סימן ט עריכה

תוכחתי לבקרים, בברכות השחר אלקטה נא באומ'רים

א. אם קם בחצות לילה אדעתא לחזור ולישן על מיטתו, יש סוברים דיברך ברכות התורה בלבד כדי שיוכל ללמוד, וכשקם אחרי כן לאור בוקר יסדר כל הברכות, ואם דעתו שלא לישן עוד יאמר כל הברכות, ואף אם אחר כך חזר לישן אינו צריך לחזור ולברך דהוה ליה כישן ביום, אך מה טוב אם לא יסיר מלבושיו ולא ישכב על מיטתו בפשוט רגלים כדי שיהא ניכר שהוא שנת עראי. עיין ברכי יוסף סימן מ"ז, ובספרו קשר גודל סימן א' אות ט', ובספר שלמי ציבור דף מ"ה ע"ב, והביא דבריו בספר זכור לאברהם בח"א מערכת ב' ומערכת ש', ובספר קמח סולת דף ז' ע"ב, ובספר חמדת ימים פ"ג מחודש אלול אות י"ב, ושפת אמת סימן מ"ב דף ק"ז ע"ב דלא השוו מידותיהם בזה, ועיין מה שכתב רב אחאי חיים ומלך נר"ו בספר פתח הדביר סימן ו' אות ד' דף כ"ח ע"ב וג', ועוד שם בסימן מ"ז אות ו' מה שהביא מהרב הגדול באר המים סימן א' וסימן ב' מה שנשא ונתן באמונה עם מר אהובינו הרב כמוהר"ר קאלאמארו ז"ל לענין תלמידי חכמים העומדים בלילות דישנים שינת עראי וחוזרים על לימודם יעויין שם, ועיין בכסא אליהו אות ו', והעיקר כמו שכתב בספר חסד לאלפים סימן מ"ז אות ו', וכך אני נוהג, ועיין אות אמת דף ע"ח ואילך, ומזה השיב דברים נכוחים נכדי ידיד נפשי חתן בני הי"ו הד'ר הוא החכם השלם והכולל עצום ורב נזר ישראל סופר מהיר כמה"ר משה הכהן נהר נר"ו על מה שכתב הרב בית עובד בזה, דאחרי המחילה רבה לא כיון יפה כאשר יעויין שם לך נא ראה

ב. אם היה נעור כל הלילה לא יברך על נטילת ידים אבל שאר הברכות צריך לברך כולם, ולא יסמוך לשמוע מאחרים כדי שיוציאוהו ידי חובה, וגברא בר חיובא יתן בקולו קול עוז בברכות והודאות, וברכת אשר יצר אינה תלויה עם שאר הברכות, ובין ער ובין ישן אם לא עשה צרכיו אין לאומרה, כן כתב בספר אורחות צדיקים דף י"ב סוף ע"ב, וברכי יוסף סימן מ"ו, ובקשר גודל סימן ה', ובכף אחת סימן כ"ב, ובספר זכור לאברהם ח"א באות ש', ועיין נמי בספר חזה ציון

ג. לא יאמר ותתפלל חנה ולא שום פסוק אפילו מהבקשות קודם ברכות התורה, ואפילו ויהי נועם, וגם לכתוב חידושי תורה אסור, ואפילו פסוק ואני ברוב חסדך ופסוק וארשתיך לי לעולם לא יאמר קודם ברכות התורה, כן כתב בספר יוסף אומץ סימן ס"ו, וברכי יוסף, ומורה באצבע, וקשר גודל, וזכור לאברהם ח"א וח"ג, ובספר בית עובד, וכסא אליהו אות ב', ויד אבישלום סימן ל"ה, ובספר פתח הדביר סימן מ"ו אות א' - ג'

ד. לא יאמר פסוקי הבקשות במרוצה, דמורה דעושה הטפל עיקר והעיקר טפל כן כתב בספר החסידים

ה. מה טוב שלא יאמר הבקשות כי אם אחר הברכות של שחר, ופיוט אדון עולם שבחוהו רבנן למי שאומרו דזוכה לכמה מעלות טובות, כמו שכתב מטה משה סימן ל"א, וקיצור של"ה דף כ"ה ע"ג משם ר"י החסיד ור' האי גאון ור' שרירא גאון, והובאו דבריו בספר דרך ישרה דף י' ע"ב, ודעת חכמה פ"א מש"ה, ובאליהו רבה, ופתח הדביר אות י"א, אך שמעתי מפי מגידי אמת דהבאים בסוד ה' אינן אומרים כי אם פיוט ידיד נפש דמיוסד על פי הקבלה ועיין בספר יוסף בסדר, ובספר כסא רחמים

ו. שינוי מקום אסור לעשות בברכות השחר, רק במקום שמברך על נטילת ידים יברך כל הברכות עד פרשת התמיד כן הביא מורינו הרב כהנא רבה בספר מדרש תלפיות דף ע"ו סוף ע"ד, ועיין להרדב"ז החדשות סימן רכ"ב, ובספר מטה יוסף ח"ב סימן א', ובמה שכתב בספר עמק ברכה, ובספר כסא אליהו אות ד'

ז. בעוד שלובש לא יאמר ברכות השחר, ולא יעשה שום עסק אפילו קל שבקלין, ולא ילך אנה ואנה מפינה לפינה כשמברך אלא ישב על מכונו בהתבודדות ובכונת הלב כדי לברך ברכות השחר, ומה טוב אמר עם הספר מתחילת הברכות עד סוף התפילה. (קשר גודל, וחסד לאלפים).

