פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית ב כא

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּפֵּל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּרְמָא יְיָ אֱלֹהִים שִׁינְתָא עַל אָדָם וּדְמוּךְ וּנְסֵיב חֲדָא מֵעִלְעוֹהִי וּמַלִּי בִּשְׂרָא תְּחוֹתַהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּרְמָא יְיָ אֱלֹהִים שִׁינְתָא עַמִיקְתָּא עֲלוֹי אָדָם וְדָמַךְ וּנְסִיב חֲדָא מֵעִלְעוֹהִי הוּא עִלָעָה תְּלִיסְרִית דְמִן סְטַר יְמִינָא וְאָחַד בְּבִשְרָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולאדם לא מצא עזר" - פסוק כא

"ויפל ה' אלהים תרדמה" - (ב"ר) כשהביאן הביאן לפניו כל מין ומין זכר ונקבה אמר לכלם יש בן זוג ולי אין בן זוג מיד ויפל

"מצלעותיו" - מסטריו כמו (שמות כו) ולצלע המשכן זהו שאמרו (עירובין יח) שני פרצופים נבראו

"ויסגר" - מקום החתך

"ויישן ויקח" - (שם יז) שלא יראה חתיכת הבשר שממנו נבראת ותתבזה עליו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויפל — מהבנין הכבד הנוסף, וכן: "וישב אותם אברם" (בראשית טו יא):

תרדמה — יותר משינה, ושינה יותר מתנומה. והתי"ו נוסף:

אחת מצלעותיו — שתי צלעות היו, כעניין "ולצלע המשכן השנית" (שמות כו כ). ומלת צלע לשון נקבה, והטעם – צד:

תחתנה — מקומה. והוא לשון יחיד, והנו"ן נוסף. ו"תחתיה" (ויקרא יג כג ועוד) לשון רבים. וכן "תחתני" (שמואל ב כב לז ועוד), גם "תחתי" (תהלים יח לז ועוד):

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויסגר בשר תחתנה. דרשו ז"ל כיון שנבראת אשה נברא שטן עמה, מתחלת הספר וע"כ לא תמצא אות סמ"ך ללמדך שכיון שנבראת אשה נברא שטן עמה, וא"ת הסובב, ההוא בנהרות כתיב.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(כא – כה)    למה נבראה חוה מצלעותיו ולא נבראה כשאר בע"ח. ולמה הפיל עליו תרדמה. ומז"ש זאת הפעם היל"ל זאת האשה עצם מעצמי. שמשמע שבא להוציא פעם אחר. ולמה לא קראה אדמה משם אדם. ועוד הלא בנקבות שאר בע"ח יאמר ג"כ פר פרה כבש כשבה הגם שלא נבראו מצלעות הזכר. ואיך הוציא מזה שיעזוב איש את אביו ואמו וכו'. ולמה לא התבוששו בהיותם ערומים. ומ"ש שניהם האדם ואשתו הוא לשון מיותר:

(כא - כב) "ויפל ה' אלהים תרדמה" היא השינה העמוקה כדי שלא ירגיש בכאב הפרוק, "ויקח אחת מצלעותיו" כי אדם וחוה נבראו דבוקים יחד זה בצד זה, כל אחד בצלע רעהו, והפריד ה' את חוה ובנה בנין גופה שתהיה ראויה להיות אשה, וע"כ לא אמר ויעש או ויצר כי כבר היתה עשויה, והוא כבונה בנין מאבנים שהאבנים כבר עשוים. וע"ד המושכל אחר שרצה ה' שאדם ישמש רק בשכל העיוני וחוה תשמש בשכל המעשי, וחלקו משכל המעשי ניתן לחוה, וע"כ אמרו חז"ל ויבן לשון בינה שנתן בינה באשה יותר מבאיש היינו בשכל המלאכותי, והיה צריך שירדם אדם אז שאז אין השכל העיוני פועל, וכשנפרדה חוה מגופו לא קבלה חלק משכל העיוני שנרדם אז רק משכל המעשי, וע"ז אמר ויסגור בשר תחתנה. שמלבד שיכוין שסגר מקום החתך, ירמוז כי הגם שנשמת אדם היתה נפרדת מגופו לגמרי כשכל הנפרד מחומר, שכלה של חוה היה סגור בבשר וקשור בחומריות יותר כדי שיוכל לעסוק במלאכה ובענינים חומריים:


