כף החיים (פאלאג'י)/מפתחות
מפתחות
עריכהידי נטויה ל'ו בקסת'י אפת'ח כל הכתוב לחיים עושה לו פותחת, את האמור'י דברתי בלשוני הכ"ף עליו אפוא הם רועים דברי חכמים בנחת, רוקח מרקחת
ימות החול
שפתי תפתח ופי יגיד באמירת לשם יחוד, ובכונת המצוה במחשבה דבור ומעשה, וקרי'אה נאמנ'ה טרם עשות המצוה, ולאחוז במסכת מידות טובות להיות סבלן ומעביר על מידותיו, ולהתרחק מהמחלוקת והכעס והקללה, ושלא להכות לאמתו ומשרתיו, ושלא לחרף אותן ולא לבזותן, ואפילו לכליו ומלבושיו, ושלא לענות את בהמתו, ושלא לדבר בלשון גנאי אפילו בלישנא דמשתמע לתרי אנפי, ולשתות בשמחה של מצוה, ולהצטער ולבכות על סילוקן של צדיקים, ולקבל היסורין באהבה, ולהסתיר מעשיו הטובים, ולהצטער כשמשבחין אותו, ולהיות בעל הבטחה, ולאפרושי מאיסורא להשיב רבים מעון שיהא מזכה לחייבייא
תוכחת מגולה בענין תפילת ערבית, וליתן צדקה גם קודם ערבית, ובקריאת שמע שעל המיטה, וללמוד בכל לילה, ולסדר חשבון עונותיו
ה"ן בפי תוכחות בחיוב קימת חצות ועד היכן הגיע החיוב, ובאיזה זמן שלא לומר תיקון חצות וגם תיקון לאה, וגודל העונש של המתעצל, ושם סיפורים יכוננ'ו דזוכה האדם לכמה מעלות טובות
טובה תוכחת בהנהגת ת"ם, והרחקה מנידה ואשת איש, ואיסור אכילה בקערה אחת, ושלא יניח לאשתו ובנותיו לעשות שחוק וקלות ראש ובפרט עם נערים, ובאיסור הסתכלות בעריות, ולהיות עוצם עיניו מראות
וחימש את אר"ש בענין הכנסת אורחים, וגודל חיוב מצוה זו, וגודל שכרה דיזכה האדם על ידי מצות הכנסת אורחים, ובפרט להשלוחים בין מהארץ ובין מחוצה לארץ, ובין לספרדים ובין לאשכנזים
וי"ו מוסיף בהנהגת האורחים עם הבעה"ב, בהלכות ד"א, ובדבר הנוגע למילתא דאיסורא, ושיהיו עיניהם פקוחות שלא יביאו עצמן לידי חשד על שום אופן
סובב הולך במצות לויה לאורחים, ולתת להם צידה לדרך, ושלא לתת עצה לשום נברא דישים לדרך פעמיו, וסגולות ושמירת הדרך, ודבר שהיה בכלל הברכה לנשק ידי גדולי העיר ביציאתו, ואין צריך לומר מאביו ואמו ורבו
מן המים משיתיהו להזהר בנטילת ידים שחרית, ובדברים הצריכים נטילת ידים, ובכלים הראויים, ובמים הכשרים לנטילת ידים, ובענין והיה מחניך קדוש
בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן בברכות השחר שלא יהיו חוץ למקומן וחוץ לזמנן, ובנוסח הברכות ובחלופי גירסאות הכל באר היטב
מדובר בו בדיני טלית קטון וגדול שם הוא, ובתפילין של רש"י ושל רבינו תם, ובהנחתן ובחליצתן ובבדיקתן, ובשכר המגיע להמקיימן כתיקונן, ובמעלת הלומד עם טלית ותפילין, ועוד לקמן סימן י"ז
