מפרשי רש"י על דברים כח סג
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ח • פסוק ס"ג |
• ד • ה • כב • כג • כד • כז • ל • מז • נב • נג • סא • סב • סג • סח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְ֠הָיָ֠ה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהֹוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהֹוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
רש"י
"כן ישיש ה'" - את אויביכם עליכם להאביד וגו'
"ונסחתם" - לשון עקירה וכן בית גאים יסח ה'
רש"י מנוקד ומעוצב
כֵּן יָשִׂישׂ ה' – אֶת אוֹיְבֵיכֶם עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד וְגוֹמֵר.
וְנִסַּחְתֶּם – לְשׁוֹן עֲקִירָה; וְכֵן: "בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה'" (משלי טו,כה).
מפרשי רש"י
[טז] כן ישיש ה' אויביכם. נראה דדייק מדכתיב "כן ישיש ה'", ולא כתיב 'כן ישוש' בוי"ו. דאף על גב שגם כן תמצא "שוש אשיש" (ישעיהו ס"א, י'), הרי "שוש" מלשון קל, "אשיש" מלשון הפעיל. והטעם הוא נראה כי השישה הוא מלשון הפעיל, כי דרך האדם להביא עליו השמחה, ומשמח עצמו, ואם אין האדם משמח עצמו - אין כאן שמחה. ולכך כתיב "ישיש", שהוא פועל יוצא, שהוא משמח את לבו, וזה לא שייך בהקדוש ברוך הוא. אי נמי, הא דפירש כאן 'ישיש ה' אויביכם', טעמא מפני שאין הקדוש ברוך הוא שש במפלתן של רשעים, כדאיתא בפרק ב' דמגילה. והא דדייק התם 'דיקא נמי מדכתיב "ישיש" ולא כתיב 'ישוש, הכי פירושו, מדכתיב "ישיש" אינו עומד, ועל כרחך צריך לפרש פועל יוצא: