת הַיְמָנִית֙ עַד־כֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ הַשְּׂמָאלִ֔ית לַמִּזְבֵּ֖חַ וְלַבָּ֑יִת עַל־הַמֶּ֖לֶךְ סָבִֽיב׃ יב וַיּוֹצִ֣א אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ אֶת־הַנֵּ֙זֶר֙ וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת וַיַּמְלִ֥כוּ אֹת֖וֹ וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ וַיַּ֨כּוּ־כָ֔ף וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
　　　 יג וַתִּשְׁמַ֣ע עֲתַלְיָ֔ה אֶת־ק֥וֹל הָרָצִ֖ין הָעָ֑ם וַתָּבֹ֥א אֶל־הָעָ֖ם בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ יד וַתֵּ֡רֶא וְהִנֵּ֣ה הַמֶּ֩לֶךְ֩ עֹמֵ֨ד עַֽל־הָעַמּ֜וּד כַּמִּשְׁפָּ֗ט וְהַשָּׂרִ֤ים וְהַחֲצֹֽצְרוֹת֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וְכׇל־עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ שָׂמֵ֔חַ וְתֹקֵ֖עַ בַּחֲצֹֽצְר֑וֹת וַתִּקְרַ֤ע עֲתַלְיָה֙ אֶת־בְּגָדֶ֔יהָ וַתִּקְרָ֖א קֶ֥שֶׁר קָֽשֶׁר׃ טו וַיְצַו֩ יְהוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן אֶת־שָׂרֵ֥י המאיות הַמֵּא֣וֹת ׀ פְּקֻדֵ֣י הַחַ֗יִל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הוֹצִ֤יאוּ אֹתָהּ֙ אֶל־מִבֵּ֣ית לַשְּׂדֵרֹ֔ת וְהַבָּ֥א אַחֲרֶ֖יהָ הָמֵ֣ת בֶּחָ֑רֶב כִּ֚י אָמַ֣ר הַכֹּהֵ֔ן אַל־תּוּמַ֖ת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ טז וַיָּשִׂ֤מוּ לָהּ֙ יָדַ֔יִם וַתָּב֛וֹא דֶּרֶךְ־מְב֥וֹא הַסּוּסִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַתּוּמַ֖ת שָֽׁם׃
　　　 יז וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהֹוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַיהֹוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃ יח וַיָּבֹ֣אוּ כׇל־עַם֩ הָאָ֨רֶץ בֵּית־הַבַּ֜עַל וַֽיִּתְּצֻ֗הוּ אֶת־מִזְבְּחֹתָ֤ו וְאֶת־צְלָמָיו֙ שִׁבְּר֣וּ הֵיטֵ֔ב וְאֵ֗ת מַתָּן֙ כֹּהֵ֣ן הַבַּ֔עַל הָרְג֖וּ לִפְנֵ֣י הַֽמִּזְבְּח֑וֹת וַיָּ֧שֶׂם הַכֹּהֵ֛ן פְּקֻדֹּ֖ת עַל־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ יט וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַ֠מֵּא֠וֹת וְאֶת־הַכָּרִ֨י וְאֶת־הָרָצִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־עַ֣ם הָאָ֗רֶץ וַיֹּרִ֤ידוּ אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִבֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיָּב֛וֹאוּ דֶּרֶךְ־שַׁ֥עַר הָרָצִ֖ים בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיֵּ֖שֶׁב עַל־כִּסֵּ֥א הַמְּלָכִֽים׃ כ וַיִּשְׂמַ֥ח כׇּל־עַם־הָאָ֖רֶץ וְהָעִ֣יר שָׁקָ֑טָה וְאֶת־עֲתַלְיָ֛הוּ הֵמִ֥יתוּ בַחֶ֖רֶב בֵּ֥ית מלך הַמֶּֽלֶךְ׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א ועתליה אם אחזיהו וראתה [ראתה] כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה ב ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים [המומתים] אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת ג ויהי אתה בית יהוה מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ

