רש"י על יחזקאל יט
<< · רש"י על יחזקאל · יט · >>
פסוק ב
"מה אמך לביא" - כמה היתה חשובה אמך אתה צדקיהו שנמשלה ללביאה
"בין אריות" - שרי יהודהפסוק ג
"ותעל אחד מגוריה" - על בני יאשיהו נאמרה קינה זו שראשון הוא יהואחז
"אדם אכל" - גוזל את ישראל כי ישראל נקראו אדם כמו שנאמר (לקמן ל"ד) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם ולפי המשל כל חיה שטעמה טעם בשר אדם מתגרה באנשים לעולםפסוק ד
"וישמעו אליו גוים" - פרעה מלך מצרים
"בשחתם נתפש" - גומין חופרין ומכסין פיהם בקש והחיה נופלת בתוכה
"בחחים" - כמין טבעות ברזל נוקבין חוטמו ומושכין אותן בהןפסוק ה
"ותרא" - אמו כנסת ישראל
"כי נוחלה" - לשון חולי
"ותקח אחד מגוריה" - יהויקים
"כפיר שמתהו" - מלך כל כפיר שבמקרא ארי בחור וגבורפסוק ז
"וידע אלמנותיו" - מענה את הנשים והורג את בעליהן ויש פותרין אלמנותיו כמו ארמנותיו וידע לשון פגור והרס כמו וגבוה ממרחק יידע (תהלים קל"ח)
"ועריהם החריב" - שנתן מס על הארץ לתת לפרעה בכל שנה כמו שנאמר (מלכים בג)פסוק ח
פסוק ט
"בסוגר" - ת"י בקולרין
"במצדות" - להיות כלוא שםפסוק י
"אמך כגפן" - עוד זה מן הקינה
"בדמך" - לשון דמיון ומשל כלומר דומה אתה למי שהיתה אמו כגפן שתולה על מים
"פוריה" - כמו פורה ראש לשון עושה פרי
"ממים רבים" - על ידי מים רביםפסוק יא
"מטות עוז אל שבטי מושלים" - שלטונין תקיפין ומלכין גברין
"עבותים" - אילנות שענפיהן מרוביןפסוק יב
"ותתש" - כל נתישה ונטיעה היא דבר המוטל בפיזור על פני כל הארץ
"ורוח הקדים" - נבוכדנצר
"הוביש פריה" - שחט את בני צדקיהופסוק יד
"ותצא אש ממטה בדיה" - מעון מלכיה ושריה באת לה הרעה
"קינה היא ותהי לקינה" - איליא היא נבואתא ותהא לאיליא
<< · רש"י על יחזקאל · יט · >>