מצודות על נחום ג


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הוי" - כמו אוי

"כחש" - שקר

"פרק" - ענין שבר כמו ופרסיהן יפרק (זכריה י"א)

"ימיש" - ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות י"ג

מצודת דוד

"הוי עיר דמים" - אוי לך את נינוה עיר שופכת דמים כלה עדת שקר ומלאה שבר לשבר את הבריות ולא תסור מפיה את הטרף כי תתמיד להרוג ולאבד את העכו"ם

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שוט" - שבט ושרביט כמו שוט לסוס (משלי כ"ו)

"אופן" - גלגל המרכבה

"דוהר" - כן יקרא דליגת וקפיצת הסוס כמו מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה')

"מרקדה" - מלשון רקוד וקפיצה 

מצודת דוד

"קול שוט" - היו משמיעים קול שוט להכות הסוסים

"וקול רעש" - אופני המרכבות להבהיל את האנשים

"וסוס דוהר" - הסוס שמשך את המרכבה היה מדלג וקופץ והמרכבה היתה מרקדת לרוב מרוצתה לאיים על הרואים

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פרש" - כן יקרא הרגיל לרכוב על הסוסים

"ולהב" - כן יקרא ברזל החרב כי כשהיא מלוטשת מבהקת כלהב אש וכן ולהב חניתו (שמואל א י"ז)

"וברק" - כן יקרא ברזל החנית כי הוא מבריק כברק כאשר ילטשו וכן ברק חרבי (דברים ל"ב)

"וכבד" - ענין רבוי כמו בעם כבד (במדבר כ')

"פגר" - כן יקרא גוף ההרוג

"לגויה" - לגוף כמו גוית שאול (שמואל א ל"א

מצודת דוד

"ואין קצה לגויה" - לא היה סוף אל גוית ההרוגים המושלכים בארץ עד שבני אדם נכשלו בגוית ההרוגים כי לא מצאו מקום פנוי ללכת

"פרש מעלה" - הפרש היה מעלה עצמו כלפי מעלה בדליגת הסוס ובידו להב חרב וברק חנית והוא עושה חללים רבים ופגרים הרבה

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מרוב זנוני זונה" - ר"ל כל ההרג הזה עשתה בעבור שהיה בה רוב הנהגות זנוני הזונה כשהיא טובת חן ובעלת כשפים אשר אז מוכרת עכו"ם לעצמה להיות כרוכים אחריה בעבור זנותה וכובשת משפחות עכו"ם עם כשפיה כי כן היה דרך אשור לפתות את העכו"ם בדברי חנוף להתחבר עמה וגלו להם מסתורם ואח"ז נלחמו בהם ויכלו להם והרבו להרוג ולאבד מבלי מצוא מנוס

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וגליתי" - מלשון גלוי

"שוליך" - היא תחתית הבגד כמו על שולי המעיל (שמות כ"ח)

"מערך" - גלויך וכן עריה בושת (מיכה א')

"קלונך" - מלשון קלון ובזיון 

מצודת דוד

"והראיתי" - אראה את כל העכו"ם את גלויך ואת הממלכות את קלונך ובזיונך

"הנני אליך" - הנה אני אלחם בך

"וגליתי שוליך" - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון בזיון הזונה שמפשיטין חלוקה ומהפכין מלמטה למעלה דרך בזיון ומגלים שולי החלוק בהגבהתה כלפי מעלה על פניה

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שקצים" - מלשון שקץ ומאוס

"ונבלתיך" - ענין כעור ומגונה כמו אגלה את נבלותה (הושע ב')

"כרואי" - ענין טנוף ולכלוך וכן מוראה ונגאלה (צפניה ג'

מצודת דוד

"והשלכתי" - אשליך עליך דברים מאוסים ואגנה אותך ואשים אותך כדבר מטונף ומלוכלך ר"ל האויב הבא יהרוג בך ויוליכך בשבי בבזיון רב

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ידוד" - מלשון נדידה

"שדדה" - ענין עושק

"ינוד" - מלשון נדידה והנעה

"מאין" - מאיזה מקום 

מצודת דוד

"מאין" - מאיזה מקום אבקש לך מנחמים והוא כפל ענין במ"ש

"כל רואיך" - כל הרואים אותך בשפלותך ובזיונך ינוד להתרחק ממך כדרך שמתרחקים מדבר מאוס

