פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ירכבהו על במותי [במתי] ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַרְכִּבֵהוּ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי במותי אָ֔רֶץ  וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י
וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע  וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אַשְׁרִינוּן עַל תּוּקְפֵי אַרְעָא אוֹכֵילִנּוּן בִּזַּת שָׂנְאֵיהוֹן יְהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִּיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כַּרְכִין תַּקִּיפִין׃
ירושלמי (יונתן):
אַשְׁרִינוּן עַל כַּרְכֵי אַרְעָא דְיִשְרָאֵל וְאַיְיכוֹל יַתְהוֹן תַּפְנוּקֵי עַלְלַת חַקְלָאָה וְאוֹנִיק יַתְהוֹן דוּבְשָׁא מִפֵּירָהָא דְמִתְרַבְיָין עַל כֵּיפִין וּמִשְׁחָא מִזֵיתָהָא וּמְלַבְלְבִין מִטִנְרִין תַּקִיפִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ירכבהו על במותי ארץ" - כל המקרא כתרגומו

"ירכבהו וגו'" - ע"ש שא"י גבוה מכל הארצות

"ויאכל תנובות שדי" - אלו פירות א"י שקלים לנוב ולהתבשל מכל פירות הארצות

"וינקהו דבש מסלע" - מעשה באחד שאמר לבנו בסיכני הבא לי קציעות מן החבית הלך ומצא הדבש צף על פיה אמר לו זו של דבש הוא א"ל השקע ידך לתוכה ואתה מעלה קציעות מתוכה

"ושמן מחלמיש צור" - אלו זיתים של גוש חלב

"במותי ארץ" - לשון גובה

"שדי" - לשון שדה

"חלמיש צור" - תקפו וחזקו של סלע כשאינו דבוק לתיבה שלאחריו נקוד חלמיש וכשהוא דבוק נקוד חלמיש

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ירכיבהו על במתי ארץ - זו ארץ ישראל, שהיא גבוהה מכל הארצות, כענין שנ' עלה נעלה וירשנו אותה, ויעלו ויתורו את הארץ, ויעלו בנגב:

ויאכל תנובת שדי - אלו פירות א"י, שקלים לאכול מפירות של כל הארצות:

ויניקהו דבש מסלע - כגון סכני וחברותיה. מעשה שאמר ר' יהודה לבנו בסיכני: צא והבא לי קציעות מן החבית. אמר לו: אבא, של דבש היא! אמר לו: השקע ידך לתוכה, ואתה מעלה קציעות מתוכה:

ושמן מחלמיש צור - אלו זיתים של גוש חלב. מעשה שאמר ר' יוסי לבנו בציפורי: עלה והבא לנו גרוגרות מן העליה, הלך ומצא את העלייה שצפה בדבש:

<< · מ"ג דברים · לב · יג · >>