טהרה מביאה להיות עושה נקיות הגוף קודם תפילה, ובדברים האסורים לשתות קודם תפילת שחרית, ולהיות מתפלל בכונה ובפרט השליח ציבור, ובעילוי שעושה לנפש המת כשעובר לפני התיבה, ובהקפת התיבה בכניסתו, ולהיות זהיר במוראת בית הכנסת, ולקבוע מקום לתפילתו, וענין תפילה ביחיד דהיא מסוכנת, וגודל השכר של המתפלל בציבור, וביותר ההולך לבית הכנסת, ואזהרה שלא לנשק ילדיו קודם תפילה, ושלא יברך לשום אדם קודם שיתפלל, ושלא לעסוק בשום דבר משהגיע זמן תפילת שחרית ואפילו לדבר דבר, ובשתיית הטאבא'קו בתוך התפילה, ושלא ליקח ילד בחיקו, ובענין הבכיה בתפילתו, ובוידוי קודם תפילה, ועיין נמי בקונטרס נפש חיים בזה, עוד שם בענין התפילות דאין מדותיהן שוות ויש הפרש גדול ביניהם, גם איתיה באזהרה דבר בהופכו שלא ימהר באמירת הזמירות, ושיהיה מהיר בהליכתו לבית הכנסת, נאחז בסבך במושב הבית הכנסת, ובהדלקת הנרות, ובענין המכסה לתיבה, ושיתפלל הדור בלבוש ובלתי בתי ידים, ושיקיים ילכו מחיל אל חיל, ובענין הצדקה, ושלא לעבור נגד המתפלל, ונכנס ראשון ויוצא אחרון, ושלא לדבר בבית הכנסת, ובאמירת דברים אחדים קודם שיתחיל להתפלל
ממנו יתד להזהיר גדולים על הקטנים אב על בנים, וראשי אומניות על כל בני האומנות שידעו בטיב שלש תפילות, ומה טוב שיתחיל המזמור בקול רם מתחילת הזמירות, ושם תמצא משפטי הזמירות בדקדוקיהן ובכונותיהן, ובענין כתיבת צורת המנורה, ועיין לקמן עוד בסימן ח"י
הני מילי מחיים בדיני קדיש וברכו, וגדול העונה אמן, ובענין קטן בר חיובא לקדיש בתרא, ובהנהגת הפייטנים בקדיש וקדושה, ובדקדוק אמירת הקדיש, ובמי שיש לו יא'רצייט
הפותח יד בקריאת שמע של שחרית וברכותיה בדקדוקיה ובטעמיה, ובמתפלל ערבית מבעוד יום, ובקריאת שמע שעל המיטה, ועיין לעיל סימן ב' ולקמן סי' ל', ובזמן קריאת שמע שלא להקדים ושלא לאחר, ולהתרחק מריח רע ומדבר ערוה, ויתר אזהרות שצריך להזהר באמירת קריאת שמע
חיים מדבר בברכות העמידה בדברים שצריך להזהר כשעומד להתפלל, ומתפלל בבית נכרי, וגם מי שאין לו יד בחכמת האמת, ובו יבואר בכל י"ח ברכות לפי נוסחי דווקני, ובדיני חזרת שליח ציבור העמידה, ובדיני קדושה וברכת כהנים לפי ההוה ורגיל.
אשימם דוברות בדברי תחנונים, ונפילת אפים, ולענין חתן ומילה ואבל, ובאמירת והוא רחום, ואי יכול להתודות בשבת
אני ארבה הנשאר בציו'ן באמירת אשרי, ויענך, וקדושה דסדרא, ובאמירת תפילה לדוד, והשיר שהיו הלויים, ופיטום הקטורת, ותנא דבי אליהו, ועלינו לשבח ועל כן נקוה לך, וקריאת מעמדות, וחק לישראל, ועשר זכירות, והטבת חלום, ובלימוד אחר התפילה, והפיוט, וסדר חליצת התפילין, ובהנהגת יציאתו מבית הכנסת
מדבר בענין לענות קדיש, וקדושה, וברוך הוא וברוך שמו, ואמן, בתוך הנחת תפילין, ובתוך ברכות השחר, ובאמצע קריאת שמע וברכותיה, ובאמצע פסוקי קריאת שמע, ובאמצע העמידה, ולענין שליח ציבור, ולענין מוסף, ובנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור מתפללין, וגם בענין בלבול התפילות.
