מצודות על ישעיהו ב
<< · מצודות על ישעיהו · ב · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"נכון" - מוכן ומתוקן
"ונהרו" - ר"ל ימשכו אליו כנהר המושך וכן ונהרו אל טוב ה' (ירמיהו לא)
מצודת דוד
"ונשא" - ינשא במעלה וחשיבות
"בראש ההרים" - בהר החשוב והראש שבכל ההרים
"הר בית ה'" - ההר שיעמוד עליו בית המקדש
"באחרית הימים" - בימי המשיחפסוק ג
מצודת ציון
"לכו" - הוא ענין לשון זרוז
"ויורנו" - ענין למוד
מצודת דוד
"כי מציון" - כי התורה האמתית היא היוצאת מציון ואין זולתה בעולם
"מדרכיו" - מה מדרכיו
"ויורנו" - המקום ילמד אותנו ע"י יודעי התורה
"והלכו" - עם לעם
"ואמרו" - אלו לאלופסוק ד
מצודת ציון
"והוכיח" - ענין ברור דברים
"וכתתו" - ענין כתישה
"לאתים" - הם כלי חפירה וכן את מחרשתו ואת אתו (שמואל א יג)
"למזמרות" - שם הכלי שכורתין בו הזמורות מלשון וכרמך לא תזמור (ויקרא כ"ה)
מצודת דוד
"וכתתו" - ישברו כלי המלחמה לעשות מהם כלי עבודת אדמה כי לא יעשו עוד מלחמה ולא ילמדו אותה כי המשיח ישפוט בדברי ריבותם
"ושפט" - ר"ל וכאשר יבקשו כן יהיה כי השופט והוא מלך המשיח הוא ישפוט בין האומות בדברי ריבותם והוא יברר המשפט לעמים רביםפסוק ה
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת ציון
"נטשתה" - עזבת
"ועוננים" - הוא מין כשוף כמו לא תנחשו ולא תעוננו (שם יט)
"ובילדי" - כן יקראו המחשבות והעצות לפי שהלב מוליד אותם
"ישפיקו" - ענין די הצורך כמו אם יספוק עפר שומרון (מלכים א' כ)
מצודת דוד
"ובילדי נכרים ישפיקו" - מספיקים עצמם במחשבות ועצות פילוסופיות ואינם חוששים למחשבת התורה ועצתה
"כי נטשתה" - הנביא מיסב הדבור כלפי המקום ואמר כי עד הנה בדין עזבת עמך כי מלאו כשפים יותר מבני קדם המלאים כשפיםפסוק ז
מצודת ציון
"ואין קצה" - אין סוף
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת דוד
"ישתחוו" - כולם ישתחוו כל אחד למעשה ידיו
"ותמלא" - מוסב למעלה לומר בעבור שנתמלא ארצו כסף וגו' לכן נתמלא ארצו אלילים וכן נאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל (הושע ב)פסוק ט
מצודת ציון
"וישח" - ענין השפלה וכפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד)
"תשא" - ענין מחילת העון
מצודת דוד
"וישח" - בעבור זה יהיה כ"א כפוף ושפל
"וישפל" - כפל הדבר במ"ש
"ואל תשא" - הן ידעתי שלא תשא להם העוןפסוק י
מצודת ציון
"גאונו" - מלשון גאוה וממשלה
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת דוד
"ושח וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ונשגב וגו'" - אז יודע לכל שהכח הוא לה' לבדו
"עיני גבהות וגו'" - אז ישפיל עיני גבהות שבאדם ר"ל בעלי הגאוהפסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"אלוני הבשן" - שם אילן הגדל בבשן
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת ציון
"שכיות" - מלשון סכך ומכסה והיא הרצפה וכן ואבן משכית (ויקרא כו)
מצודת דוד
"שכיות החמדה" - השרים היושבים בהיכלי עונג הרצופים ברצפת אבנים חמודים
"אניות תרשיש" - ההולכים באניות על ים תרשישפסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"כליל" - מלשון כל וכן כליל תכלת (שמות לח)
"יחלף" - ענין העברה מן העולם
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"ובמחלות" - הוא כעין מערה
"לערץ" - לשבר כמו לא תערוץ מפניהם (דברים ז)
מצודת דוד
"הארץ" - יושבי הארץ
"ובאו" - עובדי כוכבים יבואו להטמן במערות וגו'פסוק כ
מצודת ציון
"לחפר פרות" - פתרונו כמו מלה אחת והוא מלשון חפירה ונכפלה העי"ן והלמ"ד הפעל לומר בחפירות עמוקות כמו אדמדם שפירוש אדום ביותר וכן ירקרק והדומות
"ולעטלפים" - שם עוף עטלף והוא הפורח בלילה
מצודת דוד
"לחפור פרות" - מוסב על מלת ישליך לומר האלילים ישליך אל החפירות העמוקות ואל חורי העטלפים
"אשר עשו לו" - אשר עשו כולם כ"א לעצמו להשתחות אליהפסוק כא
מצודת ציון
"בנקרות" - ענין חור ונקב כמו ואל מקבת בור נקרתם (לקמן כא)
"ובסעיפי" - ענינו שן הסלע הבולט וכן בסעיף סלע עיטם (שופטים טו)והוא לשון מושאל מהנוף הבולט מן האילן הנקרא סעיף כמ"ש וכלה סעיפיה (לקמן כז)
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
"חדלו לכם" - מנעו עצמכם מעבודת האלילים כי תבינו הדבר מן האדם אשר יש נשמה באפו הראיתם במה נחשב הוא הלא תצא רוחו ישוב לאדמתו ואיך א"כ ראוי לעבוד האליל שאפילו נשמת חיים אין בו
<< · מצודות על ישעיהו · ב · >>