כף החיים (פאלאג'י)/יד
סימן יד עריכה
הגיע זמן קריאת שמע של שחרית וברכותיה
נאמנים אמריה
א. בין שירה לישתבח לא יפסיק אפילו לברכת טלית ותפילין, אלא אחרי ישתבח קודם שיתחיל יוצר, כמו שכתב הברכי יוסף, ועיין בספר פרי מגדים.
ב. כשאומר יוצר אור ויוצר המאורות ימשמש בתפילין של יד בלבד ולא בשל ראש דכך צריך על פי הסוד, ופוק חזי דהכי נהיגי במדרש קדוש בית אל ימצאנו, וכן כתב בשלמי ציבור דף צ' ע"ב משם ספר הכוונות, ועיין בחקרי לב ריש סימן נ"ט, ובקמח סולת דף י"א ע"ד לא כיון יפה, דגמר אומר דבבורא חושך ימשמש בשל ראש, וליתא
ג. יאמר ובטובו ולא יאמר וטובו שלמי ציבור דף צ' ע"ג, וקשר גודל סימן י' אות ה', וקמח סולת דף י"א ע"א
ד. לבדו מא"ז יכוין לחבר הוי"ה ואדנ"י שהם שמונה אותיות, כמו שכתב בשלמי ציבור דף צ' ע"ד
ה. בקדושה ובטהרה יאמר בשבא קמץ תחת הה"א כמו דמי טהרה, שלמי ציבור דף צ"א ע"ב, וקמח סולת דף י"ד ע"א, וכן בצהלה יזהר לומר כן
ויו. ברחמיך הרבים רחם עלינו, יכוין שלא יהיה אסכרה בתינוקות, כמו שכתב בשלמי ציבור דף צ' ע"ד גם יזהר כשאומר ובנעימה יפסיק, ואחר כך יאמר קדושה בשורוק סמוך לכולם, כמו שכתב בספר אורחות צדיקים לגורי האר"י, וקמח סולת דף י"א ע"ד, ודלא כהמנהיג דף ה' ע"ד, ועיין נמי בשלמי ציבור דף צ"א ע"ג, ובקשר גודל סימן י' אות ט', ובספר מנחת אהרן, אלא דלפי זה ראוי לומר כ' דכולם רפויה לפי הדקדוק, והגם דכשהוא לשון תפילה שאינו מלשון המקרא אין מדקדקין כל כך, היינו היכא דמשתמע כונה אחרת או שאין הלשון יוצא נקי, כמו תנא דבי אליהו דאין אומרים הבית רפויה לתפארת הלשון, אבל במקום דלא יורע הלשון המדקדק הרי זה משובח. ועיין בספר פרי מגדים בחלק משבצות זהב, ובספר שתי ידות למוהר"מ די לונזאנו ז"ל
ז. אלהים חיים ומלך עולם, כתב בשלמי ציבור, וקמח סולת דף י"א ע"ד דלא יאמר בוי"ו, ואיננו שוה עם מה שהביא בקשר גודל סימן י' אות ו' מהאר"י והר"א.
ח. לאל ברוך, ולאל אשר שבת, וכן למלך, הלמד בקמ'ץ, האר"י, ומשנת חסידים, ובית עובד, ושלמי ציבור דף צ"א ע"ד, ודף ק' ע"ג, ובקמח סולת דף י"ב ע"א, ומשבצות זהב בפרי מגדים
ט. פועל גבורות עד נורא תהלות הם נגד חל"ם כשנ"צ, וצריך לכוין, כמו שכתב בשלמי ציבור דף צ"ב ע"א, והם דברי אבודרהם דף ס"ג ע"ב
יוד בעל מלחמות פועל גבורות, צריך להדגיש העי'ן היטב שלא יהיה נראה בל, וידגיש הל', וכן לפני ה', ידגיש הפ"ה היטב, ובקוה הוי"ו, ומהרה הה"א, וכן ישא ברכה מאת ירחיב האל"ף, כמו שכתב בשלמי ציבור דף צ"ב ע"א, וקמח סולת דף י"ב ע"א
יא. והאר עינינו בתורתך יכוין גם על זרעו עד סוף כל הדורות, קיצור של"ה דף ס"ז ע"ב, גם יכוין כשאומר והאר עינינו בתורתך, שיאיר עינינו בסודות התורה שהיא חכמה נפלאה, שעליה אמר דוד המלך עליו השלום, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך כן כתב הרב החסיד ראשית חכמה בהקדמתו דף ד' ע"ב
יב. כשאומר והוליכנו מהרה קוממיות לארצנו, יכוין על דרך ואת כל היקום אשר ברגליהם, דיפתח ה' לנו שערי פרנסה בארץ אשר ה' אלהינו דורש אותה תמיד, ויכוין בראשי תיבות כי אל פ'ועל י'שועות א'תה, השם הקדוש של פותח את ידיך כמו שכתבתי במקום אחר בס"ד
