פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיְכֻלּוּ — בְּהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית לַמְּצִיאוּת בִּכְלָלו.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי — בִּתְחִלַּת הַיּום הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא הָרֶגַע בִּלְתִּי מִתְחַלֵּק, אֲשֶׁר הוּא רֵאשִׁית לִזְמַן הֶעָתִיד, וְאֵינו חֵלֶק מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: נִכְנָס בּו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה (בראשית רבה י, ט).

וַיִּשְׁבּות בַּיּום הַשְּׁבִיעִי — כָּל אותו הַיּום נִבְדָּל מִשֵּׁשֶׁת הַיָּמִים הָרִאשׁונִים בְּעִנְיַן הַשְּׁבִיתָה.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי — כָּל יום שְׁבִיעִי הֶעָתִיד בֵּרְכו, שֶׁיִּהְיֶה יותֵר מוּכָן מִשְּׁאָר הַיָּמִים בְּנֶפֶשׁ יְתֵרָה לֵאור בְּאור הַחַיִּים, כְּאָמְרָם: כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַוי! אָבְדָה נֶפֶשׁ (ביצה טז א).



העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


פסוק ד אֵלֶּה תולְדות הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. אֵלֶּה הַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁאָמַרְנוּ הָיוּ "תּולְדות הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" בְּכחַ, שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם מִשָּׁעָה שֶׁנִּבְרְאוּ. כִּי מֵאָז נִמְצְאוּ בָּהֶם כּחות פּועֲלות וּמִתְפַּעֲלות לַהֲוָיות הַהווִים וְנִפְסָדִים, כְּאָמְרָם: "אֵת הַשָּׁמַיִם" לְרַבּות תּולְדותֵיהֶם, "וְאֵת הָאָרֶץ" לְרַבּות תּולְדותֶיהָ (בראשית רבה א, יד). אָמְנָם יָצְאוּ לַפּעַל בְּיום עֲשׂות ה' אֱלהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. בְּיום שֶׁסִּדֵּר הַנְהָגַת הָאָרֶץ וְתולְדותֶיהָ מִן הַשָּׁמַיִם עַל סֵדֶר מַתְמִיד, וְזֶה אַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְאָז נִקְרָא "ה' אֱלהִים", שֶׁבְּסִדְרו הִתְמִיד הַהֲוָיָה.

פסוק ה טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ. אָמְנָם הַטַּעַם שֶׁבְּהִבָּרְאָם נִמְצְאוּ בְּכחַ וְלא בְּפעַל, בְּאפֶן שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה עֲדַיִן לא הָיָה בָּאָרֶץ, וְכֵן כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, עֲדַיִן לא צָמַח.

כִּי לא הִמְטִיר, בְּאפֶן שֶׁלּא הָיָה הַחמֶר מוּכָן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת מֵחֶסְרון מָטָר וַעֲבודַת הָאָרֶץ.

פסוק ו וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה. וּבְיום עֲשׂות כְּשֶׁסִּדְּרָן עַל סֵדֶר מַתְמִיד (פסוק ד), עָלָה אֵד מִן הָאָרֶץ, שֶׁהָיָה טַל לִבְרָכָה, שֶׁ"הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהולִידָה וְהִצְמִיחָה" (ישעיהו נה, י) בִּלְתִּי מָטָר וַעֲבודַת אֲדָמָה.

פסוק ז וַיִּיצֶר ה' אֱלהִים. אָמְנָם לַהֲוָיַת בַּעֲלֵי חַיִּים לא הִסְפִּיק זֶה, אֲבָל הָיְתָה יְצִירַת הַיּוצֵר יִתְבָּרַךְ עַל אֳפָנִים מִתְחַלְּפִים, וְזֶה כִּי לִיצִירַת הָאָדָם בָּרַר עָפָר מִן הָאֲדָמָה, חֵלֶק נִכְבָּד מִמֶּנָּה.

וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, נֶפֶשׁ חִיּוּנִית מוּכֶנֶת לְקַבֵּל "צֶלֶם אֱלהִים", כְּאָמְרו "וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם" (איוב לב, ח). מִכָּל מָקום וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, הָיָה עִם כָּל זֶה "חַיָּה" בִּלְבַד, בִּלְתִּי מְדַבֶּרֶת, עַד שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם וּדְמוּת.

פסוק ח אֲשֶׁר יָצָר. אַחַר שֶׁיְּצָרו בְּאותו הָאפֶן הַנִּכְבָּד שֶׁהִזְכִּיר הִנִּיחו שָׁם, לִהְיותו מָקום מוּכָן לְקַבָּלַת צֶלֶם אֱלהִים וְלִפְעֻלּותָיו הַשִּׂכְלִיּות, בָּאֲוִיר וּבַמְּזונות.

