כף החיים (פאלאג'י)/לה
סימן לה
עריכהחותמת בברוך, הנה ברך לקחתי, והיה אור הלבנה,
דזוכה ומקבל פני שכינה
א. ברכת הלבנה קודם התענית ואחר התענית. (א"ה: פירוש קודם תענית ט' באב ואחר התענית ואף על גב דשרויין באבילות), עיין פרי האדמה ח"א דף ל' ע"א, ובספר פחד יצחק דף נ"ז ע"א, ובספר עיקרי הד"ט, ובית עובד אות ט"ז, ובסוף אות כ"ב, וחסד לאלפים אות ג', ושלמי חגיגה דף רל"ב ע"א וע"ב, ועמודי שמים דף י"ג ע"א, וקיצור של"ה, וברכות המים, ואליהו זוטא
ב. יזהר לכבד הסיתו"ך (עלית הגג) במכבדת קודם ברכת הלבנה שמא ימצא שם צואה או טינופת, וצריך לברך ברכת הלבנה במקום שיהא נקי ובר מכל צד, בין מן הראיה בין מן הריח, בין מן המקום עצמו, וכבר הרחבתי הדיבור בספרי הקטן רוח חיים בס"ד ושם השבתי על הרב אדני פז סימן תכ"ה יעויין שם, ועיין עיקרי הד"ט אות כ"ב, ודרך החיים, וחנן אלהים בתקנותיו, ועיין להרב פתח הדביר נר"ו סימן פ"ז אות ב' דף ל"ב ע"ב, ולעיל סימן ח' יעויין שם, ובספר חיי אדם כלל ג' אות ז', ובספר פחד יצחק מערכת ב' דף ח"ן ע"ד, שני נביאים הוכיחו בסגנון אחד בענין ברכת הלבנה במבוי המטונף ולפני האשפה ולפני מים סרוחים שברחוב, דצריכים להרחיק לפניו כמלא עיניו, ומהצדדים ארבע אמות, וממקום שלא בא הריח ארבע אמות, הא לאו הכי, יותר מצוה היא שלא יברכו כלל, יעו"ש
ג. ראשונים כמלאכים הטיבו את אשר דברו, דהיא סגולה נפלאה להאומר ברכת הלבנה בכונה שלא יארע לו שום נזק וחשש מיתה באותו החדש כאומרם זכרונם לברכה, מורה באצבע אות קפ"ח, ופחד יצחק דף נ"ז ע"א, ובאר היטב, ומדרש תלפיות דף ע"ט ע"א, ונוהג כצאן יוסף דף ל"ה ע"ג, וקיצור של"ה, ולכן מי שהוא חולה, יוסיף אומץ ויתחזק עצמו לומר ברכת הלבנה בכונה גדולה, ואם אינו יכול לצאת החוצה יוכל לאומרו משגיח מן החלונות, וכאשר דן את הדין מחמד עינינו מורינו הרב אדון החכמים מוהר"י נאב'ארו זלה"ה בספרו הנחמד פני מבין ח"ב דף ט' ע"ג, והן הן דברי הרב הגדול במורה באצבע אות קפ"ה, וחידש יותר, דאם מפני הרוח דמזיקו יהיה דרך זכוכית הנקרא ג'אם, יעויין שם. ובברכי יוסף סימן תכ"ו, וכסא אליהו, ובתי כנסיות שם, ועולת שבת, ועיין פחד יצחק דף נ"ו ע"ד, ועיקרי הד"ט אות כ"ב