יג. כשאומר ובנו בחרת מכל עם ולשון, יכוין על דור הפלגה דהיו טועים בעבודה זרה וכאילו ניצול מכבשן האש שלפניו, ואין צורך לכוין על זכירת מעמד הר סיני, ומלחמת עמלק, ומעשה מרים, כן כתב בספר נוהג כצאן יוסף דף ה', אכן כפי גורי האר"י צריך לכוין בהם, כמו שכתב בקשר גודל סימן י' אות י"ד, ושלמי ציבור דף כ"ג ע"ב, ואנו הולכים אחר עקבותיו של רבינו האר"י ומינה לא תזוע, וכך הוא הסדר, וקרבתנו - מעמד הר סיני, לשמך הגדול - זכירת עמלק, להודות לך - מעשה מרים, ולאהבה את שמך - זכור את אשר הקצפת, והם ארבע זכירות, וכמו שכתב הרב הגדול חיד"א בסידור תפילת ישרים, ותמהני על המדפיסים סידור תפילות דמשכילים בכל חכמה, דאיך השמיטו זכירה רביעית, זכור את אשר הקצפת, והביאו תלתא בלבד, ועיין מגן אברהם, ואליהו רבה סימן ס', ודרך החיים שם, ויגדל התימה על הרב חיד"א בעצמו, דבספרו קשר גודל הביא השלש דוקא מרבינו האר"י זיע"א, וכן בספר עמודי שמים, ועבודה ומורה דרך, כנראה דלסברת רבינו האר"י אינו צריך לכוין הזכירה הרביעית דאין שם מקומו, ולא גילה דעתו הרב חיד"א ז"ל היכי נקטינן, ועיין להרב הקדוש ראשית חכמה שער האהבה פרק ז' דף פ"ו ע"ב יע"ש, ולפי מה שכתב בשלמי ציבור דף צ"ג ע"ב מספר פרי עץ חיים, הנה הזכירה הרביעית הוא יציאת מצרים דהוא בפרשת ציצית, יע"ש, גם ראיתי עוד בספר הנזכר דכתב, דבברכת אהבת עולם ידלג תיבת הגבור, ובשלמי ציבור דף ק' ע"ג הביא זה גבי רם ונשא גדול ונורא, והקמח סולת דף י"ב ע"ב לא ראה דברי הרב המנהיג הנזכר ועיין בזכור לאברהם ח"ג מערכת ק', ובעיקרי הד"ט סימן ד', ובקשר גודל סימן י' אות ח', ובספר פתח הדביר סימן ס' אות ג' ודוק
יד. צריך שיאמר וליחדך ולאהבה, אבודרהם דף כ"ט סוף ע"ב, והשלמי ציבור דף צ"ג ע"ג הביא תוכן דבריו של אבודרהם, ולא עלה על דל שפתיו הנוסחא, וכן ראיתי בס' דרך החיים להגאון מליסא ז"ל, ובספר אור הישר מיוסד על פי כתבי האר"י זיע"א ובספר עבודה ומורה דרך, שהביאו הנוסחא כן ולא הזכירו ליראה, גם הקדוש של"ה, תפר יראה ותגרע, יעויין שם
טו. אם לא יש מנין בבית הכנסת, לא יקרא מזמורי תהלים משכבר התחיל ברוך שאמר ביני וביני, ואין צריך לומר קודם ויברך דוד, כמו שכתב הרב פתח הדביר נר"ו בסימן ס"ה אות ג', ויפה השיב שם על הרב מור וקציעה, והן הם הדברים אשר כתב בספר מורה באצבע סימן ג' והוא ע"ד, ולפי זה צריך לגעור במי שקורא בשעה שהמפטיר מאריך בניגון הקדיש, דאפילו בברכו לא הרשו לומר שום פסוק היכא דהוא ביוצר כידוע מספרן של צדיקים
טז. כשיגיע לומר מארבע כנפות הארץ, יקבץ ארבעה ציציות בידו השמאלית ויניחם בין קמיצה לזרת כנגד לבו עד פרשת ויאמר, ואז יקח הגדילים בידו השמאלית והחוטין בידו הימנית עד שיאמר ודבריו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים לעד, וינשקם ויניחם כן כתב בחסד לאלפים בסימן כ"ד אות ב', וסימן ס' אות ד', והכי איתא בספר אורחות צדיקים לגורי האר"י, ובשלמי ציבור דף צ"ו, ובקשר גודל סימן י' אות י"ד, ובהנהגות שם אות ט', ולהרב פתח הדביר נר"ו סימן כ"ד אות א' ואות ב' יעויין שם
טוב כתב בספר מגלה עמוקות אופן ס"ב, דכשאומר הבוחר ב'עמו י'שראל ב'אהבה יכוין בראשי תיבות בשם הקדוש בי"ב שהוא השם בא"ת ב"ש של שמ"ש. והביא דבריו בספר מדרש תלפיות דף קצ"ט ע"ד
חי. המתפלל ערבית מבעוד יום יחזור ויקרא קריאת שמע אחר צאת הכוכבים ולא יסמוך על קריאת שמע שעל המטה מאמר מרדכי סימן רל"ה, וזכור לאברהם ח"ג מערכת ק', ועיין מורה באצבע סימן ב' אות מ"ז, ועיין מה שכתב הרב פנים מאירות סימן ל"ח, והרב שאגת אריה אשכנזי סימן ג'
יט. מי שאינו נזהר בקריאת שמע שעל מטתו, דן אנכי דחוששני דיקום ממטתו בבהלה דביתו נשרפה, דהרי גבריאל שר של אש, וגבריאל הוא דהשב"ח השבי"ח את בני ישראל על זה כדאיתא בילקוט ראובני סדר בראשית, לכן בדין הוא דעונשו יהיה על ידי גבריאל דהוא ממונה על האש, וברור
ך איתא במדרש תנחומא סדר קדושים, דעל ידי קריאת שמע שומר הקדוש ברוך הוא את ישראל כאישון בת עין, ולפי זה נכון הדבר מעם האלהים דחותמים בברכה שלאחריה שומר את עמו ישראל לעד אמן. ועיין בקונטרס נפש חיים מערכת ק' אות מ"ו מה שכתבתי בעזר משדי, ועיין לקמן סימן ל"ב.