פסוק ט וַיַּצְמַח. מְזונותָיו שֶׁלּא בְּצַעַר.

נֶחְמָד לְמַרְאֶה. מְשַׂמֵּחַ וּמַרְחִיב הַלֵּב לַהֲכִינו לְקַבָּלַת הַשֶּׁפַע הַשִּׂכְלִי, כְּאָמְרו "וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'" (מלכים ב ג, טו).

עֵץ הַדַּעַת. מַשִּׂיא לָתֵת לֵב אֶל "הַטּוב וְהָרָע". וּמִזֶּה "וְהָאָדָם יָדַע" (להלן ד, א), נָתַן לֵב עָלֶיהָ. וּמִזֶּה נִקְרָא הַקָּרוב "מודַע". כְּאָמְרו "מודַע לְאִישָׁהּ" (רות ב, א), שֶׁדַּרְכּו לָתֵת לֵב לְצָרְכֵי קְרובו, כְּאָמְרו "וְאָח לְצָרָה יוּלַד" (משלי יז, יז).

טוב וָרָע. לִבְחר הֶעָרֵב אַף עַל פִּי שֶׁיַּזִּיק, וְלִמְאס הַבִּלְתִּי עָרֵב אַף עַל פִּי שֶׁיּועִיל.

פסוק י וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן. בִּלְתִּי צַעַר גְּשָׁמִים וַעֲבודַת אָדָם.

פסוק יא שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁון. הודִיעַ שֶׁבַח הַנָּהָר הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגַּן הַבִּלְתִּי נודָע לָנוּ, בְּהודִיעו הַנְּהָרות הַמִּסְתַּעֲפִים מִמֶּנּוּ, הַנּודָעִים אֶצְלֵנוּ לְשֶׁבַח בְּגָדְלָם וְטוּב מֵימֵיהֶם וְטוּב פִּרְיָם.

פסוק טו לְעָבְדָּהּ. לַעֲבד אֶת "נִשְׁמַת חַיִּים", כְּאָמְרו "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (פסוק ז).

וּלְשָׁמְרָהּ. שֶׁלּא תִּפָּסֵד בְּהַתָּכַת הַשָּׁרְשִׁי הַנִּתָּךְ בַּחם הַטִּבְעִי. וְזֶה כִּי אותָם הַפֵּרות הַנִּכְבָּדִים הָיוּ מולִידִים תָּמִיד תְּמוּרַת מַה שֶּׁנִּתָּךְ, בִּלְתִּי עִפּוּשׁ.

פסוק טז מִכָּל עֵץ הַגַּן. כְּפִי חִלּוּף הַזְּמַנִּים בְּמַבָּטֵי הַכּוכָבִים, כְּאָמְרו "לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר" (יחזקאל מז, יב).

פסוק יז וּמֵעֵץ הַדַּעַת. אֲשֶׁר בְּתוךְ הַגַּן, קָרוב לְעֵץ הַחַיִּים שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה, כְּאָמְרו "וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוךְ הַגָּן" (פסוק ט), עַל דֶּרֶךְ "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ" (דברים ל, יט).

פסוק יח לא טוב הֱיות הָאָדָם לְבַדּו. לא יֻשַּׂג "טוב" הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן בִּדְמוּתו וּבְצַלְמו, אִם יִצְטָרֵךְ לְהִתְעַסֵּק הוּא עַצְמו בְּצָרְכֵי חַיָּיו.

עֵזֶר כְּנֶגְדּו. עֵזֶר שֶׁיִּהְיֶה כְּמו שָׁוֶה לו בְּצֶלֶם וּדְמוּת, כִּי זֶה הֶכְרֵחִי לו בִּידִיעַת צְרָכָיו וְהַמְצִיאָם בְּמועֲדָם. וְאָמַר "כְּנֶגְדּו", כִּי הַנִּכְנָס לְכַף נֶגֶד דָּבָר אַחֵר כְּשֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה לו בְּשֶׁקֶל יִהְיֶה "נֶגְדּו" בְּקַו יָשָׁר. אֲבָל כְּשֶׁלּא יִהְיוּ שָׁוִים שְׁנֵי הַנִּשְׁקָלִים, יִהְיֶה זֶה עולֶה וְזֶה יורֵד, וְלא יִהְיוּ זֶה נֶגֶד זֶה בְּקַו יָשָׁר. וּבָזֶה הָאפֶן אָמְרוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה: שָׁקוּל משֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל (מכילתא יתרו, א, שיר השירים א, סד). אָמְנָם לא הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵזֶר שָׁוֶה לו לְגַמְרֵי, כִּי אָז לא הָיָה רָאוּי שֶׁיַּעֲבד וִישָׁרֵת אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרו.