ד. אשרי אדם שומע מה שכתב הרב מחצית השקל סימן ק', דבא באזהרה דיאמר ברכת הלבנה מתוך הספר, יעויין שם, ועיין פתח הדביר נר"ו דף צ"ח ע"ב יעויין שם, והוא טוב מאד לעורר הכונה, וגם שלא להסתכל בלבנה הרבה, דהזהירו דדוקא בעת שהתחיל לברך יראנה ותו לא, כמו שכתב בספר שבט מוסר פרק מ' דף ק"א ריש ע"א משם ספר אוצר הכבוד יעויין שם, ומורה באצבע אות קפ"ו, ובברכי יוסף סימן תכ"ו, ונוהג כצאן יוסף אות ד', וחסד לאלפים אות ד', ושלמי חגיגה דף ר"ל ע"ד, ואשל, ואליהו זוטא, ועולת תמיד, וראוי לאב להזהיר לבניו הקטנים שיקחו בידם הסידור כדי לומר ברכת הלבנה מתוך הספר, וכן יעשה האדם דידע איניש דאינה שגורה בפיו, ולא יחוש דבושת הוא לו מאחרים הרואים אותו עם הספר בידו, ואם בציבור יסמוך על השליח ציבור, על כל פנים כשהוא ביחיד יקח הספר בידו, ומתי יבוא לידו ויקיימנה מה שאמרו דלא אברי סיהרא אלא לגירסא אם לא לעת כזאת, ומורינו הרב המופלא חסידא קדישא כמהרד"א בעל תהלה לדוד ז"ל, היה חשקו באיזה פעם ללמוד תהלים באשמורת לאור הלבנה, זיע"א
ה. בשבת ויום טוב דאין מקדשין את הלבנה רבו טועמיהן, ולהסביר למי שאינו בן תורה תמצא בספר פחד יצחק דף נ"ו ע"ד ודף נ"ז ע"ב וע"ג וע"ד דהביא כל הטעמים בזה, ושם בדף ז' ע"ב וג' האריך למעניתו שלא לקדש הלבנה ביום טוב אפילו כשחל במוצאי שבת אלא אם כן דעובר הזמן, עיין שם. ועיין עולת שבת, ומדרש תלפיות דף ע"ח ע"ד, ועיין מה שכתב בספר עיקרי הד"ט סימן ט"ז אות א' על דברי הרב פחד יצחק יעויין שם, ועיין בברכי יוסף סימן תכ"ו, ונוהג כצאן יוסף אות ג' ואות ז', ובית עובד יעויין שם דף ג' ע"א
ויו לענין אבל תוך שבעה, יכול לברך ברכת הלבנה היכא דעובר הזמן אחר שבעה, עיין בתשובות שער אפרים והביא דבריו בפחד יצחק מערכה ב' דף נ"ז ע"א, ובעיקרי הד"ט שם אות ב' כתב, דיברך אחר שלשה ימים ראשונים אם יש שהות. יעויין שם, וחסד לאלפים אות ג', ושלמי חגיגה דף ר"ל ע"ג, ועיין שם דף י"ג ע"א
ז. יזהר שלא יברך עד שיהיה ודאי לילה ותהא זריחתה ניכרת על גבי קרקע, ועיין כסא אליהו בזה, ועיין בחסד לאלפים אות א', ושם באות ז' כתב, דחסידים ואנשי מעשה נוהגים לטבול יום של קודם ברכת הלבנה ובפרט אם הוא בלתי טהור, יעויין שם, ולפחות יעשה קודם ברכת הלבנה טבילת ידים, כדלעיל במשמרת ערב ראש חודש ויום שבת כאשר יעויין שם
ח. לענין סומא אי יכול להיות שליח ציבור בברכת הלבנה כשלא ימצא אחר בקי, עיין שדה הארץ חלק ג' סימן ט', ונוהג כצאן יוסף, ועיין מה שרשמתי בקונטרס חיים לראש לענין הגדה יעויין שם, וה' יאיר עינינו במאור תורתו, ועיין עמודי שמים דף י"ג ע"א