אך. מנהג ישראל כשרואין דבר תמוה ושל סכנה קורין קריאת שמע, וכענין מעשה דזמרי, והשבטים בפני יעקב בשעת פטירתו. כן כתב בספר משנת חכמים דף כ' ע"ב
כב. מי שהיה נעור כל הלילה ורואה בעצמו שלא יוכל להתפלל כראוי קודם שישן וכבר האיר היום, איתא בתקנתא דיברך ברכות השחר, וילבש טלית ותפילין ויקרא קריאת שמע וישן, ויקום סמוך לארבע שעות היום ואז יתפלל, ואם יש לו מי שיקרא אותו בודאי קודם שיעבור זמן קריאת שמע, אז אין צורך להניח תפילין ולקרות קריאת שמע בלי ברכותיה. ועיין בקשר גודל סימן ו' אות ג' ואות ד', ומה שהעלה והביא בזה הרב בית עובד דף פ"א ע"ב
כג. קריאת שמע ותהילה לדוד יאמר עם הצבור, אף על פי שכבר אמר או שעדיין לא הגיע לומר והוא במקום שיוכל להפסיק יאמר עמהם, ואם הוא במקום שאינו יכול להפסיק, על כל פנים כשאומרים הציבור שמע ישראל יסגור עיניו ויתן ידו על עיניו כאילו אומר עמהם, ותמיד כשקורא קריאת שמע יתן יד ימין ולא יד שמאל. כמו שכתב בעטרת זקנים והביא דבריו בבית עובד, ועוד שם דף פ"ד ע"א, ולהרב האל"ף סימן ס"ה, ובשלמי ציבור דף צ"ד ע"ד, וקשר גודל סימן ז' אות ל"ב, ועיין להט"ז ומור וקציעה סימן ס"ה, ופתח הדביר דף פ"ג ע"ג, והוא בספר אורחות צדיקים, ונגיד ומצוה לגורי האר"י, וקיצור של"ה דף ס"ז ע"ב הא דימין ולא שמאל כאשר יעויין שם, ועיין שם בספר פתח הדביר דליכא בזה משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה כאשר יעויין שם.
כד. בעירנו זאת יש שלש קהילות שמתפללין באשמורת הבוקר, והם קהילת קודש עץ החיים, וקהילת קודש שלום, וקהילת קודש תלמוד תורה יב"ץ, והולכים רובא מדלת העם, ועל הגזברים של אלו הבתי כנסיות חיובא רמיא עלייהו שלא יניחו להתחיל זמירות אם לא האיר היום היטב, ושם נמצאים רובא של עיר ואינם יוצאים ידי חובה חס ושלום מקריאת שמע בזמנה, וגם דהברכות לבטלה ועיין קשר גודל סימן ז' אות ג' על זמן הסליחות
כה. שבח אני מנהג ותיקין של העיר רבתי עם קרית מלך רב קושטא קאי יע"א, דבית דין רבה של איסור והיתר ה' צבאות יגן עליהם חכמים יודעי העתים, כותבים לוח אחד בכל בתי הכנסת נגד הפתח, זמן קריאת שמע וזמן תפילה מיום אל יום ומחודש לחודש מחדשי השנה, דממנו יראו ולא יעברו על זמנם, דלא יבצר ביחידים דלא קיימא להו שעתא ועל ידי זה נזהרים לומר קריאת שמע ותפילה בזמנם, וראה תראה להרב שני אליהו דף ל"ח ע"א וב' מוסר השכל על פתגם דנא, והירא את דבר ה' דרואה דמאחרים לבא, יאמר כל הקריאת שמע בזמירות באתה אחד ובלבד שיניח תפילין מקודם, דקריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר כאומרם זכרונם לברכה
כו. הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל אותו היום, ושכרו גדול ולא יאונה אליו רעה ולא יארע דבר תקלה על ידו. כמו שהביא בשלמי ציבור דף ק"א ע"ב וג', וראה נא להגאון יערות דבש בח"ב דרוש י"א מה שפירש בענין למיסמך גאולה לתפילה דבר נאה ומתקבל.
