קטגוריה:יהושע י ז

• לדף התרגום על כל הפרק •

חמשה מלכי האמורים התאספו וצרו על הגבעונים, כדי להעניש אותם שהם השלימו את/עם יהושע.
הגבעונים זעקו ליהושע וביקשו שהוא, כשמו, יבוא להושיע ולהציל אותם.

הגלגל נמצא בערבות יריחו, והווה בסיס בטוח ומוגן לבני ישראל, כאשר הירדן מאחוריהם, והמדבר סביבם, וצבא מתקיף יהיה מנוע מגישה לירדן ולמים.
כמעט לכל כיוון עולים מהגלגל - וכך יהושע הניע את "עַם הַמִּלְחָמָה" לעלות בהר לכיוון הגבעונים.

יהושע קיבל מידע מהגבעונים ומהשליחים שבאו להודיע לו את בקשת הגבעונים, וראו מה קורה בדרך מגבעון לגלגל,

1. שחמשת המלכים חונים ביחד מממזרח לגבעון, במעלה ההר,
2. שרק חמישה מלכים התאחדו, ולא כל ערי ההר או מלכי ערי הצפון,
3. שהמלכים השאירו את עריהם וארצם עם משמר קטן בלבד,
4. שהמלכים לא שלחו כוחות לחסום אותו בעליה בהר, ולא מכינים לו מארבים.
5. יהושע היה חייב לפעול מיד, לפני שמרגל במחנה שלו ידווח לאמורים שהוא בא לעזור לגבעונים, ויהיה חשוף להתקפה בזמן העליה.

יהושע התחיל לעלות בהר מיד כאשר הוא קיבל את ההודעה, בכוונה לעלות במשך הלילה ולהפתיע את האמורים לפנות בוקר. התוכנית דומה למה שאברם ורעיו עשו לארבעת המלכים (ביאור:בראשית יד טו).

"עִמּוֹ" - יהושע עצמו עלה בראש הכוחות. יהושע כבר היה כבן שבעים שנה, ובכל זאת הוא יוצא בראש הכוחות כי כך דרש אלוהים שהוא יוביל את עמו לנצחונות, וירש את הארץ המובטחת.

יהושע לא לקח את כל העם איתו. הנשים, הילדים והזקנים נשארו במחנה בגלגל.
יהושע גם לא לקח את כל הצבא של שש מאות רבבות, אלא רק לקח את "עַם הַמִּלְחָמָה": לוחמים חזקים, אמיצים ומקצועיים שהיו כוחות המחץ שלו בזמן כיבוש העי.

אולם הפעם אנו שומעים על צבא חדש "כֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל".

התוספת ו', ככתוב: "וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל", מראה שזה לא תאור של "עַם הַמִּלְחָמָה" אלא צבא נוסף ל"עַם הַמִּלְחָמָה".
ואז נשאלת השאלה מי הם?

• האם הם חיילים גיבורי חיל שיהושע אימן והם הראו שהם גיבורים בכיבוש העי?
• או שזה רמז שהחיילים האלה הם משמר הראש של יהושע, שהוא קיבל מהגבעונים, שכל "אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים" (ביאור:יהושע י ב), ככתוב: "וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא, ... לָעֵדָה, וּלְמִזְבַּח יְהוָה" (ביאור:יהושע ט כז), כדי להמנע ממרד נוסף של המתלוננים עליו (ביאור:יהושע ט יד), כפי שקורח ועדתו התלוננו ומרדו במשה ואהרון. גם דוד המלך החזיק משמר ראש בפיקוד אתי הגתי של שש מאות לוחמים נוכריים (שמואל ב טו יח).

סביר שהגבעונים שיהושע לקח למחנה שלו "וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם" (ביאור:יהושע י א), רצו לעזור לאחיהם במצור, והם לחצו על יהושע לשחרר אותם ולבוא איתם לעזרת אחיהם. יהושע זכר שהוא היה במצוקה כאשר אנשי המטה (העדה) התלוננו עליו, ולא היה לו משמר ראש נאמן. לא נאמר שיהושע העניש את אנשי המטה שהתלוננו על הנשיאים, ואיימו בעקיפין עליו, הן הם האמינו שהם פועלים לקיים את פקודת אלוהים. אולם יהושע לא רצה להשאר במצב הזה בשנית כאשר חייו תלויים באנשים עויינים שמפחדים שהוא יפגע בהם. לכן כאשר החיילים הגבעונים רצו לשוב לעמם, ליהושע לא היתה ברירה אלא להצטרף אליהם.

זאת היתה תוכניתו של אלוהים לכפות על יהושע לצאת מהגלגל, להפסיק לשבת רפוי בחוסר מעש, ולהמנע מתפקידו לכבוש ולרשת את הארץ המובטחת לבני ישראל.

לאחר התבוסה של חמשת המלכים האמוריים, נאמר: "לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְאִישׁ, אֶת לְשֹׁנוֹ" (ביאור:יהושע י כא).
מתוך זה שיהושע עלה מהגלגל לראש ההר בלי להתקל במארב או בכוחות של האמורים, ניתן להבין שמלכי האמורים זילזלו בו ובצבאו, והם כאילו 'חרצו לבני ישראל וליהושע, את לשונם'.

ייתכן שיהושע זכר את הענקים, ככתוב: "וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק" (במדבר יג כב), והוא הרגיש כחגב וידע שתושבי חברון האמורים מסתכלים עליו כחגב, ככתוב: "וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים, וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר יג לג), לכן אלוהים היה חייב להגיד לו לפני הקרב: "אַל תִּירָא מֵהֶם, כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים. לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ" (ביאור:יהושע י ח).