מ"ג בראשית לט ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כׇּל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהֹוָה֙ בְּכׇל־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָה מֵעִדָּן דְּמַנִּי יָתֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ וְעַל כָּל דְּאִית לֵיהּ וּבָרֵיךְ יְיָ יָת בֵּית מִצְרָאָה בְּדִיל יוֹסֵף וַהֲוָת בִּרְכְתָא דַּייָ בְּכָל דְּאִית לֵיהּ בְּבֵיתָא וּבְחַקְלָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה מֵעִידָן דְמַנְיֵיהּ אַפַּטְרוֹפּוֹס עַל בַּיְיתֵיהּ וְעַל כָּל דְאִית לֵיהּ וּבְרִיךְ יְיָ יַת בֵּית מִצְרָאֵי בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְיוֹסֵף וַהֲוָה בִּירְכָתָא דַיְיָ בְּכָל מַה דְאִית לֵיהּ בְּבֵיתָא וּבְחַקְלָא:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. המשילו הכתוב לארון הברית שכתוב בו (שמואל ב ו) וישב ארון ה' בית עובד אדום הגתי ג' חדשים ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו.

בבית זו ברכת הבית בממון ובכלים. ובשדה. בתבואות ובפירות ובנטיעות, עד עכשיו היה ממונה בחשבון מכאן ואילך בלא חשבון, שנאמר ויעזוב את כל אשר לו ביד יוסף.

ובמדרש בבית ובשדה, בבית ששה חדשים בחורף, ובשדה ששה חדשים בקיץ, מכאן אתה למד שעמד יוסף בביתו של פוטיפר שנה אחת, ובבית האסורים שתים עשרה שנה, שכן מצינו שלש עשרה שנים משפירש מאביו עד שמלך במצרים, והיה זמנו לצאת מרשות פוטיפר לסוף י"א שנים לפי חשבון י"א אלומות בחלום ראשון וי"א כוכבים בחלום שני, אלא שנתוספו לו שתי שנים בעונש שתי מלות, שהם והזכרתני והוצאתני.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ה)" ויהי מאז הפקיד" וכו', היה נחשב כאלו הכל "ביד יוסף", ואז "ויברך ה' את בית המצרי, "הגם שהיה בית מצרי שבלתי ראוי לברכה השגחיית, ברכו ה' "בגלל יוסף", כי נחשב כאלו הוא בית יוסף אחר שהוא פקיד עליו, ולא לבד שחל הברכה על מעשהו עתה, רק "ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו, "גם על רכושו שיש לו מקודם, בין "בבית" שהוא ההוצאה, ובין "בשדה" ההכנסה:


 

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ויהי מאז וגו'. הזכיר ג' מיני ממשלה שנתן לו בזה אחר זה, כי מאז היינו בראשית הצלחתו כשדבקה השכינה, וההצלחה במעשה ידי יוסף לבד, בפעם ההוא הפקיד אותו בביתו, אבל לא על ביתו כי לא נתן לו עדיין ממשלה על כל בני ביתו, רק היה פקיד בביתו על מעשה ידי עצמו. עוד מעט כי ראה אדונו שממנו נתפשטה ההצלחה אליו עד שהיה ה' אתו עם האדון, אז עשאו פקיד על כל אשר יש לו וזה חלוקה שנייה. ועל חלוקה ג' אמר ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה, ולפנים לא היתה בשדה כי אם בבית, על כן ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף וגו'. ועל חלוקה שלישית זו כבר אמר ויפקדהו על ביתו שהשליטו על כולם.

ד"א ויהי בבית אדוניו המצרי, היה דרכו להיות יושב אהלים כי כל איש מוצלח יש לו אוהבים רבים ודרכו לילך בסעודות ושמחות, וזה מחמת צער של אביו לא הלך אנה ואנה והיה תמיד בבית אדוניו ולא הלך אחר אחוזת מרעיו, על כן הפקידו אדוניו על ביתו, ואע"פ שהיה בביתו מ"מ בירך ה' לרגלו אפילו מה שבשדה אע"פ שלא דרכו שם רגליו, ובראותו גודל הצלחתו על כן ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף.

<< · מ"ג בראשית · לט · ה · >>