כז. מאד מאד צריך ליזהר בקריאת שמע ובתפילה שלא ישמע קול באשה, ואפילו פנויה ואפילו אשתו, וכן בכל דבר שבקדושה, עיין חסד לאלפים סימן ע"ה, ובפסקי מוהרמ"ר סימן כ"ו, ובספר מטה אהרן ח"ב מערכה ק' דף ר"ס ע"ג, ואין חילוק בזה בין כעורה או זקנה לשאר, כמו שכתב בבית עובד דף קמ"ג ע"ב, ועיין בספר פתח הדביר דף פ"ט ע"ב וג'
כח. אם אירע שבא ריח רע בשעת קריאת שמע ותפילה או בלימודו, ישליך באור איזה דבר מבלויי בגדים לבטל ריח רע, ואם יכלה הריח במה שיזרוק חומץ חזק או מים עזים בתוך הבית דריחן נודף הנה מה טוב. ועיין בספר פתח הדביר דף צ' ע"א וב', ועיין בית השואבה דף ל"א ע"ב אות ע"ה, שוב נזכרתי דכבר עמדתי בזה בתשובה בספרי הקטן ל"ח [לב חיים] ח"ב, והבאתי שם מה שכתב הרב זכות אבות דף ל"ו ע"ב, ודקדקתי שם מלשון רש"י סדר תולדות על פסוק וירח עי"ש בס"ד
כט. איתא בזוהר הקדוש סדר תצוה דף קכ"א ע"א, לא איתחרב בי מקדשא אלא בגין דלא אית מאן דידע ליחדא שמא קדישא כדקא יאות, וכהאי גוונא איתא בפרק כל כתבי, דלא חרבה ירושלים אלא על שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית, ועיין בספרי הקטן נפש כל חי מערכה ח' מה שפירשתי בזה בס"ד, נקוט מיהא דכדי שיבנה בית המקדש, צריכין אנחנו לכוין יפה בקריאת שמע עד מקום שתשיג שכלנו כדי שנזכה לראות בנין בית קדשנו ותפארתינו
ל. אם לא כיון לבו בפסוק ראשון וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, צריך לחזור ובלבד שישהה מעט, חסד לאלפים סימן ס"ד, ושלמי ציבור דף צ"ד ע"ב ודף צ"ה ע"ד, ובית עובד דף פ"ג ע"ב, וקשר גודל סימן י"א אות ה' ואות ו' ואות ט"ו, ומשבצות זהב בפרי מגדים סימן ס"ד
לא. בשעת קריאת שמע יתן דעתו שלא לרמוז בעיניו, ולא לקרוץ בשפתיו, ולא יראה באצבעותיו, ולא יחר בגרונו על שום דבר, ולא יתעסק בשום עסק כלל, ולדבר מצוה יש חילוק בין פרשה ראשונה לשניה, ולאפרושי מאיסורא שרי אפילו בראשונה, כסא אליהו סימן ס"ג אות ג', וערך השלחן בהשמטות, והגבאים יזהירו לעניים המחזרים שלא יסבבו הבית הכנסת באמירת קריאת שמע כי הם מבלבלין, ולא ישאף אבק, ולא יקנח חוטמו, ולא יגעור בתינוק בתוך הקריאת שמע, עיין בכל זה בחסד לאלפים סימן ס"ד, ובספר בית עובד דף פ"ג ע"ב, וקשר גודל סימן י"א אות ז', גם יהיו למשמרת דלא יכריז שמש הכולל שום כרוז בתוך קריאת שמע ולא אחר ברכו קודם שיתחילו יוצר אור, ומצינו בזוהר חדש רות, דבמדור השלישי של גהינם הנקרא דומה, שם נידון העושה תפילתו פסקי פסקי, מכל שכן בקריאת שמע. ועיין בספר נח"ל ח"א דף י"ב, ובספר פתח הדביר דף ע"ח ע"ג ודף רי"ז ע"ב.