ד ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות [המאות] לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך ה ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית מכם באי השבת ושמרי משמרת בית המלך ו והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח ז ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את משמרת בית יהוה אל המלך ח והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו ט ויעשו שרי המאיות [המאות] ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל יהוידע הכהן י ויתן הכהן לשרי המאיות [המאות] את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד אשר בבית יהוה יא ויעמדו הרצים איש וכליו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על המלך סביב יב ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף ויאמרו יחי המלך יג ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית יהוה יד ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר טו ויצו יהוידע הכהן את שרי המיאות [המאות] פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן אל תומת בית יהוה טז וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם יז ויכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם יח ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו [מזבחתיו] ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדות על בית יהוה יט ויקח את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ וירידו את המלך מבית יהוה ויבואו דרך שער הרצים בית המלך וישב על כסא המלכים כ וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בית מלך [המלך]

מנוקד

א וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ וראתה [רָאֲתָה] כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה. ב וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הממותתים [הַמּוּמָתִים] אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת. ג וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ.

ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ. ה וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. ו וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח. ז וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְהוָה אֶל הַמֶּלֶךְ. ח וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ. ט וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. י וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה. יא וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב. יב וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ. יג וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְהוָה. יד וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר. טו וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי המיאות [הַמֵּאוֹת] פְּקֻדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת בֵּית יְהוָה. טז וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַתּוּמַת שָׁם. יז וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם. יח וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מזבחתו [מִזְבְּחֹתָיו] וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת עַל בֵּית יְהוָה. יט וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים. כ וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית מלך [הַמֶּלֶךְ].

מנוקד ובשורות

(א) וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ וראתה [רָאֲתָה] כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה.

(ב) וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הממותתים [הַמּוּמָתִים] אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת.

(ג) וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ.

(ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ.

(ה) וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ.

(ו) וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח.

(ז) וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְהוָה אֶל הַמֶּלֶךְ.

(ח) וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ.

(ט) וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן.

(י) וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי המאיות [הַמֵּאוֹת] אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה.

(יא) וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב.

(יב) וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ.

(יג) וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְהוָה.

(יד) וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר.

(טו) וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי המיאות [הַמֵּאוֹת] פְּקֻדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת בֵּית יְהוָה.

(טז) וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַתּוּמַת שָׁם.

(יז) וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם.

(יח) וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מזבחתו [מִזְבְּחֹתָיו] וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת עַל בֵּית יְהוָה.

(יט) וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים.

(כ) וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית מלך [הַמֶּלֶךְ].

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

מבנה וסיכום הפרק

עתליה בת אחאב מלכת יהודה. הורגת את זרע הממלכה כדי לבסס את מלכותה. יהושבע מחביאה את הילד יהושפט

א וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ (וראתה) רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ לעיל מלכים ב ט כז, וכן 42 אחיו (לעיל י, יד) , וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד השמידה אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה כל הזכרים צאצאי יהורם, כדי לבסס את שליטתה ולמנוע מהם לתבוע את הכתר (יש מפרשים שהיא עשתה זאת על ידי רעל). ב וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם, אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ, אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ (הממותתים) הַמּוּמָתִים, אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ, בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת והחביאה אותם במקום השינה של הכהנים והלויים, וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ כל מי שידעו על הסתרתו של יהואש, שמרו זאת בסוד מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת. ג וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים, וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ. {פ}

