רש"י על ישעיהו ב
<< · רש"י על ישעיהו · ב · >>
פסוק ב
"נכון" - מתוקן
"בראש ההרים" - בהר שהוא ראש לכל ההרים בחשיבות ההרים
"ונשא מגבעות" - יגדל נס שנעשה בו מניסי סיני וכרמל ותבור
"ונהרו" - יתקבצו ימשכו אליו כנהרותפסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
"כי מלאו מקדם" - נתמלאו צבאותם ממעשי ארמי' שהיו יושבים במזרח שהיו מכשפים ומשתמשים בשם הטומאה כדאמרינן בחלק נתן אברהם מתנות שמסר להם שם טומאה
"ובילדי נכרים ישפיקו" - בועלים בנות עכו"ם ומתערבים בהם ויולדות להם ילדים ובהם הם מספיקים תמיד ומתעסקים ומתרפקין ונטרחים בהם לשון פן יסיתך בשפק (איוב לו) (דיבטימנ"ט בלע"ז)פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
"וישפל איש" - הגדולים והגבורים אנשי החיל
"ואל תשא להם" - הנביא אומר להקב"ה וידעתי כי לא תסלח להם מלהפרע מהםפסוק י
פסוק יא
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טז
"תרשיש" - שם ים ששמו תרשיש
"שכיות החמדה" - פלטרין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כו) על שם שסוככים בו את הקרקעפסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
"מחלות" - הם הם מערות
"בקומו" - ליום הדין
"לערוץ הארץ" - לשבור רשעי הארץפסוק כ
פסוק כב
"אשר נשמה באפו" - אשר כל חייתו וכחו תלויה בנשמת אפו שהוא רוח פורח שהיום ישנה בו ומחר תצא ממנו וק"ו לדמות חפרפרות שאין בו ממש ד"א חדלו לכם מכל הדרכים הרעים ולמדו מן האדם אשר נשמה באפו הראיתם למה נחשב הוא וקל וחומר לגלולים למעשה ידיו שאינו נחשב לכלום
<< · רש"י על ישעיהו · ב · >>