אשובה אראה ותעבור המנחה, להזהר להיות מעשרה ראשונים, ובענין הנחת טלית ותפילין, ולענין וידוי, ונפילת אפים, והשיר שהיו הלוים, וברכו במנחה, ולענין קבלת תענית, וגם לענין מנחה גדולה, ולהיות זהיר בטהרת הגוף וטהור ידים, וכן בשאר חומרות ודקדוקים שנאמרו בתפילת שחרית.
שמעו מוסר וחכמו להזהר בד' אמות של הלכה בכל יום, וגם ללמוד מוסר דבר יום ביומו, ומי שהוא בן תורה שלא יבטל רגע מלימודו, ולהתפלל התפילה הסדורה לבית המדרש, להזהר בכל הדברים שצריך לשמור ולעשות בהיותו בבית המדרש, ולהרגיל לקרוא שיתא סדרי, ולהשאיל ספריו לאחרים, ולכבד הספרים כראוי, לפקח ולהשגיח על עשרה בטלנים ומלמדי תלמודי תורה, להרבות ישיבות בעיר ללמוד בעיון נמרץ, ללמוד בהווה ורגיל בדינים הנוגעים לעבודת ה', אף גם זאת שלא להוציא את בנו לאומנות אם ראוי ללמוד שיש לו לב להבין ולהשכיל.
ול'ו קרב זה אל זה, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, ולהזהר הרבה במה ששואלים אותו ליום הדין נשאת ונתת באמונה, ושלא לעבור על לא תגנוב, ולא תונו, ובאיסור רבית, ועושק שכר שכיר, ולעשות שטרותיו על פי סופר מומחה, ולהפריש מעשר מממונו ומשני חייו, ואיזה אומנות שיבור לו האדם
נפשי יסובב בנטילת ידים לסעודה, באיזה שיעור צריך ליטול ידיו, ובאיזה פת, ובענין טיבולו במשקה, ובענין היוצא מבית הכסא, ובאיזה אופן הוא הנטילה, ובכלים הראויים, ובמים הנכשרים לנטילה, ובעונש המזלזל בנטילת ידים, ובשתיית מים ואכילת פירות הסעודה, ובשתיית הקאב'י לענין ברכה אחרונה.
ולקחתם גם את זה בענין ברכת המוציא, והטיבול במלח, ובמה שצריך לכוין, ושלא יהיה שח בין ברכה לאכילה, ובענין להתפלל על הפרנסה, ובכונות טובות של האכילה, ובאכילת פת הבאה בכיסנין היכא דקבע סעודתו עליהם ויתר חוקיו ומשפטיו
הרי זה בא ללמד על סידור השלחן, ומי הוא הקודם במאכל, ומי הוא הקודם בכסות, והנהגות בתוך השולחן, ושלא ישתה טוט'ון בתוך שולחנו, ולכוין באכילתו, ולזכור חורבן בית המקדש, ושלא לאכול הרבה, ושיפנה קודם שיאכל, ושלא יהיה קפדן ומדקדק באכילתו, ולהתרחק מעופות המקרבין, ובענין אכילת בשר ושתיית יין, וברחיצת ידיו והדחת פיו מגבינה לדגים ומגבינה לבשר, ובענין הסכינים והמפות, ולהזהיר לבעלי החנויות ניקור הבשר, ובנבלות וטריפות, ובענין התולעים של הגבינה ופירות וירקות והחומץ, וכסוי הצלוחיות, ושלא להדליק הפיפ'א מנר של חלב, ושלא לאכול לב בהמה חיה ועוף, ובשתיה אחר הדגים, ובבישול התרנגולים, ושלא לזלזל בפירורי הלחם, ולהיות על שלחנו תורה וצדקה, ובתקנת הר"ש אלקבץ, ובמזיגת היין, ולמשוך ידו ממאכל שערב לו, ומהלכות דרך ארץ בסעודה, ולהקדים להאכיל לבעלי חיים קודם שיאכל.
