(ישעיהו סא י): "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בה', תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי; כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי; כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ"

מי נמשל לחתן ומי נמשל לכלה?

1. יש מפרשים שגם החתן וגם הכלה, הלובשים בגדי פאר, הם משל לארץ ישראל או לאומה הישראלית הלובשת בגדי פאר. החתן יכהן פאר - לובש אבנט ומגבעת כמו של כהן, (שמות כח מ): "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת"; והכלה תעדה כליה - עונדת תכשיטים (עדיים); ושניהם מסמלים את כנסת ישראל, שה' "סבב אותי בישע ובצדקה, כלבוש המסבב את הגוף וכמעיל המעטף את הלובשו" ( מצודות ) .

2. אולם ברוב המקרא מקובל שהחתן הוא משל לה', ורק הכלה היא משל לאומה הישראלית. ולכן יש מפרשים, שהכלה היא הדוברת כאן, והיא משבחת את החתן על כך שהוא מלביש אותה בבגדי פאר. "הכלה, מרוב התלהבותה וחיבתה לחתן, מדמה כי על ראשו ציץ של כהן גדול, או זוהי מגבעתו של כהן הדיוט. היא מספרת כי החתן מעניק לה בגדים נאים ליום הנישואין - בגדי ישע, והדבר נחשב בעיניה כשירות של הכהן בקודש" ( אהובה קליין ע"פ דעת מקרא).

3. גם מלבי"ם פירש, שרק הכלה מדברת כאן, והיא מספרת על הבגדים שהחתן נתן לה ועל הבגדים שהיא לבשה מעצמה: "כי הלבישני בגדי ישע כחתן יכהן פאר - כי הישועה תהיה הבגד שאקבל מאתו מנחת שי ונדבה, ובזה ידמה כחתן אשר יכהן את הכלה בבגדי פאר, שיתן לה מתנה מצדו;    ומעיל צדקה יעטני ככלה תעדה כליה - ע"י המעיל צדקה, שזה יהיה שלי מצד מעשי וצדקתי, אדמה אנכי ככלה אשר תעדה כליה של עצמה, נוסף על העדי והפאר שלו שכהן אותה החתן, כי כן המעיל הזה יהיה שלי על-פי מעשיי:" ( מלבי"ם ) .

צדקה = דרכו של הצדיק .

נפש = הצד החומרי של החיים .

וראו גם:

• הפטרת פרשת ניצבים וילך - מי הם החתן והכלה? / אהובה קליין ;
• פרשת ניצבים - הבחירה בחיים איננה טבעית / חגי רפי .

זה איש האלהים

ישעיהו נט יז: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה"

-- Daian Moshe, 2015-02-11 17:59:00