ט. אשהויי מצוה לא משהינן כדי לברכה במוצאי שבת בבגדי שבת היכא דהזמן מרובה, אכן אם זמנה בליל השישי ומתאחר עד מוצאי שבת אין קפידא, עיין בית יעקב סימן קמ"ב, ובעיקרי הד"ט סימן ט"ז, ובא לציו'ן יעויין שם, ועל כל פנים זה הוא לזמן הקיץ, אך לזמן הגשמים חטיף ובריך ועיין נוהג כצאן יוסף אות ו', ובית עובד, ובחסד לאלפים אות ג', וקיצור של"ה, וחידושי משבצות זהב
יוד. בענין למה לא תקנו ברכת שהחיינו על ברכת הלבנה, נראה הדבר פשוט דהא אסור לראותה, ועוד דכיון דבא מכח קטרוג וגרם בעולם מה שגרם, ויצורף לזה דהנשים אין מברכות דגרמו לקוי הלבנה, עיין נוהג כצאן יוסף אות י', ומחזיק ברכה, אם כן לא נאה לומר שהחיינו, ועיין שלמי חגיגה דף ר"ל ע"ד מה שהביא מהכנסת הגדולה ופרי חדש, ומה שכתב עליהם בספר עיקרי הד"ט אות ך', ושם באות כ"א עמד במאי דלא בעינן שיעברו שלשים יום, יעויין שם, וטעם שני שכתבתי יוטעם יותר לפי מה שכתב בנוהג כצאן יוסף אות ו', והמבין יבין כי הוא דבר נראה ומתקבל, ובדיקת חמץ יוכיח ועיין אש"ל בסוף סימן תכ"ב לר"ח עצמו, ובסימן תכ"ו לברכת הלבנה, ובאליהו זוטא
יא. צריך שיהיו שבעה שלמים, ואם ענן דק עליה לא יברך, מורה באצבע אות קפ"ב ואות קפ"ד, ועיין פחד יצחק מערכה ב' דף נ"ז ע"א, ועיין מדרש תלפיות דף ע"ט ע"א, דהוא סימנא טבא לחודש כשהיא זכה וברה, יעוי"ש ועיין זקן אהרן סי' כ"ח, ונוהג כ"י אות ב', וקיצור של"ה, ואדני פז
יב. כשאירע מת בעיר שעדיין לא נקבר, לא יאמרו ברכת הלבנה כי אם עד אחר שיוציאוהו מהעיר, גם בבית הקברות לא יאמרו ברכת הלבנה אלא ירחיקו משם, קיצור של"ה, ואליהו זוטא
יג. מה שכתב בספר שמן המאור סימן תכ"ו וזה לשונו, דאם עבר זמנו יקדש בלא שם ומלכות, כן נראה מספר ברכי יוסף, עד כאן לשונו, נעלם מיניה דמר, דשרים קמו וכתבו הכי להדיא, וספרין פתיחו טרם יקרב ספר ברכי יוסף
יד. צריך ליישר רגליו כמו בתפילת שמונה עשרה, ועיין ע"ש, וחסד לאלפים, ושלמי חגיגה, ובקיצור של"ה, והמתחסד עם קונו יניח ידיו גם כן כמו בעמידה, וכתב מהר"ר ישראל איסרלן ז"ל בביאורו על רש"י סדר אחרי על פסוק וסמך אהרן את שתי ידיו, ידו כתיב, מכאן סמך למה שכתב הרמב"ם שתהא ידיו כפופין בשעת התפילה, כפו הימנית על ידו השמאלית כעבדא קמי מאריה, וכתב ידיו בלשון ידו, כלומר שתי ידיו יהיו כאחד, ואי פירש יהיו דבוקות זו בזו ממש כמו מקצת בני אדם אתי נמי שפיר כדדרשינן מן רגליהם רגל ישרה, עכ"ל, ועיין מה שכתבתי לעיל בדיני העמידה
טו. וקודם ברכת הלבנה יתחיל לומר הללויה הללו את ה' מן השמים עד חק נתן ולא יעבור, דעולה רפ"ח, וזה יכוין באמירת דו"ד מל"ך ח"י וקיי"ם בגימטריא גם כן רפ"ח, קיצור של"ה, ומבוא שערים בדרוש ברכת הלבנה.
