(ישעיהו ב ה): "בֵּית יַעֲקֹב! לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'!"

יש להבין קריאה זו בהמשך לנבואת אחרית הימים שנזכרה בפסוקים הקודמים, ישעיהו ב ב. ישנן הקבלות רבות ביניהן:

הגויים יצטרכו לעלות אל הר ה', אבל אתם כבר נמצאים סמוכים להר ה', אתם רק צריכים ללכת באורו;

הגויים יבואו אל בית אלהי יעקב , בית של אלהי עם אחר, אבל אתם כבר בית יעקב , ובית המקדש הוא הבית של אלהיכם;

הגויים ירצו, שה' ילמד אותם איך ללכת באורחותיו - כמו עיוורים המבקשים מאדם רואה שיוליך אותם בדרך; אולם אתם פיקחים, עיניכם כבר ראו את אור ה', וכל מה שנשאר לכם לעשות הוא ללכת באורו .

מתוך ההקבלה, עולה טענה של "קל וחומר": "אם כן, אתם לכו מעתה באור ה' , ולמדו קל וחומר ממה שיעשו העמים לעתיד! וגם, אתם לא ככל העמים תצטרכו לבקש מאופל ומחשך את ה' בציון, כי האור זורח על ראשכם, רק אתם לכו באורו !" ( מלבי"ם ) . למי מכוונת הטענה?

1. לאנשים מעם ישראל, בפרט ממלכות עשרת השבטים (הנקראים "בית יעקב"), המעריצים את תרבות הגויים ומחקים אותה, (ישעיהו ב ו): "כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ, בֵּית יַעֲקֹב! כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם, וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים, וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ": "בדברו זאת התרגש מאד כי חזה את בני דורו, שחלף שהיה ראוי שילמדו ממה שיעשו העמים לעתיד, הם לומדים הבלי העכו"ם בזמנם" (מלבי"ם) . הם טוענים, שתרבות ישראל היא פרימיטיבית ושייכת לעבר, ותרבות הגויים היא מתקדמת ועתידית; והנביא אומר להיפך: בעתיד כל העולם יבוא ללמוד תורה מפי ה', ותרבות הגאווה והחומרנות של הגויים תהיה נחלת העבר! אם כך, בואו נתקדם כבר עכשיו לכיוון העתיד.

2. לאנשים מעם ישראל, השואפים לתקן את העולם. הנביא אומר להם: "העולם יתוקן באחרית הימים, כשכולם יבואו ללמוד תורה מה'; אבל אתם - קודם תתקנו את עצמכם! קחו אחריות על עצמכם ולכו באור ה', לפני שאתם חושבים על תיקון העולם!".

לכו ונלכה - הקריאה מתחילה בגוף שני, ואז עוברת לגוף ראשון;

1. הנביא משתף את עצמו עם בני ישראל, ולמעשה קורא גם לעצמו. כך גם משה, (שמות לד ט): "וְסָלַחְתָּ לעוננו וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ"( פירוט ), וכן (דניאל ט טו): "וְעַתָּה ד' אֱלֹהֵינוּ... חָטָאנוּ רָשָׁעְנוּ", וגם (נחמיה א ו): "וּמִתְוַדֶּה עַל חַטֹּאות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָטָאנוּ לָךְ, וַאֲנִי וּבֵית אָבִי חָטָאנוּ".

2. ויש מפרשים, שהקריאה באה מצד הגויים, הרוצים לעלות אל ה': "כפי דעת המתרגם, יהיה גם זה מאמר העמים, כי אחרי שזכר מה שיאמרו זה לזה לכו ונעלה אל הר ה' וגו', זכר שהם יאמרו גם כן לבית יעקב: לכו ונלכה באור ה' , רוצה לומר, לכו אתם ונלכה אנחנו אחריכם באור ה' , שהוא התורה..." (אברבנאל בשם המתרגם, וכן פירש רש"י) , וכמו ב (זכריה ח כג): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי, לֵאמֹר: נֵלְכָה עִמָּכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם".

בספר מיכה ד א-ד, ישנה נבואה כמעט זהה לנבואת ישעיהו ב א-ד, אולם הפסוק החמישי, המקביל לפסוק שלנו, שונה במקצת, (מיכה ד ה): "כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד"; (ומעניין, ששני הפסוקים המקבילים נמצאים זה לצד זה בתפילת שחרית, וגם בשיר של גיא-צבי מינצ...).

1. ייתכן שהפסוק בנבואת מיכה חוזר להווה, ואומר: "אמנם באחרית הימים כל העמים ילכו אל ה', אולם כיום כל עם הולך בשם האל שלו , והתפקיד שלנו הוא ללכת בשם ה' - אנחנו חוליית-הקשר של האנושות עם ה', אנחנו שומרים על קשר עם ה' לעולם ועד , מעכשיו ועד אחרית הימים". אם כך, הרעיון דומה לדברי ישעיהו בפסוק שלנו.

2. וע"פ אברבנאל, יש לקרוא את הפסוק במיכה קצת אחרת: "כי כל העמים , שעד עתה היו הולכים איש בשם אלהיו , ואנחנו המדברים גם-כן, כולנו... נלך בשם ה' אלהינו , מכאן ולהבא, לעולם ועד... הנה, התבאר מזה כי אין חילוף מדברי ישעיהו לדברי מיכה".