לב. מה שכתב בספר הקנה והביאו בספר צפנת פענח חדש, דבארץ ישראל צריך לומר הקריאת שמע מעומד ובחוצה לארץ מיושב כאשר יעויין שם, נראה דאינו מוסכם דבר זה מהפוסקים ומבעלי הקבלה, ובין בארץ ובין בחוצה לארץ כולן שוין צדיקים יושבים ועיין למרן בית יוסף בסימן ס"ג, ובאשל מפרי שם, ובסד"ר דף קפ"ה ע"ג, ובספרו חס"ד ח"א דף א' ע"ג, ובספר אהלי יעקב סימן ע"ג, ובספר פתח הדביר דף פ"א ע"ד
לג. צריך ליזהר מאד שלא להסתכל בשום מקום כשאומר קריאת שמע, וכן במודים, וכן בקדושה דמעומד כי באלו השלושה יש כוונות גדולות כמו שכתב בספר מדרש תלפיות דף קצ"ח ע"ב, והתיקון הוא דלא יגביה עיניו מהסידור שבידו, ואם אין לו ספר בידו יסגור עיניו או יסתכל בציציות או בשם הוי"ה ברוך הוא העומד לנגדו
לד איתא בפרק עגלה ערופה דף מ"ח, אמר רבי יוחנן כל השותה בארבע מיני זמר מביא חמש פורעניות לעולם שנאמר הוי משכימי בבוקר שכר ירדופו כו', ופירש מוהרש"א בחידושי אגדות על פי מה שאמרו בפרק כל כתבי, דלא חרבה ירושלים אלא שביטלו בה קריאת שמע שחרית וערבית שנאמר הוי משכימי כו', אמר שדרך המשכרים על הרוב הוא שמשתכרים ביום השבת עד מוצאי שבת, ומבטלין קריאת שמע של ערבית וגם למחרתו בשחרית, כי תחת שהיה לו לקרוא קריאת שמע בארבע ברכותיה הוא שותה בארבע מיני זמר, ועל ידי זה מביא חמש פורעניות, והיינו נגד ברכת מעריב ערבים שמספר בו מעשי ה', אמר בביטולה גלה עמי מבלי דעת דאת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו, ונגד ברכת אהבת עולם דאומר כי היא חיינו, אמר בביטולה וכבודו מתי רעב, ונגד קריאת שמע שהוא קבלת התורה והמצוות, אמר בביטולה שגורמים לתורה שתשתכח, ונגד ברכת אמת ואמונה שמספר בגדולתו יתברך, אמר בביטולה השפל איש דה' איש מלחמה, ונגד ברכת השכיבנו שבקש בה הצלחת ישראל, אמר בביטולה שגורמין שפלות, ואמר ומה כתיב אחריו לכן הרחיבה שאול, והוא דהחמש פורעניות שהזכיר הם לעולם הזה אבל האי עונש דהרחיבה שאול הוא עונש דביטול קריאת שמע גופה לעולם הבא, דכנגד דמצננין לו גהינם, אמר דההפך בביטול קריאת שמע הוא הרחיבה שאול, זה תוכן דבריו ושפתים יצדק, ואיתא נמי בספר ילקוט ראובני סדר ואתחנן, ובספר מקור חיים חלק ב' ק"ק, דהקורא קריאת שמע בכונה ניצול מאש גהינם, ורמוז באותיות שמ"ע אח"ד, דהם ראשי תיבות א'ש ד'ניאל ח'נניה מ'ישאל ע'זריה ש'מע, דעל ידי קריאת שמע ניצלו, עד כאן ועיין מה שכתבתי בקונטרסי הקטן נפש חיים מערכת ק' אות מ"ז ומ"ח בס"ד
לה. עוד הביא שם בספר ילקוט ראובני סימן צ"ו, דעל ידי קריאת שמע מכניע למשחית עון אף וחימה, דכנגדם ש'רי מ'אות ושרי ח'משים ושרי א'לפים ושרי ע'שרות, והם רמוזים באותיות שמ"ע אח"ד
לו. יכוין בקריאת שמע דאם עבר על איזה מעשרת הדברות, הן או מענפיהם דרמוזים בקריאת שמע, יתחרט ויקבל עליו שלא לעבור עוד, כמו שכתב בספר דרך ישרה, וספר בית עובד דף פ"ד ע"ב, ובקיצור של"ה ע"ג כתב, דיפסיק בין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד לואהבת שיעור שיכוין אנכי ולא יהיה לך, יעויין שם, וזה קשה דבפסוק ראשון הוא שיכוין נגד אנכי, ואילו בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא לא יהיה לך בלבד, ואולי כונתו הוא על השיעור, יען צריך דבשתים יתחתן, הבדל בין מלכות שמים לעול מצוות, וגם לא יהיה לך בפרטות
לז. המטה ראשו לכוין במחשבתו באמירת פסוק שמע, כה יעשה להטות ראשו כענין ארבע מתנות המזבח מזרח צפון מערב דרום, ולא מזרח מערב צפון דרום דנראה כמרמז שתי וערב. כן כתב בספר עטרת זקנים, ושלמי ציבור דף ק"ה ריש ע"ד, וקמח סולת דף י"ב ע"ג, ובבית עובד שם
