מ"ג בראשית לט ז
<< · מ"ג בראשית · לט · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין וּזְקַפַת אִתַּת רִבּוֹנֵיהּ יָת עֵינַהָא בְּיוֹסֵף וַאֲמַרַת שְׁכוֹב עִמִּי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין וּזְקָפַת אִתַּת רִבּוֹנֵיהּ יַת עֵינָהּ בְּיוֹסֵף וַאֲמָרַת שְׁכוֹב עִמִי: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי אחר הדברים האלה. "וארא בפתאים", אלו השבטים; בערביא צווחים למינוקא פתיא. "אבינה בבנים. חסר לב", זה יוסף שהיה אומר על אחיו לשון הרע; היש חסר לב יותר מזה? "והנה אשה לקראתו", זה אשת אדוניו: "שית זונה" ליוסף, "ונצורת לב" בעלה. "הומיה היא וסוררת", בוכה היא וטעיתא. "בביתה לא ישכנו רגליה", אלא "פעם בחוץ פעם ברחובות". "ואצל כל פנה תארוב", שלחה ואמרה: חמיתון ליוסף? "החזיקה בו ונשקה לו", ותתפשהו בבגדו. "העיזה פניה", ותאמר שכבה עמי.
"כי לא ינוח שבט הרשע", זו אשתו של פוטיפר. "על גורל הצדיקים", זה יוסף, שנאמר: ותשא אשת אדוניו; מה כתיב למעלה מן העניין? ויהי יוסף יפה תאר וגו' ותשא אשת אדוניו. משל לגיבור שהיה יושב בשוק ממשמש בעיניו מתקן בשערו, אמר: אנא גבר; א"ל: אין את גבר, הא דובא קומך, קפחיניה!
ויהי אחר הדברים האלה, הרהורי דברים היו שם; מי הרהר? יוסף הרהר, אמר: כשהייתי בבית אבי היה אבי רואה איזה מנה יפה ונותן לי, והיו אחי מכניסים בי עין הרע; עכשיו שאני כאן, מודה אני שאני ברווחה. אמר ליה הקב"ה: הטליס, חייך שאני מגרה בך את הדוב. דבר אחר, אמר: אבי נתנסה, זקני נתנסה, אני איני מתנסה? אמר לו הקב"ה: חייך שאני מנסה אותך יותר מכולם.
כך היה וסתן של אומות העולם, אחד מהם לוקח לו עבד, הולך אצל אסטרולוגוס ואומר לו: הא טב נחשא; אין לשון זה ותשא אלא לשון אסטרולוגיא, כמא דאת אמר: "ופן תשא עיניך השמימה".
ותאמר שכבה עמי. ארורים הן הרשעים; כאן ותאמר שכבה עמי כבהמה, ולהלן "ופרשת כנפך על אמתך".
<< · מ"ג בראשית · לט · ז · >>