"ואמר" - הרואה בבזיונך יאמר הנה שדדה נינוה מי ינוד לה בראש כדרך המנחמים כאומר הלא אין לה אוהבים כי הרעה לכל העכו"ם

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"התיטבי" - מלשון טובה

"מנוא" - היא אלכסנדריא כן תרגם יונתן

"אמון" - כמו המון והוא ענין עם רב וכן ואת יתר האמון (ירמיהו נ"ב)

"ביאורים" - כן יקראו החפירות המושכות מים

"חיל" - היא החומה הנמוכה שלפני הגבוהה וכן ויאבל חיל וחומה (איכה ב'

מצודת דוד

"אשר חיל ים וגו'" - ר"ל הים לה לחיל וגם חומתה היא מן הים ר"ל הים לה לחוזק במקום חיל וחומה

"היושבת" - אשר יושבת בין היאורים והמים סביב לה והיא לה לחוזק

"התיטבי מנא אמון" - וכי טובה אתה מנוא שהיא בת רבת עם כמ"ש את המון נוא (יחזקאל ל)

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עצמה" - ענין חוזק

"פוט ולובים" - שמות אומות 

מצודת דוד

"פוט ולובים" - ר"ל גם פוט ולובים שהיו בעזרתך אתה נינוה גם הם היו בעזרתה

"כוש עצמה" - כוש היה לה לחוזק כי בא לה לעזרה וגם אנשי מצרים באו בעזרתם ואין קצה אל הבאים בעזרתה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עולליה" - בניה הקטנים

"ירוטשו" - ענין בקיעה כמו וקשתות נערים תרטשנה (ישעיהו י"ג)

"ידו" - ענין השלכה כמו ואל עמי ידו גורל (יואל ד)

"רתקו" - ענין שלשלאות כמו עשה הרתוק (יחזקאל ז)ורצה לומר קשרו בשלשלאות

"בזקים" - גם היא ענין שלשלאות כמו לאסור מלכיהם בזיקים (תהלים קמט)ועם כי אמר רתקו אמר גם בזקים לתוספת ביאור וכן מסעף פארה (ישעיהו י

מצודת דוד

"גם היא" - עם כל החוזק והעזר הלכה לגולה בשבי על ידי הכשדים ואת עולליה בקעו בראש כל החוצות ועל המכובדים שבה השליכו גורל לחלקם ביניהם וכל גדוליה אסרו בשלשלאות

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נעלמה" - מלשון העלם

"מעוז" - ענין חוזק 

מצודת דוד

"גם את וגו'" - כמו שנוא בקשה עזר ומעוז להנצל מן האויב כן תבקשי את וכאומר והנה לא תמצא כמו שלא מצאה נוא

"ותהי נעלמה" - תהיה נעלמה מן העולם כאלו לא היית

"גם את" - גם אתה נינוה לא תהיה טובה ממנה כי תהיה שכורה ר"ל מגודל הצרה תהיה מבולבלת בדעת כמו השכור

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עם בכורים" - כמו ובכורים וכן אדמוני עם יפה עינים (שמואל א טז)ורצה לומר ויפה עינים

"בכורים" - ענין גמר הבשול כמו בכורה אותה נפשי (מיכה ז)

"ינועו" - מלשון הנעה והנדה 

מצודת דוד

"כל מבצריך" - עריך המבצרים יהיו נוחים לכבוש כאלו היו תאנים והם מבוכרים בבשול כי אז אם ינועו את האילן נופלים הם מעצמם על פי הרוצה לאכלם כן בנקל יכבוש נ"נ את ערי מבצריך

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בריחיך" - כעין מטה לנעול השערים על ידו 

מצודת דוד

"לאויביך" - אל אויביך כאלו מעצמם נפתחו שערי ארצך וכאלו האש שרפה בריחי השערים ר"ל בקלות רב יכבוש אותה האויב

"נשים בקרבך" - כאלו היה נשים בקרבך ר"ל לא יוכלו למנוע ביאת האויב כאלו היו נשים ולא גבורים בעלי מלחמה

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מצור" - כן תקרא העיר בעת שהגייסות צרים עליה

"שאבי" - כן יקרא לקיחת המים כמו ותשאב לכל גמליו (בראשית כד)