ח. הגאון מוהר"ר אליהו מוילנא ז"ל דק ואשכח דצריך לומר אשר נתן לשכוי בינה כלישנא דקרא באיוב, וכן הביא הרב שמן המאור ז"ל, ואנן בדידן אין לנו לזוז מנוסחתינו דהוא על דרך נותן התורה וכמו שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים בס"ד

ט כתב בספר החסידים סימן תתמ"ב וזה לשונו, לא יתחיל אדם ברוך אתה ה' עד שיחשוב בלבו על מה יש לומר הברכה, כגון אם התחיל לומר ברוך ויחשוב לומר פוקח עורים לא יאמר במקומו זוקף כפופים, עכ"ל ועיין לקמן סימן ל"ו לבדיעבד

י. ברכת מלביש ערומים צריך לאומרה אחר זוקף קודם הנותן ליעף כח, (אורחות צדיקים לגורי האר"י זיע"א דף י"ג ע"א, וברכי יוסף, ושיורי ברכה סימן מ"ו, ובית עובד), ונראה דצדקו יחדיו לומר מלביש ערומים סמוך לו מלפניו להנותן ליעף כח, והוא דכתוב בספר הכוונות והובא נמי בספר ילקוט ראובני דף ק"ט ע"א וזה לשונו, סוד ברכת מלביש ערומים והנותן ליעף כח, כי האדם בעולם הזה הוא חוטא בהכרח, ואז מפשיטין מעליו לבוש הקודש ונותנין עליו לבוש הקליפה המתלבשת בו דוגמת ויתנצלו בני ישראל את עדיים מהר חורב ונמשך עליהם זוהמת הנחש, וכן אירע גם כן לאדם ולחוה ולנחש כשחטאו, ואמנם כפי ערך החטא כן העונש, שאם חטא הרבה אפשר שיסתלק הלבוש כולו, ואם לא חטא הרבה אין הלבוש מסתלק לגמרי רק יסתלק מעט ויחלש כמו צור ילדך תשי, וזהו סוד מלביש ערומים לאותם שנפשטו לגמרי, וליעף כח לאותן שנחלשו, עכ"ל לשון הזהב, ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת, הנה בהכרח להצמידם יחד ותקדמנו ברכת המלביש להנותן ליעף כח, וק"ל ושוב מצאתי מה שהביא בשלמי ציבור שם, ועיין נמי במה שכתב בספר תפילה לדוד ובענין שצריך לאומרה בה"א יתירה עיין שם, ועיין אות אמת דף ק"ז

יא. ברכת שעשה לי כל צרכי לא יאמר בתשעה באב ויום הכפורים, אך האבל יאמר, (קשר גודל סימן ה', וספר בית עובד, וזכור לאברהם ח"א מערכה ש', ובח"ג, ומחז"א סימן ט"ז, ויאירו עיניך כמו שכתב בספר גולל אור בליקוטים דף נ"ז ע"ג, ועיין מה שכתב הרב חזה ציון סימן כ"א על פסוק כי תקדמנו ברכות טוב, יעויין שם ובספר חסד לאלפים), ועוד שם, הכ"ף בחיריק ודגושה, וגם שלא יאמר מאשה רעה אלא צריך לומר מאשת רע כאשר יעויין שם ועיין לקמן סימן כ"ט, ועיין אות אמת דף ק"א, ועיין בספר שפת אמת למהר"י ניניו סימן מ"ד

יב. לענות אמן בין ברכת על דברי תורה להערב נא, אסף איש טהור הרב יד אבישלום והעלה להלכה דלפי המקובלים הם שתי ברכות וצריך לענות אמן, עיין שם, (ועיין חזה ציון סימן כ"א), ואיתא באבודרהם ובאליה רבה ס"ק ד' משם האר"י זיע"א, דשלש ברכות נגד מקרא, משנה, ש"ס, יעויין שם וכן כתב בעל המאור, ואורחות חיים דף ה' אות י"ב

יג. צריך לומר וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל, אליהו רבה וזוטא, ובספר שמן המאור שם, ונוהג כצאן יוסף אות כ"ג, וחסד לאלפים אות ג' יעויין שם, ובענין ברכות התורה אספתי באומ'רים כמה חילוקי דינים וחידושים והנם כתובים בקונטרס אחר בסייעתא דשמיא, ולכן לא הבאתי פה עמנו שום דבר ממה שכבר כתוב שם, ועוד דכאן הוא במקום שאמרו לקצר

יד. ראיתי למורנו הרב אישי כהן גדול בספרו הנחמד מדרש תלפיות דף ע"ז ריש ע"א דכתב משם ספר הנהגת האדם וזה לשונו, ואחר הברכות של שחר יאמר האדם שמונה פעמים חלקי ה' אמרתי כו' י"ב פעמים ה' צבאות עמנו, ג' פעמים אתה סתר לי, ג' פעמים אוריא"ל, ז' פעמים שמריא"ל, ז' פעמים טהריא"ל, ז' פעמים יוא"ל, ז' פעמים שדי יתן לי רחמים בעיניו ובעיני כל הבריות, ז' פעמים לישועתך, וז' פעמים גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב, ואחר כך יאמר שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, ואחר כך יצייר בעיניו המנורה, ויאמר ז' פעמים למנצח אלהים יחננו, עכ"ל, וזה לא ניתן להאמר למי שהוא עצל לקום כי אם לזריזים מקדימים