טז. ראוי ללבוש הקאפה (כובע) של שבת בעת ברכת הלבנה, פרי חדש, ועיין בכנסת הגדולה, ושלמי חגיגה דף רל"ב ריש ע"א, ועמודי שמים דף י"ג ע"ב, וחמדת ימים פ"ה מר"ח אות י"ז
טוב. יכוין באמירת תפול עליהם אימתה ופחד ובאמ"ן גימטריא הוי"ה ואדנות בשילוב, כמו שכתב במורה באצבע אות קפ"ט, ואל תתמה על מה דפסקינן לקרא, וכבר בא חכם ועמד על זה בספר הנדפס מחדש פתח הדביר דף ע"ג ע"ד, ועיין לקמן בקידוש יום שבת בפסוק על כן ברך יעויין שם, וכשיאמר כשם, לא יראה כמו כורע ללבנה אלא זוקף באצבעותיו, של"ה, ומגן אברהם, ובית עובד
חי. יש גורסים ביחיד לשון יחיד, שלמי חגיגה, וע"ש, ועיין ב"ד, ופרי חדש, ושיירי כנסת הגדולה, וגם יש גורסין לשון זכר, כנגדך ובך כמו שכתב בע"ש, והוא סותר ללישנא דכמותה, ובקראי לבנה לשון נקבה, ועיין בתי כנסיות, ובנוסח מרקדים או רוקדים, לא הכריעו שם הרבנים הנזכרים, והגור אריה הכריע דצריך לומר מרקדים, גם צריך להפסיק בין שתתחדש לעטרת, אש"ל מפרי בטעמו
יט. יאמר שיר למעלות קודם הללויה, של"ה, ושלמי חגיגה, וחסד לאלפים אות ה', ושם כתב דיאמר גם כן מזמור אלהים יחננו בצורת המנורה, יעויין שם
ך. על פי הסוד צריך לומר רצון קוניהם, כן כתב בספר פרי האדמה ח"ג דף י' ע"ג, וחסד לאלפים, ושלמי חגיגה, וע"ש, ובתי כנסיות שם, וגם לא יאמר שאף הם עתידין אלא שהם, כמו שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן תכ"ז כגירסת הרמב"ם והרד"א כאשר יעויין שם ובע"ש, גם יאמר תהי לנו, חסד לאלפים אות ה', ופרי חדש, ועולת שבת, ובספר בתי כנסיות כתב, דצריך לומר תהיי בשני יודין
אך. כשאומר ברוך בפעם ראשונה יאמר בראשי תיבות יעק"ב, ובפעם שניה ושלישית יאמר על סדר אצילות בריאה יצירה עשיה, כן כתב בספר משפט כתוב משם רבו הרב הגדול מוהרד"ף זצוק"ל, והיינו מלמטה למעלה, ועיין מחזיק ברכה אות קפ"ח, ועיין להחמדת ימים פ"ה מר"ח אות כ"ה, וקיצור של"ה, אלא דאם חושש שמא לא רגל על לשונו ויטעה, יותר טוב שיאמר כל השלש פעמים בסדר אחד בראשי תיבות יעקב
בך. אחר ברכת הלבנה צריך לנער את שולי הבגדים כדי להבריח החיצונים והקליפות שנבראו מקטרוג הלבנה, ויאמר שלש פעמים שלום עליכם, ויכוין שלא יהיה עוד קטרוג כמו שקטרגה בראשונה דאי אפשר לשני מלכים ונמעטה, דמכאן ואילך יהיה שלום, מ"ש דף קנ"ו ע"ב, ועוד טעם אחר, על כי אמרינן תפול עליהם אימתה ופחד, ועיין במשבצות זהב, ושלמי חגיגה, וקיצור של"ה, ואש"ל, ואליהו זוטא, ומהכא נפקא ענין הוצאת הציציות, דאעיקרא הוא לנער כנפות הטלית כנזכר ואגב מנשקן, ומי שלא ידע מזה עושה הטפל עיקר, דמנשק הציציות בלבד ואינו מנערו, אלא תרוויהו צריכי, ועיין מו"ב אות ק"צ, ומטה משה סימן תק"מ ותקמ"א, ובית עובד דף קס"ח ריש ע"א, וחסד לאלפים אות ה' - ו', כתב נוסח יהי רצון דראוי לומר אחר ברכת הלבנה, עיין שם
כג. בברכת החמה טוב לראות פני אברהם, ובברכת הלבנה טוב לראות פני יצחק. לפי מ"ש בילקוט מלכים, והוא נמי במדרש תלפיות דף ב' ע"ג יעויין שם, ועיין בספר והוכיח אברהם לבני ידי"ן הי"ו בפרק דר"ח, ועיין ב"ח בסימן יעק"ב, ובעולת שבת