יהוידע הכהן ממליך את יהואש

המלכת יהואש ומות עתליה - ויליאם הול, המאה ה-19

ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע, וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי (המאיות) הַמֵּאוֹת לַכָּרִי של גבורי המלחמה וְלָרָצִים ושל הגיבורים שרצים לפני מרכבת המלך וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהוָה, וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית, וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהוָה, וַיַּרְא אֹתָם והראה להם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ. ה וַיְצַוֵּם לֵאמֹר: "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן כדי להמליך את יואש למלך: הַשְּׁלִשִׁית שליש מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת מהמשמר של הכהנים והלויים שנכנס לעבוד בשבת (כל שבת היו מתחלפות המשמרות של הכהנים והלויים בבית המקדש) וְשֹׁמְרֵי הם יהיו שומרים את מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ בבית המלך. שכאשר יהואש יגיע לבית המלך, נאמני עתליה לא יהרגו אותו. ו וְהַשְּׁלִשִׁית ושליש מהמשמר הנכנס יעמוד בְּשַׁעַר סוּר בשער המזרחי של העזרה ששם הכניסה הראשית, וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר באחד משערי העזרה אַחַר הָרָצִים שאחריו נמצא שער הרצים. הוא שער שדרכו המלך עובר מביתו לעזרה, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח שמירה מעולה, מבלי להסיח את דעתכם משמירתו. ז וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם ושני השליש מכם מבאי השבת שאמרתי שיהיו בשער סור ובשער אחר הרצים, יעמדו לעזרתם כֹּל כל המשמר של יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת, וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְהוָה אֶל הַמֶּלֶךְ. ח וְהִקַּפְתֶּם ואתם שרי המאות שלא עסוקים בשמירת השערים, תקיפו עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב, אִישׁ וְכֵלָיו כלי מלחמתו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא ואדם זר שיבא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת הדרך שקבעו להוליך את המלך ממקום המחבוא לביתו יוּמָת, וִהְיוּ אֶת ועליכם להיות עִם הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ מקום המחבוא וּבְבֹאוֹ עד שיבא לבית המלך". ט וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי (המאיות) הַמֵּאוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו, בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת, וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. י וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי (המאיות) הַמֵּאוֹת אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַשְּׁלָטִים מגינים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד, אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה. יא וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים, אִישׁ וְכֵלָיו כלי מלחמתו בְּיָדוֹ, מִכֶּתֶף מצד הַבַּיִת בעזרה הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת מסביב למזבח ולבית, עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב כדי לשמור על המלך כשיצא ממחבואו. יב וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ, וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר הכתר וְאֶת הָעֵדוּת ספר התורה וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ, וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ: "יְחִי הַמֶּלֶךְ!". {ס}

יהוידע הכהן מצווה להרוג את עתליה

עתליה מסולקת מהארמון, אנטוני קופל, לפני 1697

יג וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם קול מרוצת העם, וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְהוָה. יד וַתֵּרֶא, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד במה מוגבהת כַּמִּשְׁפָּט כדרכו של המלך, וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל עומדים לפני הַמֶּלֶךְ, וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת. וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא: "קֶשֶׁר מרד! קָשֶׁר!". {ס}
טו וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי (המיאות) הַמֵּאוֹת פְּקֻדֵי הַחַיִל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת בדרך בה הוליכו את המלך ממקום המחבוא לביתו וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב, כִּי אָמַר הַכֹּהֵן הכהן הגדול (יהוידע היה כהן בתפקיד בכיר אך לא כהן גדול): 'אַל תּוּמַת בֵּית יְהוָה בבית המקדש' ". טז וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַים מקום פנוי וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים הדרך שהסוסים באים בה בֵּית לבית הַמֶּלֶךְ, וַתּוּמַת שָׁם. {ס}
יז וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם, לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה, וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם שהמלך ילחם בשביל העם והם יעבדוהו. יח וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל, וַיִּתְּצֻהוּ אֶת (מזבחתו) מִזְבְּחֹתָיו, וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב, וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת, וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת משמרות עַל בֵּית יְהוָה לפי הסדר המקובל מימי דוד המלך (כיון שעבדו עבודה זרה הרבה שנים בטל הסדר הזה). יט וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ, וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה, וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים. כ וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה, וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית בבית (מלך) הַמֶּלֶךְ. {ס}

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.