כה תברכו בדיני ברכת המזון, ושיזהר לעשות מקודם נטילת מים אחרונים, ובו תמצא בדיני כלי מים אחרונים, ובאופן הנטילה, ובעונש המזלזל במים אחרונים, ואי תלוי במלח, ולענין צירוף זימון, ובאיזה פת, ובספק אכל כשיעור, ובספק אם בירך בנוסח ברכת על המחיה, ובהפסק בתוך הברכה, ובצירוף עשרה, ובזימון בבית נכרי, ומי הוא הקודם להיות מברך, ובענין כוס של ברכה, והנהגת המברך, ובדין טעימת הכוס, ובמזיגה, ובברכת האורח לבעל הבית, ובאמירת מזמור ה' רועי.
הנה אנכי בא בהנהגת ימי השבוע מיום הראשון עד יום הששי מה שראוי ללמוד בהם, והמצוות דשייכי בכל יומא ויומא, ומה שצריך לכוין איש יומו דבר יום ביומו, ובאכילת בשר ויין, ודברי הצומות.
שבת קודש
הגיע צ'עיר למדב'ר במילי דמעלי שבתא, בשנים מקרא ואחד תרגום, ותספורת, ורחיצה, וטבילה, ובהכנות בערב שבת הדברים דאינו יכול לעשותן בשבת, ולהתרחק מהמחלוקת.
אקומה נא ואסובבה בענין וכבדתו בכסות נקיה, ובסדר קבלת שבת, ובענין תפילת ערבית ושחרית ומוסף ומנחה, ובנוסח אמירתן, ושם תמצא תוספת שבת על מה שכתוב לעיל בתפילה של חול.
קול אומר קרא דלא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בתורה, ופי פערתי בתועלת המגיע מהמדרשים דכאן נמצאו וכאן היו בכל שבת ושבת בבוקר ובערב, ובמעלת הלומד בחכמת האמת בשבת, והמחדש חידושי תורה ביומא דשבתא, והזריז לילך לדרשה.
אשרי אדם שומע להזהר ולעמוד על נפשו בכל הדברים הכתובים בו באיסור מלאכה בשבת, אבות ותולדות, אינהו ואביזרייהו.
א'ל זה אביט למוצאי שבת בערבית והבדלה, ומה שצריך להגות הלילה הזה, ודיני סעודה רביעית, ושאר פרטים.
ראש חודש
עלי בא"ר ענ'ו לה בתענית משמרת ראש חודש, וסדר הלימוד לכל משמרה, והתועלת הנמשך לתיקון נפשו, ובהכרזת ראש חודש.
גל עיני ואביטה בדיני יעלה ויבא, ובדיני הלל והנלוה עמהם.
בדיני ראש חודש ותפילותיהן, ומילי דשייכי לראשי חדשים.
ידבר פי ויברך כל בשר ברכת הלבנה, בזמן הראוי, ובנוסח אמירתה, והנהגות טובות ומקראי קודש דראוי לומר אחר ברכת הלבנה.
חכמו ישכילו בקידוש היום ושלש סעודות ומצטרף לטובה כמה סעיפים ממעלות השבת והודעתי הן כתיב כאן דמלבד אתיא ותמהיא הגלויות וישב על הבא'ר איכא נמי עמה ועמה בדרך רמז שכתוב בהן ועיין בלבד ועכ"ז לא עשיתי בהן מפתח כיון דאיש על מקומו יבא וסימנא למה לי ודעת לנבון נקל דהמצא תמצא בידו במקום הראוי לו זולת אנכי אפתח במקראי קדש וקצת מדרשי רז"ל דבאו אל קרבנה, אחת הנה, ואחת הנה וזה החילי בעזר צורי וגואלי.