לח. איתא במדרש רבה סדר יתרו סוף פרק כ"ז וזה לשונו, דבר אחר שמעו דבר ה' הדא הוא דכתיב שמעו ותחי נפשכם, היאך חביבין ישראל שהוא מפתה אותם, אומר להם אם יפול אדם מראש הגג כל גופו לוקה והרופא נכנס ונותן לו רטיה בראשו וכן בידיו וכן ברגליו וכן בשאר כל אבריו, נמצא כולו רטיות, ואני איני כן אלא מאתים ארבעים ושמונה אברים באדם הזה והאוזן אחד מהם וכל הגוף מלוכלך בעבירות, והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים שנאמר שמעו ותחי נפשיכם לכך אמר שמעו דבר ה' בית יעקב, עד כאן, כי על פי הדברים האלה נראה לעניות דעתי טועמיה חיים זכו, מה שתיקנו בשמע ישראל שיהיו בו מאתים ארבעים ושמונה תיבות נגד מאתים ארבעים ושמונה אבריו של אדם, והוא דעל ידי שמיעת האוזן זוכה להחיות כל מאתים ארבעים ושמונה אבריו, ומה נעים דהויא שמיעה זאת על אחדותו יתברך, דעיקר הכונה הוא דימסור נפשו על קדושת ה' כדאמר רבי עקיבא מתי יבא לידי ואקיימנה, וכמו שהביא הב"ח דבשמע יכוין ליהרג על קידוש ה' כדכתיב כי עליך הורגנו כל היום, וכדברים האלה כתב הרב הקדוש השל"ה, דיכוין שהוא מוסר נפשו רוחו ונשמתו על קדושת שמו הגדול ועל ידי זה נחשב לו כאילו נהרג על קידוש ה' כאשר יעויין שם, ובמשבצות זהב בפרי מגדים נמצא דשמועה זו נאה דהוא על קידוש ה', והרי מצינו להאר"י הקדוש דכתב דהמוסר נפשו על קדושת ה' מתקן כל אברי גופו ונשמתו ברגע קטון ומכניס אותן לקדושה, ועיין בספר כסא שלמה למוה"ר סבא קדישא מוהרש"א ז"ל בדרוש ג' לשבת הגדול דף ע"ד ע"א וב', אם כן זכינו לדין דלמצוה עצמה של קבלת עול מלכות שמים דהוא לקדש שמו ברבים, הכל מתוקן רמ"ח איבריו ושמועה טובה תדשן עצם, ובספר הכל בו כתב דיכוין בקריאת שמע כל עצמותי תאמרנה, דיש בה רמ"ח תיבות נגד רמ"ח אבריו של אדם וח"י אזכרות נגד ח"י חוליות. והביא דבריו בשלמי ציבור, וקמח סולת דף י"ב ע"ב
טל. שים כה נגד עיניך מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות בפרק חלק ביסוד השני וזה לשונו, יחוד השם יתברך, כלומר שנאמין שזה שהוא סיבת הכל והוא אחד, אינו כאחד הזוג ולא כאחד המין, ולא כאיש האחד שנחלק לאחדים רבים, ולא אחד כמו הגוף הפשוט האחד במנין שמקבל החילוק לאין סוף, אבל הוא השם יתברך אחד באחדות שאין כמותה אחדות, וזה יסוד השני מורה עליו מה שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ולפי זה בדל"ת דאחד ראוי לכוין שהוא אחד על ארבע מיני האחדים הנזכרים לעיל, וכתב מור"ם בהג"ה דצריך להפסיק בין ישראל לה', ובין ה' לאלהינו, ובין אלהינו לה'. ועיין בשלמי ציבור דף צ"ו ע"א, וזכור לאברהם מערכה ק', ובית עובד שם
מ. באחד יכוין שעולה צ"א כמספר הוי"ה ואדנ"י, והיינו שאחד עולה י"ג, למטה מי"ג י"ב עולה כ"ה, וכן על זה הדרך מי"ג עד מספר א', בין הכל עולה צ"א, מוה"ר מדרש תלפיות דף קע"ט ע"ב בשם ספר כת"י, ובספר חסד לאלפים סימן ס"א לא ראה דברי מוה"ר כה"ר ז"ל, גם יכוין בדלי"ת דאחד לקבל ארבע מיתות בית דין, כמו שכתב שם בספר מדרש תלפיות דף קצ"ח ע"ד, והיינו שיכוין סקילה נגד שם ע"ב יו"ד ה"י וי"ו ה"י, שריפה יו"ד ה"י וא"ו ה"י, הרג יו"ד ה"א וא"ו ה"א, חנק יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, ולכוין באל"ף וחי"ת בז"א, ודל"ת במלכות, ועוד יכוין בשמע ישראל דלמפרע הוא שדי ובמישור הוא חיים. ועתה האיר וזרח ספר נפש יוסף לרבין חסידא חכם הרזי'ם כמוהרי"מ נר"ו, וראיתי לו בסדר ויקרא דף ק"ט ע"א דכתב בזה דבר טוב עיין שם