 

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסגור בשר תחתנה". אמרו במדרש (בר"ר יז.ו) שלא נמצא סמ"ך בתורה עד שנבראה האשה לפי שנברא השטן עמה. ויש ליתן טעם למה דווקא סמ"ך יותר מן ט' או נ' לפי שסמ"ך לשון סמיכה להורות כי מצד האשה צריך האדם לסמיכה כי ה' סומך ידו שלא יפול במצודתה כמ"ש (משלי יט.יד) ומה' אשה משכלת, וסומך ידו גם שלא יפול בידי יצרו הרע כארז"ל (קידושין ל:) אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו. וסמיכה זו רמוזה בפסוק ויסגור בשר תחתנה, שהקב"ה סוגר בעדו שלא יכשל בה, מלשון ויסגור ה' בעדו דהיינו סגירה של הצלה. ומ"ש ויבן ה' את הצלע. הזכיר לשון בנין להורות שאין צריך בזיווג זה כי אם לכדי שיהיה העולם בנוי ולא חרב כמ"ש (שם ל.ג) ואבנה גם אנכי ממנה. שע"י הבנים נקרא האדם בנוי וכן בן נגזר מלשון בנין כמו שפירש"י לקמן ע"פ ויולד בן (שם ה.כח).

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

מכלל שאחריו מעשה ואינו אלא פרטו של ראשון כיצד? "ויברא אלהים את האדם בצלמו" (בראשית א, כז) הרי זה כלל, ואחריו פרט מעשיו ויפל ה' אלהים תרדמה ויבן את הצלע, כדלעיל בסימן י"ז:

ויפל ה' אלהים תרדמה. בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון, טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו "קדוש". משל למה הדבר דומה? למלך ואיפרכוס שהיו בקרונין, והיו בני המדינה מבקשין לומר המנון, ולא היו יודעין איזה הוא. מה עשה המלך? נטלו ודחפו והוציאו חוץ לקרונין, וידעו הכל שהוא איפרכוס. כך עשה הקב"ה, הפיל עליו שינה וידעו הכל שהוא אדם, שנאמר: "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו".

ויפל ה' אלהים תרדמה, תחילת מפלות שינה, דמך ליה לא לעי באורייתא, דמך ליה לא עביד עבידא. שלש תרדמות הן: תרדמת שינה, ויפל ה' תרדמה. תרדמת נבואה, "ותרדמה נפלה על אברם". תרדמת מרמטה, "אין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם". ויש אומרים אף תרדמה של שטות, "כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם". שלש נובלות הן: נובלות מיתה שינה, נובלות נבואה חלום, נובלות העולם הבא שבת. ויש אומרים: נובלות אורה של מעלה גלגל חמה, נובלות חכמה של מעלה תורה.

ויקח אחת מצלעותיו, מבין ב' עלעוהי. "תחתיה" אין כתיב כאן אלא תחתנה. מתחילת הספר ועד כאן אין כתיב סמ"ך, כיון שנבראת חוה נברא סטן. אם יאמר לך אדם: "הוא הסובב את כל ארץ החוילה"? אמור לו: בנהרות הכתוב מדבר. תחתנה, עשה לו נוי לתחתיתו, שלא יתבזה כבהמה, עשה לו מנעול ואפיפורן כבוש עליו, שלא יהא מצטער בשעה שהוא יושב. עשה לו כסתות, עשה לו קבורה, עשה לו תכריכיו.

