ביאור:יהושע י כח
יהושע י כח: "וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֶת מַלְכָּהּ הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד, וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע י כח.
וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא
עריכהלוח הזמנים
עריכהלא כל כך משנה מה היו תנועות הצבא באותו היום, אולם נראה:
- יהושע עשה התקפת פתע בלילה על חמשת המלכים שצרו על הגבעונים.
- נוצרה בהלה במחנה האמורים, והם נסו במורד ההר לערי מבצר למצוא מחסה.
- חמשת המלכים הגיעו קרוב למקדה והתחבאו במערה.
- הצבא של יהושע מצא אותם, עצר ושלח מסר ליהושע.
- יהושע נזף בקצינים שהם עצרו ולא המשיכו במרדף, ואמר: "וְאַתֶּם, אַל תַּעֲמֹדוּ. רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם. אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם, כִּי נְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם" (ביאור:יהושע י יט).
- סביר שיהושע שלח רצים עם תשובתו, והוא המשיך עם הצבא לכיוון המערה.
- סביר שהקצינים ליד המערה שמעו את הנזיפה המאימת, הן הם זכרו את עכן שלא מילא את פקודת יהושע, והם השאירו שמירה והמשיכו לכיוון מקדה.
- יהושע הגיע למערה עם מספר קצינים בכירים "הֶהָלְכוּא אִתּוֹ" (ביאור:יהושע י כד), הוציא את המלכים מהמערה, השפיל, הכה, תלה, ובערב הוריד אותם מהעץ, השליך אותם למערה, סגר את פי המערה באבנים גדולות, וכך נגמר היום שלו (ביאור:יהושע י כז).
- הקצינים הנזופים המשיכו במרדף הגיעו למקדה, וכבשו אותה.
הקצינים הנזופים פחדו שיהושע יכעס עליהם פעם נוספת שהם לא מראים יוזמה ותושיה, והפעם הם פעלו בלי פקודות ישירות מיהושע. הם עשו מה שהם חשבו שהוא היה פוקד עליהם לעשות - לכבוש את מקדה, להרוג את מלכה כמו ביריחו, ולהחרים את העיר כמו בעי.
וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא
עריכהמלך מקדה לא הצטרף לחמשת המלכים, של הערים הראשיות בהרי יהודה, כדי להעניש את הגבעונים.
סביר שחיילים רבים נסו לעירו, אולם לבטח הם זרקו מעליהם את הנשק הכבד כדי שהם ירוצו במהירות.
בכל אופן, ברור שלבני ישראל היתה עדיפות מספרית לאין שיעור על כל עיר בכנען, גדולה או קטנה. בכל עיר גרו מאלף עד עשרים אלף איש, כאשר יהושע הגיע עם צבא של מאות אלפי לוחמים.
לפי הכתוב על העי: "וַיַּכּוּ אֹתָהּ לְפִי חָרֶב" (ביאור:יהושע ח כד), נראה שללוחמים של יהושע שעלו לכבוש את העי היה חרבות, הן בני ישראל כבר ניצחו את העמלקים, את האמורים בעבר הירדן המזרחית, את יריחו והעי, כך שהיה להם מספיק שלל של כלי נשק ומגינים מקובלים בצבאות כנען.
סביר שלוחמים בלי נשק מבני ישראל השתמשו בקלע ומקלות, ובגלל העדיפות המספרית הם הציפו את שדה המערכה והממו את אויביהם.
בעזרת אבני קלע הם הרחיקו את הלוחמים מחומות מקדה, ובעזרת סולמות עץ הם טיפסו על התל וחומות העיר, וזרמו לתוך העיר.
תוך שעות ספורות בני ישראל כבשו את מקדה, הרגו את המלך והחרימו את העיר כפי שעשו לעי.
הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ
עריכההעורך רצה לדייק מאוד, והוא הוסיף מילים להבהיר את דבריו.
כאן בהריגת המלך ואנשי העיר, העורך הוסיף את המילים "אֲשֶׁר בָּהּ".
מכאן ניתן להבין שיהושע לא רדף אחרי אנשים שלא 'היו בה'. רק אנשי העיר הומתו. מי שלא היה בעיר, ושרד את המרדף מחוץ לעיר או ברח במשך הזמן לעיר אחרת, לא הומת.
כך יהושע עשה לכל ערי הדרום שהוא לכד, הוא הרג את האנשים שהיו בה - "לִבְנָה" (ביאור:יהושע י ל), "לָכִישׁ" (ביאור:יהושע י לב), "עֶגְלֹנָה" (ביאור:יהושע י לה), "חֶבְרוֹנָה" (ביאור:יהושע י לז), "דְּבִרָה" (ביאור:יהושע י לט). לאחר כיבוש הערים, יהושע הרג אנשים שלא ברחו החוצה מהארץ, ככתוב: "וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ ... וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים" (ביאור:יהושע י מ).
וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ
עריכההכתוב אומר שעשו למלך מקדה כמו שעשו למלך יריחו, אולם הם לא עשה לכל העיר מקדה כמו שהחרימו את יריחו.
למעשה לא ידוע מה עשו למלך יריחו ואפילו ייתכן שהוא שרד. יותר סביר שהוא מת בצורה זאת או אחרת בלי עניין גדול, ואת זה עשו למלך מקדה, אפילו בלי להביא אותו חי או מת ליהושע, כפי שעשו למלך העי (ביאור:יהושע ח כג).
נראה שהקצינים הנזופים הפעילו את פקודת החרם שאלוהים הורה ליהושע בכיבוש העי (ביאור:יהושע ח ב), ולא את הפקודה של יהושע בכיבוש יריחו (ביאור:יהושע ו יח-יט).