"ורמסי" - מלשון רמיסה ודריכה

"בחמר" - הוא הטיט וכפל הדבר במלות שונות

"החזיקי" - ענין אחיזה

"מלבן" - מלשון לבינה העומדת לבנין החומה 

מצודת דוד

"בואי בטיט וגו'" - לטוח בנין החומה

"החזיקו מלבן" - אחזי מלאכת הלבנים לתקן עמהם בדקי החומה

"חזקי מבצריך" - למען תשגב בהן מפני האויב

"מי מצור שאבי לך" - שאבי לך מים להיות מוכן לך לשתותו בימי המצור כי לא תוכל ללכת אז מחוץ לעיר לשתות מים כי האויב יהרוג אותך

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כילק" - מין ארבה

"התכבד" - ענין טיטוא וגריפה לנקות ובדרז"ל מכבדים את הבית (ברכות נה)וכן כבד מכל כלי חמדה (לעיל ב) 

מצודת דוד

"התכבדי כארבה" - כפל הדבר במילים שונות לחוזק הענין

"התכבד כילק" - תהיה מטואט במטאטא כילק המכלה כל הירק

"שם וגו'" - רצה לומר אבל לא תועיל בזה כי שם במבצריך תאכלך האש והחרב תכריתך ותאכלך כילק האוכל עשבי השדה ולא ישאיר מה

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הרבית" - מלשון רבוי

"רכליך" - סוחריך וכן בעיר רוכלים שמו (יחזקאל יז)

"פשט" - ענין פרישה

"ויעף" - מלשון עפיפה ופריחה 

מצודת דוד

"הרבית" - מאז הרבית רוכליך יותר מכוכבי שמים ועתה הם כילק הפושט כנפיו ויעוף ר"ל הנה נסו והלכו שבי

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מנזריך" - מלשון נזר ועטרה כמו את הנזר (מלכים ב יא)

"וטפסריך" - ענין שררה כמו פקדו עליה טפסר (ירמיהו נא)

"כגוב גובי" - הוא מין ארבה וכן יוצר גובי (עמוס ז)ורצה לומר מין הגדול שבארבה ודוגמתו בעדי עדיים (יחזקאל טז)ורצה לומר בהטוב והיפה שבעדים

"בגדרות" - מלשון גדר וכותל

"קרה" - מלשון קור וצנה

"ונודד" - מלשון נדידה

"אים" - איה הם 

מצודת דוד

"מנזריך" - השרים בעלי העטרות היו כארבה וטפסריך היו כמין הגדול שבארבה אשר ביום קרה יחנו בגדרות וכאשר תזרח השמש וחם להם אז כ"א מהם נודד ללכת ולא ניכר מקומו היכן חנה ואיה הלכו וכן יהיו שרי נינוה כי לא יהיה ניכר אם היו שם מעולם ולא יהיו נודע איה הם כי מהם נהרגו מהם הלכו שבי

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נמו" - מלשון תנומה ושינה

"רעיך" - מנהיגיך

"אדיריך" - גבוריך

"נפשו" - מלשון נופש ומרגוע כמו שבת וינפש (שמות לא

מצודת דוד

"נפשו עמך" - המון העם מצאו נופש ומרגוע על ההרים ואין מי מקבצם לרדת אל המלחמה

"ישכנו אדיריך" - הגבורים שוכנים במקומם ואינם הולכים למלחמה מול האויב

"נמו רועיך" - מנהיגי המלחמה כאלו נתנמנמו בשינה ועזבו הנהגת המלחמה

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כהה" - ענין עכירות וחשך כמו כהה הנגע (ויקרא יג)

"נחלה" - מלשון חולי

"תקעו כף" - ענין ההכות כף אל כף לשמחה וכן כל העמים תקעו כף (תהלים מז

מצודת דוד

"כי על מי" - רצה לומר מי הוא אשר לא עברה עליו תמיד רעתך כי לכולם הרעות ולכן הכל ישמחו במפלתך

"תקעו כף עליך" - ר"ל עוד ישמחו ועל מפלתך יכו כפם זה לזה דרך שמחה

"שמעך" - שמע מפלתך

"אין כהה" - אין מי מיצר על שברך להיות זוהר פניו כהה וחשוכה ועם כי מכתך נחלה וכאובה מאד