מא. ובכתבי האר"י איתא דבאחד יכוין בשם הוי"ה, וכשיאמר ברוך שם כבוד מלכותו יכוין בשם אדנ"י, וכשאומר לעולם ועד יכוין הוי"ה ואדנ"י בשילוב, וכן הביא בספר קיצור של"ה דף ס"ז ריש ע"ג, ושם סוף ע"ב כתב, דבשמע ישראל יכוין על ישראל סבא דדמות צורתו חקוקה בכסא הכבוד יעויין שם, ועיין בשלמי ציבור דף צ"ה ע"ד, ובספר שערי ציון שער ה' תמצא כל כוונות הראויות לקריאת שמע, ואין לנו עסק בנסתרות וכל אחד מכוין לפי יכולת השגתו, ועיין בספר שלמי ציבור דף צ"ה ע"ב, וראוי לכל ירא שמים דיקרא בספר מקור חיים ק"ק חלק ב' מרישיה לסיפיה, הפוך בה והפוך בה דיקרא ויחזור ויקרא, דכל הספר בנוי ממה שאסף וקבץ מהזוהר הקדוש והמקובלים בענין כוונות קריאת שמע ופירושיה, ולא הבאתי דבר משם כי שם תמצא ערוכה בכל ושמורה כשולחן הערוך לפני אדם, הכל בכתב מיד ה' עליו השכיל. ועיין לרש"י בספר הפרדס דף נ"ח ע"ג בכוונת אח"ד, עוד תשוב ותראה בספר סולת בלולה סימן ט"ו רזין עילאין והוסיפה לך בביאור הק"ש מה שביאר הרשב"א ח"ה סימן נ"ז, תראנו משם
מב. מי שמאריך בדלי"ת של אחד, הבל פיו היוצא ממנו עושה תל תלולה מהארץ עד לרקיע העובר דרך שבעה רקיעין, ילקוט ראובני סדר ואתחנן, ובספר זרע קודש והביא דבריו בדרך ישרה דף כ' ע"ב כתב, דביחוד הקריאת שמע מתקן הפגם של עון הזרע לבטלה שהפריד בין הדבקים, יע"ש
גם. בקריאת שמע עד ובשעריך ששים אותיות וזהו ששים גבורים סביב לה, ולקח הכהן זה מט"ט, הטנ"א גימטריא ששים, והניחו לפני מזבח ה' אלהיך בלילה עם נשמת הצדיקים, מאמר חז"ל הובא בילקוט ראובני דף כ"ה ע"א, ובזוהר חדש סדר לך לך, ובתיקונים תיקון י"ג איתא להא, דיש בקריאת שמע שתין אתוון וצריך לדקדק בהם בלילה יותר מביום. ועיין בספר עיקרי הד"ט בסימן ד' אות כ"ב, ובספר עבודה ומורה דרך דף ס"ג ע"ב, ועיין להתשב"ץ ח"ב סימן רל"ו, וח"ג נ"ו
מד. בקריאת שמע יש שלשים זוגות דצריך פירוד וריוח בקריאתם כאשר מנאם בספר עיקרי הד"ט סימן ד' אות כ"ב, לך נא ראה, ועיין נמי בקיצור של"ה דף ס"ז ע"ד, ובספר שתי ידות למוהר"מ די לונזאנו, והמלמד תינוקות של בית רבן יהיה גריס ודייק לנערי בני ישראל בדקדוקיה ובטעמיה. ועיין שם בקיצור של"ה ריש ע"ד דהזהיר להתלמידים ולחזנים הרבה
מה. צריך ליתן ריוח בין אשר אנכי מצוך היום לעל לבבך דיפסיק מעט, וכמו שכתב רש"י בספר הפרד"ס דף כ"ב ע"ג, גם תזכרו וזכרתם צריך להתיז הזי"ן, וחרה אף צריך ליתן ריוח, ועיין בספר פתח הדביר דף פ"ח ע"ב וג', ובספר הפרדס דף נ"ח ע"ג, ועוד שם בדף כ"ב ע"ב דכתב, דיכוין בתזכרו גימטריא תרי"ג מצוות וי"ח אזכרות שבקריאת שמע וב' פעמים אני ה', יע"ש ועיין בספר מדרש תלפיות דף קצ"ט ריש ע"ד
מו. כתוב בספר החסידים בסימן תשס"ח, כשקורא קריאת שמע לא יחשוב על אוהביו כשאומר למען ירבו ימיכם, ולא על אויביו כשאומר ואבדתם מהרה, אבל כשמתפלל יכול לחשוב על החולה בברכת רפאנו ולהוסיף בתפלתו, עכ"ל, ועיין בספר ברית עולם שם, ולפי זה אין נראה נכון מה שנוהגין אורך ימים בימינה ובשמאלה, ואולי לפי דבריו שם של רבי יהודה החסיד יהיה הפרש בין שליח צבור להקהל, אלא דכד הוינן בה, תורה לחוד בקריאת ספר תורה וענין קריאת שמע לחוד, ומשום דתקנה לא זזה ממקומה, השליח ציבור פורס על שמע אף על גב דכל הקהל קורין כאחד עמו ודו"ק. ועיין מה שכתב חכם בני הגדול אברהם אוהבי נר"ו בספרו ברך את אברהם בזה בדף קנ"ז סוף ע"א
מז. בענין המוסיק"א בקריאת שמע ובתפילה לאומרם בנגינות, הארכתי בתשובה במה שהשבתי לאיי הים רחוקים דשואלים הלכו מאתי, קחנו משם מה שהעליתי לענין הלכה בחמלת ה' עלי
מח. אשר נשבע ה', יכוין לשבועת המבול כמו שהביא בספר ילקוט ראובני דף ל' ע"א, וכשאומר וראיתם אותו יסתכל בציציות ויכוין לשם ק"ל גימטריא עי"ן שלמי ציבור דף צ"ז ע"ד, וחסד לאלפים סוף סימן ס"ב
מט. אף על פי שקורא ביחיד, מותר לכפול ה' אלהיכם אמת. האר"י, הביא דבריו בברכי יוסף סימן ס"א, ובקשר גודל סימן י"א אות י"ט, ועיין בספר אמת ליעקב בשפת אמת דף ק"ט ע"ב, ובית עובד דף פ"ה ע"ב, ושלמי ציבור דף צ"ט ע"ד, וקמח סולת דף י"ב ע"ד, וזכור לאברהם ח"ג מערכת ק'.