מטרונא שאלה את ר' יוסי: למה בגנבה? אמר לה: משל אם הפקיד אדם אצלך אונקיא של כסף בחשאי, והחזרת לו ליטרא של זהב בפרהסיא, זו גנבה? אמרה לו: ולמה במטמונית? אמר לה: בתחילה בראה לו וראה אותה, והפליגה ממנו וחזר ובראה לו פעם שניה. אמרה לו: מוספת אני על דבריך; אמורה הייתי להנשא לאחי אמא, ועל ידי שגדלתי עמו בבית נתכערתי בעיניו, והלך ונשא לו אשה אחרת, ואינה נאה כמותי. מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים. אמרו: אין אנו מועילין להקב"ה כלום. הלך וגירשה, הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, והלכה זו ונשאת לרשע ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה.

שאלו את ר' יהושע: מפני מה איש יוצא ופניו למטה, ואשה יוצאה ופניה למעלה? אמר להם: האיש מביט למקום ברייתו, והאשה למקום ברייתה. מפני מה האשה צריכה להתבשם, והאיש אין צריך להתבשם? אמר להם: אדם נברא מן האדמה, והאדמה אינה מסרחת; וחוה נבראת מעצם, אם תניח בשר ג' ימים בלא מלח מיד מסריח. מפני מה אשה קולה הולך והאיש אין קולו הולך? אמר להם: אם תמלא את הקדרה בשר אין קולה הולך, וכיון שאת נותן לתוכה עצם מיד קולה הולך. מפני מה האיש נוח להתפתות ואין האשה נוחה להתפתות? אמר להם: אדם נברא מאדמה, כיון שאתה נותן לתוכה טיפה אחת של מים מיד היא נשרית; וחוה נבראת מעצם, אפילו אתה שורה אותו כמה פעמים אינו נישור. מפני מה האיש תובע באשה ואין האשה תובעת באיש? אמר להם, ממשל למה הדבר דומה? לאחד שאבד אבדה; הוא מבקש אבדתו, ואבדתו אינה מבקשתו. מפני מה האיש מפקיד זרע באשה ואין האשה מפקדת זרע באיש? אמר להם: לאחד שהיה בידו פקדון, מבקש אדם נאמן שיפקדנו אצלו. מפני מה האיש יוצא וראשו מגולה, והאשה יוצאה וראשה מכוסה? אמר להם: לאחד שעבר עבירה והוא מתבייש מבני אדם, לפיכך יוצאה וראשה מכוסה. מפני מה מהלכות אצל המת תחילה? לפי שהן הביאו מיתה לעולם. מפני מה ניתן לה מצות נדה? לפי ששפכה דמו של אדם הראשון. מפני מה ניתן לה מצות חלה? על ידי שקלקלה אדם הראשון, שהיה גמר חלתו של עולם. מפני מה ניתן לה מצות נר שבת? על ידי שכבתה נשמתו של אדם, שקרוי "נר ה' נשמת אדם".

אמר ליה קיסר לרבן גמליאל: אלהיכם גנב הוא, דכתיב: ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם. אמרה ליה ברתיה: שבקיה, דאנא מהדרנא ליה. אמרה ליה: תן לי דוכוס אחד. אמר לה: למה ליך? אמרה ליה: לסטין באו עלינו הלילה ונטלו ממנו קיתות של כסף והניחו לנו קיתות של זהב. אמר לה: ולואי שיבואו עלינו בכל יום! אמרה ליה: ולא יפה היה לו לאדם הראשון, שנטל ממנו צלע אחד, ונתן לו שפחה כמותי לשמשו? אמר לה, הכי קאמינא: לשקליה בהדיא! אמרה ליה: אייתי לי אומצא. אייתי לה, אותבה תותי בחשא, אפיקתה, אמרה ליה: אכול. אמר לה: מאיסא לי. אדם נמי אי שקלה בהדיא הוה מאיסא ליה:

<< · מ"ג בראשית · ב · כא · >>