פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו סא י

מקראות גדולות ישעיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כחתן" - אשר ילבש לבושי פאר ככהן גדול

"וככלה תעדה כליה" - תכשיטיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי", השישה היא הפעולות החיצונות שיעשו להוראת השמחה, והגיל היא גילה הלביית על טובה חדשה שלא קוה עליה עד עתה. וכן יש הבדל בין ה' ובין אלהי, כי אלהי מורה ההשגחה הפרטיית המיוחדת, אומר "אני אשיש" בגלוי "בה'" שהוא בורא כל, "ואגיל" עוד גילה חדשה בלבבי מצד שיתגלה לי שהוא "אלהי" המיוחד לי בהשגחתו, ומפרש, "כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני", הבגד ילך בו האדם מלמטה והוא תפור כמדתו, והמעיל עשוי לעטות ולהתעטף בו על בגדיו, ואינו תפור למדת האדם, מציין

  • א) שה' ילביש אותי את ישועתו והיא תהיה לי כבגד מלמטה תפור למדתי, שתהיה הישועה פרטית מיוחדת לי לבד,
  • ב) שמלבד הישועה שיושיעני יכירו כל העמים את צדקתי, ויכירו על ידי דת האמת והאמונה האמתיית ועכו"ם ישליכו את עצביהם, ובזה מעיל צדקה יעטני, זה יהיה כמעיל שאעטה אותו על כל הבגדים. ועל הישועה, שיראו כולם צדקתי שיתראה אז לעיני כל, וזה יהיה ג"כ כמעיל בשני פנים,
  • א) מצד שיתראה בגלוי לעיני כל,
  • ב) שאינו תפור למדתי כי תכלית התגלות הצדקה יהיה שיכירו כל עכו"ם אמונת ה'. וזה מגביל נגד שוש אשיש בה' מפרש כי הלבישני בגדי ישע, ונגד תגל נפשי באלהי המיוחד לי עפ"י מעשי וצדקתי זה יהיה ע"י שיעטני מעיל צדקה שהכל יראו שהוא אלהי מיוחד לי ע"י צדקתי, ומבאר "כחתן", הדלתות מגבילים, "כי הלבישני בגדי ישע כחתן יכהן פאר", כי הישועה תהיה הבגד שאקבל מאתו מנחת שי ונדבה, ובזה ידמה כחתן אשר יכהן את הכלה בבגדי פאר שיתן לה מתנה מצדו, "ומעיל צדקה יעטני ככלה תעדה כליה", ע"י המעיל צדקה שזה יהיה שלי מצד מעשי וצדקתי, אדמה אנכי ככלה אשר תעדה כליה של עצמה נוסף על העדי והפאר שלו שכהן אותה החתן, כי כן המעיל הזה יהיה שלי עפ"י מעשי:


ביאור המילות

"שוש, אגיל", הבדלם מבואר למעלה (לה א').

"בה'. באלהי", מבואר הבדלם (א' ד'). וההבדל בין בגד, ומעיל (למעלה נט יז):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כחתן" - כמו החתן אשר ירומם ויגדיל פאריו וכמו הכלה אשר תתקשט כלי תכשיטיה

"כי הלבישני וגו'" - ר"ל סבב אותי בישע ובצדקה כלבוש המסבב את הגוף וכמעיל המעטף את הלובשו

"שוש אשיש" - אז יאמר ישראל שוש אשיש בתשועת ה' תגל נפשי בעזר אלהי

מצודת ציון

"שוש אשיש" - ענין שמחה

"תגל" - מלשון גילה וששון

"ישע" - מלשון תשועה

"מעיל" - שם מלבוש מה

"יעטני" - ענין עטיפה

"יכהן" - ענין גדולה

"תעדה" - מלשון עדי וקשוט כמו ועדית עדי (יחזקאל כג)

<< · מ"ג ישעיהו · סא · י · >>