נ. אם לא גמר הקריאת שמע והשליח ציבור גמר, ישתוק וישמע מהשליח ציבור ה' אלהיכם אמת ועלתה לו ואחר כך יגמור הוא הקריאת שמע, מטה יהודה, ומחזיק ברכה סימן ס"א, וזכור לאברהם ח"ג מערכה ק'
נא. יכוין בחמש עשרה ווי"ן שבאמת ויציב ויאמרם בנשימה אחת, ויכוין גם כן דעולים תשעים, ועם האל"ף של אמת, אי נמי עם הקריאה עולין הוי"ה ואדנ"י, שלמי ציבור דף נ"ט ע"ג, ועיין בספר נוהג כצאן יוסף, ובית עובד דף פ"ה ע"ב, וכתב בספר תולעת יעקב, דכל תיבה מתיבות קריאת שמע כדמיון נר, לפי שהם כנגד רמ"ח מצוות עשה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור, וצריך להתפלל עם הצבור כדי להשלים אבריו, והמתפלל יחידי אפילו יכוין בחמש עשרה ווי"ן, קרינן ביה וחסרון לא יוכל להמנות, יעויין שם. והביא דבריו בספר מדרש תלפיות דף קצ"ט ע"ד
בן. כשאומר לעד קיימת ומנשק הציציות יכוין כי לע"ד עולה מאה וארבע במספר הציציות שעולין מאה וארבע, כיצד, ארבע פעמים שמונה עולה שלושים ושתים, ושלושים ושתים חוטין שזורין עולה ששים וארבע, וחמשה קשרים כפולים בכל הציצית עולים ארבעים, הרי מאה וארבע, באופן שתיבת לעד עולה מנין הציצית, כן כתב מוה"ר מדרש תלפיות דף קצ"ט ע"ג מפי השמועה, וכתב בשלמי ציבור דף ק' ע"א, דיתן דעתו להפסיק בין אדיר ומתוקן כיע"ש
גן. פודנו ומצילנו יכוין ראשי תיבות גימטריא שם אלהים, מ'עולם ה'וא ש'מך יכוין שם הקדוש מה"ש, כמו שכתב בשלמי ציבור דף ק' ע"ד, וקמח סולת דף י"ב ע"ד, עוד ראיתי שם בשלמי ציבור דף ק"א ע"ב דהביא מספר שתי ידות, דאייתי בידיה מעשה מהזוהר באחד שמת שמצאו בו שלא היה לו עינים ופה וחוטם על שלא היה נזהר בדבקים שבאמת ויציב, ובספר דרך ישרה כתב שהוא סגולה שלא ימות פתאום וכן הובא בקמח סולת דף י"ב ע"ד, וצפורן שמיר סימן ב' אות כ"ט, ומדרש תלפיות דף קצ"ט ע"ד משם מאה שערים
דן. לא יאמר צורנו אלא יוצרנו אורחות צדיקים לגורי האר"י, וקמח סולת דף י"ב ע"ד
נה. עזרת אבותינו צריך לכוין כי בברכות העמידה יש עשרים ושש שמות כמספר תרע"ו, לבטל עשרים ושש שמות שבתוכחות דמספרם תרע"ו, ואם תוסיף אחד הוא עזר"ת דבש לפי מערכה ר' אות י"ט
נו. ראיתי למורינו הרב אישי כהן גדול בספר מדרש תלפיות בענף כונה דכתב וזה לשונו, ושמעתי משם הרב הגדול כמוהר"א היכיני זכרונו לברכה, דכשיאמר ודברך ישים על לבו ונושק הציציות, יכוין בתיבת ישי"ם דהוא ראשי תיבות י'הי ש'ם ה' מ'בורך דהוא השם הוי"ה הרמוז בכל ציצית, דשמונה חוטין שזורין הם שש עשרה, וחמשה קשרים כפולים הרי עשרה, עולה כמספר עשרים ושש כמספר שם הוי"ה, עכ"ד, דברי פי חכם חן, ואלהים משמים יפתח לנו שערי חכמה ונזכה לכוין כל הכוונות הראויות לכוין בכל מצוה ומצוה ויאיר עינינו בתורתו תורת חיים