פסוק יט וַיִּצֶר ה' אֱלהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. נָתַן לָהֶם שְׁלֵמוּת צוּרָה מַרְגֶּשֶׁת, אֲשֶׁר לָזֶה לא הָיָה מַסְפִּיק אָז הַכּחַ הַשְּׁמֵימִיִּי בִּלְתִּי כּחַ זַרְעִי שֶׁיַּעַזְרֵהוּ.

וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם. לְמַעַן יַכִּיר שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְנִמְצָא חָדָשׁ, מִבְּלִי אֵין בֵּין בַּעֲלֵי חַיִּים דָּבָר נָאות לְעָבְדו.

לִרְאות מַה יִּקְרָא לו. כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה וְיִתְבּונֵן אֵיזֶה שֵׁם רָאוּי לְכָל אֶחָד מֵהֶם, כְּפִי הַפְּעֻלָּה הַמְיֻחֶדֶת לְצוּרָתו.

נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמו. הִנֵּה שְׁמו הורָה עַל צוּרַת הַבַּעַל חַי הַנִּקְרָא בַּשֵּׁם הַהוּא, שֶׁהִיא נַפְשׁו אֲשֶׁר בָּהּ הוּא נִמְצָא בְּפעַל.

פסוק כא וַיַּפֵּל ה' אֱלהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם. שֶׁלּא יִפְחַד וְלא יִצְטַעֵר.

וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעתָיו. מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר צָבַר עֲפָרו וּבָחַר מִבְחַר כָּל הָרָאוּי לִהְיות חמֶר לְצוּרָתו הַחִיּוּנִית. לְפִיכָךְ כַּאֲשֶׁר רָצָה לִיצר צוּרַת הַנְּקֵבָה, שֶׁהִיא כִּמְעַט דּומָה אֵלָיו, הָיָה רָאוּי לָקַחַת קְצָת חָמְרו, וְהוּא "אַחַת מִצַּלְעתָיו".

פסוק כב וַיִּבֶן אֱלהִים אֶת הַצֵּלָע.. לְאִשָּׁה. לִהְיות לָהּ צוּרַת הָאִישׁ וּסְגֻלּותָיו, וְשֶׁתִּהְיֶה נִבְדֶּלֶת מִמֶּנּוּ בְּכֵלִים גַּשְׁמִיִּים בִּלְבַד, אֲשֶׁר בָּם יִהְיֶה הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם, בְּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁלֵמוּת בְּרב וּבְמוּעָט.

פסוק כג זאת. הַנְּקֵבָה הַזּאת.

הַפַּעַם. בַּפַּעַם הַזּאת הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי. שֶׁלּא תִּהְיֶה כֵּן כָּל נְקֵבַת הָאָדָם לְעָתִיד.

לְזאת. לְכָל נְקֵבַת הָאָדָם לְעָתִיד.

יִקָּרֵא אִשָּׁה. אַף עַל פִּי שֶׁלּא תִּהְיֶה חֵלֶק אִישׁ.

כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זאת. הָרִאשׁונָה לְכֻלָּן.

פסוק כד עַל כֵּן. מֵאַחַר שֶׁבְּזאת הָרִאשׁונָה כִּוֵּן הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה דּומָה לְאִישׁ כְּפִי הָאֶפְשָׁר עַד שֶׁיָּצַר אותָהּ מִגְּוִיָּתו, יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּו וְדָבַק בְּאִשְׁתּו.

רָאוּי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לִשָּׂא אִשָּׁה הַהוגֶנֶת לו וּרְאוּיָה לִדָּבֵק בּו, גַּם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַעֲזב אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּו, כִּי לא יִהְיֶה דִּבּוּק אֲמִתִּי בְּבִלְתִּי דּומִים, אֲבָל יִהְיֶה בְּדומִים בִּלְבַד, כִּי אָז יְכַוְּנוּ לְדַעַת אַחַת.

וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. מְכַוֵּן בְּכָל הַפְּעֻלּות לְהַשִּׂיג הַשְּׁלֵמוּת הַמְכֻוָּן בִּיצִירַת הָאָדָם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם נִמְצָא אֶחָד בִּלְבַד.

פסוק כה עֲרוּמִּים.. וְלא יִתְבּשָׁשׁוּ. כִּי אָז הָיוּ כָּל פְּעֻלּותֵיהֶם וְכָל אֶבְרֵיהֶם לַעֲשׂות רְצון קונָם בִּלְבַד, לא לְהַשִּׂיג תַּעֲנוּגות נִפְסָדות כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁהָיְתָה פְּעֻלַּת הַמִּשְׁגָּל אֶצְלָם כִּפְעֻלַּת אֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה הַמַּסְפֶּקֶת. וּבְכֵן הָיָה עִנְיַן אֵיבְרֵי הַמִּשְׁגָּל אֶצְלָם כְּמו עִנְיַן הַפֶּה וְהַפָּנִים וְהַיָּדִים אֶצְלֵנוּ.