כד. יש מתחכמים שלא לומר עלינו לשבח אחר ערבית בלילה ההוא וממתינים עד אחר שיוצאים מברכת הלבנה כדי לאומרו, ואין איתנו יודע אם ניחא ליה לרב יוסף בזה לפי מה שכתב במורה באצבע ק"ץ שם, וגם על הפסוקים כדנא תאמרון, הן עם לבדד, ואתה אל תירא, האל תמים, והביאם בבית עובד דף קס"ח ע"א ויתר מחברים, וגם פסוקי קול דודי הביא שם בספר מ"מ, ועיין נוהג כצאן יוסף אות ח' שהביא זה מרבי יהודה החסיד, וגם הביא מהשל"ה דיאמר מזמור קכ"א וקמ"ח וק"נ, יעויין שם, ועיין בחסד לאלפים אות ד' דהביא פסוקי קול דודי לאומרם קודם ברכת הלבנה, ועיין קצור של"ה, ועולת תמיד, ואליהו זוטא, דהביאו אותו מהרב האר"י, ולאומרו אחר ברכת הלבנה, והביטה וראה מאי דכתיבנא אנן יד עניי בספרי זוטא רוח חיים סימן תכ"ז, לענין אמירת עלינו לשבח אחר ברכת הלבנה בעזר משדי
כה. יכול לקדש הלבנה קודם תפילת ערבית כדי לאומרה בציבור, דבר הלמד במכל שכן ממה שכתב במחזיק ברכה בקונטרס אחרון סימן תכ"ו, וכן הוא ענין ההלל. וכמו שרשמתי בסימן ל"ג בתוך אות ט"ו, וכן כתב להדיא בקיצור של"ה דף צ"ב סוף ע"א
כו. צאו וראו דראיית הציצית אחר ברכת הלבנה הוא ענין גדול, חדא דמצוה גוררת מצוה דגורר ציציותיו לבודקם אם הם כשרים, נקוט מיהא פלגא למראה עיניו ישפוט, זאת ועוד דמצינו דעל ידי ראיית הציצית זוכה ומקבל פני שכינה, ומביאו לידי יראת שמים כי אותיות ראית ירא"ת, וכמו שכתב בקיצור של"ה דף נ"ד ע"ב כאשר יעויין שם, כן דומה בדומה ממש הוא בראיית השמים, וכמו שהבאתי בפירוש המשנה ויהי מורא שמים עליכם בקונטרס דרכי חיים, ובקונטרס פעולת צדיק לחיים כאשר יע"ש בס"ד, ומאחר שכן נאה ויאה להסתכל בציציות בעת ובעונה הזאת, דהפעולה טובה שעושה הציצית, כן זכינו עתה על ידי ברכת הלבנה בתועלת הנמשך ושקולים הם ויבאו שניהם, ועיין מה שכתב חכם בני נר"ו בספרו והוכיח אברהם בפרק של ר"ח, ועיין ק"ס ד"ג ע"ב משם דרך ישרה
זך. בא וראה דמה שנוהגין לראות פניהם בכסף, מנהג טוב ויפה, דכסף מדת רחמים וזהב הוא מדת הדין והשתא עידן למבעי רחמי, ועוד דזהב הלוך וחסור המספר, וכסף הלוך וגדל המספר, ואותה אנו מבקשים מילוי הלבנה וישראל עושה חיל דנמשלו ללבנה, ותוכו רצוף דאין לברך על לבנה בזמן החסרון כי אם במלואה, ועיין בספר חומת אנך בסוף כתובים בחומה נשגבה על דף קצ"ו יעויין שם, ועיין והו"א עבר שם טעמים אחרים, ולסברת הרמב"ם דהוא עד ט"ז לחדש יש סימן בזה, דכסף במספר קטן הוא ט"ז. ועיין בספר דבר שמואל סימן רט"ז, ובכנסת הגדולה סימן תק"ו, ונוהג כצאן יוסף אות ה', ובית עובד אות ט"ו, ושלמי חגיגה דף רל"ב ע"א, ועמודי שמים דף י"ג ע"ד, ובאליהו זוטא שם
כח. אחר ברכת הלבנה יפריש שלש פרוטות לצדקה, ובספרי הקטן ראה חיים סדר בא הבאתי דברי הרב מעשה הצדקה אשר בסוף ספר ימי דוד, ונתתי טעם לדבר, ועוד כי מוצאי מצא חיים בספרי הקטן רוח חיים סימן תכ"ז טועמי'ה חיים בזה, עיין שם בעזר משדי, אשרי כל חוכי ל'ו לחזות בנועם, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים אורה זו תורה, וכל בניך למודי ה' דברי אלהים חיים